צואמב
עיר בצפון נמיביה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צואמב (Tsumeb, בשפת ההררו: Okavisume),[2] היא עיר[3] בת 19,275 תושבים והגדולה במחוז אושיקוטו (Oshikoto) שבצפון נמיביה. צואמב היא נחשבת ל"שער לצפון" של נמיביה. היא העיר הקרובה ביותר לפארק הלאומי אטושה (Etosha). צואמב הייתה בירת מחוז אושיקוטו עד שנת 2008, כאשר אומותיה (Omuthiya) הוכרזה כבירת המחוז החדשה.[4] בעיר נמצא מכרה עמוק של מתכות ויהלומים.
 סמל צואמב | |
 | |
| כנסייה בצואמב | |
| מדינה |
 נמיביה |
|---|---|
| מחוז | אושיקוטו (Oshikoto) |
| ראש העיר | נ. שטקלה (N. Shetekela) |
| שפה רשמית | אנגלית |
| תאריך ייסוד | 1905 |
| שטח | 18 קמ"ר |
| גובה | 1249 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 19,275[1] (2011) |
| קואורדינטות | 19°15′0″S 17°52′0″E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| אתר העיר | |
|
(למפת נמיביה רגילה)  | |
מקובל להניח ששם העיר הוא בשפת עם הנאמה (Nama) ומשמעותו היא: "מקום האזוב" או "מקום הצפרדע". אולי בשל העובדה שבמקום הייתה גבעה ירוקה מהנחושת המחומצנת, עד אשר היא נחפרה והפכה למכרה. העיר נוסדה בשנת 1905 על ידי השלטון הקולוניאלי הגרמני.
צואמב ידועה בשל ערוץ המינרלים הגדול שהוביל להקמתה. מקורו של ערוץ זה שנוי במחלוקת והוא מגיע משכבות בעומק 1300 מ' לפחות. פעולות כריה שטחיות בוצעו במקום כבר בתקופות פרה-היסטוריות. רוב המחצבים במקום נוצלו במהלך המאה ה-20 וכללו נחושת, עופרת, כסף, זהב, ארסן, וגרמניום. במקום התגלתה גם כמות של אבץ, אך היו קשיים טכניים בכרייתו. ערוץ המינרלים ידוע בעושרו ונחצבו ממנו מיליוני טונות של מחצבים. אחוז גבוה מחומר הכרייה היה כה עשיר עד שהוא נשלח ישירות למפעל ההתכה שליד העיר במקום לעבור קודם לכן עיבוד ראשוני במפעל העשרת המינרלים. המכרה של צואמב ידוע בקרב אספני המינרלים בעולם. בין השנים 1905-1996 הופקו במכרה כ-30 מיליוני טונות מחצבים שמהם הופקו 1.7 מיליוני טונות נחושת, 2.8 מיליוני טונות עופרת, 0.9 מיליוני טונות אבץ ו-80 טונות גרמניום. במכרה נמצאו 243 סוגי מינרלים שמתוכם 56 ייחודיים למקום.[5]
מאז הקמתה צואמב היא בעיקרה עיר מכרות. בעלי המכרה היו במקור חברת מכרות ומסילות ברזל גרמנית ובהמשך תאגיד מקומי עד אשר המכרות נסגרו עקב ניצול ערוץ המינרלים. הפיר המרכזי של המכרה התמלא במי תהום שנשאבו והובלו עד לבירה וינדהוק. מאז נפתח המכרה מחדש על ידי קבוצת יזמים מקומית שמצליח להפיק מחצבים מהשכבות העליונות במכרה, אם בעתיד לא ידוע אם יפתחו מחדש השכבות התחתונות.[5] אתר חשוב נוסף בעיר הוא מפעל ההתכה. פסטיבל נחושת שנתי מתקיים במקום.
בקרבת צואמב נמצאים שני אגמי בולענים מפורסמים: אגם אוטג'יקוטו (Otjikoto), ואגם גואינוס (Guinas). אגם גואינוס, שקוטרו הוא כ-500 מטרים, גדול במקצת מאגם אוטג'יקוטו. סרט דוקומנטרי על צלילה באגמים אלה הופק בראשית שנות השבעים. עומקם של אגמים אלה לא ידוע, שכן המבנה שלהם מתעקל בתחתיתם ונעלם לתוך מערכת מערות צדדית, כך שלא ניתן להשתמש במשקולות כדי למדוד את עומקם. עומקו של אגם אוטג'יקוטו, שרמת צלילותם של מימיו נמוכה עקב זיהום מדישון חקלאי, הוא לפחות 60 מטרים. לעומת זאת, מימיו של אגם גואינוס צלולים לחלוטין ועומקם מעל 100 מטרים. צוללנים הגיעו למעמקים של 80 מטרים ודווחו שמתחת לנקודה שאליה הגיעו לא ראו דבר למעט מים כחולים. האגם מהווה את בית הגידול היחידי לדג מסוג Tilapia guinasana, שהתפתח במימיו.
