Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צוֹר הוא סלע משקע כימי המושקע מתוך סביבה מימית שאינה אוופוריטית. הצור הוא סלע קשה בעל מראה זגוגי הבנוי מסיליקה (SiO2) טהורה עם מעט מאוד "זיהומים" כימיים. הוא בנוי מגבישים זעירים (קריפטוקריסטלים – דהיינו גבישים נסתרים) של המינרל כלקדון ומקוורץ בעל גבישים גדולים, ולעיתים מכיל מאובנים זעירים. הצור מצוי כגושים בתוך סלעי קירטון, אבן גיר או דולומיט.
סלעי הצור מופיעים בטבע בצורות מגוונות.
באנגלית ההגדרה הפוכה. המונח Chert מתייחס לכל סוגי סלעי הצור, כאשר Flint מתייחס לסוג סלע צור המצוי בקירטון בלבד. צור וחלמיש מכונים גם אבן אש משום שבעזרת חיכוך נוצרים גיצים. ניתן להדליק אש באמצעות חיכוך שתי אבני חלמיש, גם ללא שימוש בברזל[1].
תהליך היווצרות הצור אינו מוחוור דיו. המחקרים מצביעים על כך שהצור הוא משקע פוליגנטי, כלומר נוצר כתוצאה מגורמים שונים ובדרכים רבות. ידוע שהצור שקע בים וכי התורמים העיקריים לסיליקה שממנו נוצר סלע הצור הם אפר געשי מהרי געש הנישא על ידי הרוח, או סיליקה המומסת כימית מסלעים מגמתיים (כדוגמת בזלת וגרניט) והנישאת עם מי הנהרות לים. הסיליקה המומסת במי־הים שוקעת בשני תהליכים אפשריים:
הצור מופיע בשתי תצורות עיקריות:
הצור נפוץ במדבר יהודה ובנגב (בתצורת משאש).
הצור הוא סלע אידיאלי לשימור צורות קדומות של בעלי חיים שכן הוא מאופיין במבנה קריפטוקריסטלי (כלומר גבישים זעירים) ועמיד לבלייה והתמרה. דוגמאות:
עם זאת, מחקרים אחרונים מטילים ספק בקיומם של מאובנים בצור מהפרקמבריון וטוענים כי מאובנים אלה הם תוצאה של זיהומים או של סיבי פחמן שנוצרו ממקור שאינו ביולוגי.
הצור היה אחד החומרים השימושיים ביותר ליצור כלים בתקופת האבן, כדוגמת אבן יד, שכן הוא מתפצל לשברים דקים חדים הקרויים נתזים או להבים (תלוי בצורה) כשמכים עליו בחפץ קשה אחר (כדוגמת פטיש יד עשוי מחומר אחר).
כשמכים עם אבן צור כנגד מתכת נוצר ניצוץ, ולכן הצור היה מקור עיקרי ליצירת אש (כולל המצת ברובים שבו הצית הניצוץ שנגרם מאבן הצור את אבק השרפה) עד סוף המאה ה-18.
שימוש נרחב בצור מהמאה ה-13 עד ימינו כאבן בניין בייחוד באנגליה.
שימוש בצור בצרפת באזור המאה ה-12 כחומר מבודד, על מנת לשמור על חומם של מאכלים לאחר שהורדו מן האש[2].
בפולין באזור פולין קטן, בסמוך לעיירות סנדומייז', אוסטרובייץ שוויינטוקז'יסקי ואילז'ה קיימים מרבצים של צור בעל מראה מיוחד של רצועות קונצנטריות כהות ובהירות לחלופין המכונה צור מפוספס המשמש בייצור תכשיטים.
במסורת היהודית היה מקובל להשתמש באבן צור לצורך ברית מילה. יש המשערים כי הסיבה לכך היא, שהנתז הטרי מאבן הצור הוא סטרילי, ומונע זיהומים שעלולים להיגרם מסכין משומשת. השימוש הראשון המתועד באבן צור לצורך מילה הייתה על ידי ציפורה אשת משה שחתכה בעזרת אבן צור את ערלת בנה.[3]
החלפת שיני לסת של חמור, מה שמכונה "לחי של חמור", באבני צור שימש כמגל וככלי נשק. אחת ההשערות הן ששמשון גבר על 1000 הפלשתים בעזרת לחי חמור כזו[4].
בתנ"ך מופיעה אבן הצור כסמל לחוזק ועוצמה:
וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח וְכָל גְּבוּלֵךְ לְאַבְנֵי חֵפֶץ:
ישנם מפרשים שאבני 'אקדח' הן אבנים המוציאות אש בהקשתן אחת בשנייה – אבן צור (ואז הכוונה היא לשורש ק-ד-ח במשמעות חום, כגון: החולה קדח מחום).
אבן הצור נחשבת כאבן המסמלת את מדינת אוהיו שבארצות הברית.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.