כאשר דרום אפריקה פלשה לדרום-מערב אפריקה הגרמנית, כיום נמיביה, ב-1914, הכוחות הגרמנים הנסוגים השליכו את נשקם ואת ציודם למימי אגם אוטג'יקוטו. חלק מהנשק והציוד נמשה ומוצג במוזיאונים.
אחד מהאגמים התת-קרקעיים הגדולים והעמוקים בעולם שוכן במרחק קצר ממזרח לצואמב. כדי להגיע למפלס המים יש לבצע גלישת מצוקים או לרדת במורד סולם ישן במוקד קירות הדולומיט לעומק של יותר מ-50 מטרים. גם כאן דיווחו צוללנים שהגיעו לעומק המקסימלי האפשרי של 80 מטרים על תהום כחולה שלא ניתן לראות דבר בתוכה.
המטאוריט הגדול בעולם הקרוי מטאוריט הובה (Hoba) מונח בשדה במרחק כ-40 דקות נסיעה מצואמב. משקלו של המטאוריט הוא כ-60 טונות והוא עשוי מניקל ומברזל.
צואמב מקושרת לרשת הרכבות הארצית של נמיביה. במשך רוב המאה ה-20 היא הייתה התחנה הסופית בקו שהוביל אליה, אך בשנים האחרונות הוארך הקו ב-260 ק"מ נוספים עד לאונדנגווה (Ondangwa). מתקיימים דיונים על הארכת הקו עד אושיקנגו (Oshikango) ועל כך שממשלת אנגולה תסלול את הקו מכוון צפון כך שרשתות הרכבות של שתי המדינות יקושרו ביניהן. בצואמב קיים מפעל לאדני רכבת.
כבישים ראשיים מצואמב מובילים צפונה לאודנגווה (Ondangwa) דרך אושקאטי (Oshakati) ולאנגולה, צפון-מזרחה לגבול אנגולה בכביש חדש, מזרחה לרונדו (Rundu) ולקאטימה מולילו דרך גרוטפונטיין (Grootfontein) ודרומה לוינדהוק דרך אוטאבי (Otavi) ואוטיוורונגו (Otjiwarongo).
מפעל הבטון של אוהורונגו (Ohorongo Cement), שהוקם ב-2007 ממוקם בין צואמב לאוטאבי כ-45 ק"מ מדרום לצואמב. למפעל יכולת ייצור של 700,000 טונות לשנה, כמעט כפול מצרכי הבטון של נמיביה. מלאי אבן הגיר במקום יספיק כנראה ל-300 שנים.[6]
כ-105 חוות חקלאיות מסחריות פזורות מסביב לצואמב. השטח הוא ברובו שטח גבעות המכוסות בשיחים. העיר שוכנת בתוך שטח שהצמחייה בו היא צמחיית סוואנה. הקרקע מסביב לעיר היא במגוון של סוגים. לפיכך הסביבה מתאימה לחקלאות אינטנסיבית. בחודשי הקיץ קיים מחסור במים להשקיה ממימי התהום וממשקעים. ההשקיה הופכת את האזור לפורה עוד יותר. החוואים באזור מגדלים עצי הדר בהצלחה מרובה. הגידולים העיקריים הם תירס, דורה וחמניות. תעשיית בקר מפותחת גם היא קיימת.[7]
| אקלים בצואמב | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 31 | 30 | 29 | 29 | 27 | 25 | 25 | 28 | 32 | 33 | 33 | 33 | |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 18 | 18 | 17 | 14 | 9 | 6 | 5 | 8 | 13 | 16 | 18 | 18 | |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 130 | 121 | 91 | 34 | 4 | 1 | 0 | 0 | 2 | 18 | 60 | 67 | |
האקלים בצואמב הוא אקלים סובטרופי לח, עם קיץ חם וחורף מתון (ימים חמים ולילות קרירים). היא שוכנת על גבול האקלים המדברי למחצה. כמות המשקעים השנתית עומדת על 528 מ"מ.
אתר האינטרנט הרשמי של צואמב- דף על המינרלים של צואמב באתר mindat.org
- אתר מפעל הבטון
- צואמב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
