סיפאקס

סיפאקס (בלטינית: Syphax; המאה ה-3 לפנה"ס) היה מלך שבט המאסאסילים הנומידי. במהלך המלחמה הפונית השנייה צידד בתחילה ברומא, אולם לאחר מכן ערק לצד הקרתגים. הודח ממלכותו בידי מסיניסה, נסיך נומידי שערק אל הרומאים, וסיים את חייו בשבי הרומאי. היה בעלה של סופוניסבה.

אנדרטה לזכרו

"מערת סיפאקס"באלג'יריה

ביוגרפיה

סיפאקס נולד בנומידיה (באזור אלג'יריה של ימינו). הנומידים היו מחולקים אותה תקופה בין שבטי נוודים רבים, שהתחלקו בין שתי ממלכות עיקריות, ממלכת המאסאסילים, בה מלך סיפאקס, וממלכת המאסילים, בה מלך גאלה. ככל הנראה בתחילה שלטו המאסאסילים על המאסילים, אולם בתאריך לא ידוע נפרדו מהם.^[1] להלכה היו שני השבטים עצמאיים, אולם בפועל ניהלו את ענייניהם בפיקוחה של המעצמה הפיניקית קרתגו. ההיסטוריה הנומידית מעורפלת מאוד, ולא ידוע מתי עלה סיפאקס לשלטון או מי מלך לפניו.

בשנת 218 לפנה"ס פרצה המלחמה הפונית השנייה. במסגרת המלחמה נאלצו הקרתגים לשלוח את מרבית כוחותיהם אל איטליה, סרדיניה, סיציליה והיספניה. מה שלא הותיר הרבה חיילים באפריקה. סיפאקס שראה בכך הזדמנות שלא תחזור, פתח במרד נגד הקרתגים. הוא פלש לאדמתו של גאלה, שנותר נאמן לקרתגו. סיפאקס הקשה כל כך על הקרתגים, עד שבשנת 214 לפנה"ס הוחזר מהיספניה המצביא עזרובעל בן גיסקו. הלה גרש את המאסאסילים מממלכתו של גאלה, ואף פלש לממלכתו של סיפאקס. סיפאקס הבין שהוא זקוק לעזרה מהרפובליקה הרומית, אויבתה של קרתגו, כדי לנצח. הרומאים הסכימו בשמחה, וקצינים רומאיים אף הצליחו להגיע לאפריקה ולאמן את צבאו של סיפאקס.^[1]

בשנת 206 לפנה"ס כאשר עזרובעל כבר חזר להיספניה, מת גאלה, ופרצה מלחמת ירושה בין שני בניו מסיניסה ואואזלקס. סיפאקס ניצל את ההזדמנות, וכבש מספר ערים מממלכת המאסילים. הקרתגים שהבחינו בעוצמתו העולה של סיפאקס, החליטו להחזיר אותו לצד שלהם. הם הציעו לו וויתורים רבים, ואף שידכו בינו לבין בתו של עזרובעל, סופוניסבה, שנודעה כאשה יפה מאוד, וסיפאקס עצמו היה מאוהב בה פעם.^[2] סיפאקס הסכים בהתלהבות להצעה, וכרת ברית עם קרתגו. מסיניסה בנו של גאלה, נעלב מאוד מכך, כיוון שהדבר אמר שקרתגו תומכת כעת בתביעות של סיפאקס בנוגע לאדמות מאסיליות. בנוסף על כך סופוניסבה הובטחה לו בתחילה, והעברתה לאדם אחר הייתה השפלה. מסיניסה יצר קשר עם הרומאים והודיע להם שהוא מוכן לשרת אותם. נעשה ניסיון אחרון להשיג הסכם בין סיפאקס לרומאים כאשר סיפאקס ארח אצלו מפקד רומאי ומפקד קרתגי, אולם המגעים הסתיימו באותן תוצאות, סיפאקס עבר להיות נאמן לקרתגו.

כוח רומאי תחת פיקודו של סקיפיו אפריקנוס, נחת באפריקה והטיל מצור על אוטיקה. עזרובעל חזר מהיספניה, הכוח שלו ושל סיפאקס היה גדול בהרבה מהכוח של מסיניסה וסקיפיו, ויכל אולי לאלץ את סקיפיו להסיר את המצור על אוטיקה, אולם סקיפיו הגיב בתחכום ובמתקפת פתע העלה באש את המחנה הקרתגי-מסאסאלי. בהתקפה זו נהרגו 40,000 קרתגים ומסאסאלים. עזרובעל וסיפאקס נערכו מחדש, אך סקיפיו ומסיניסה הביסו את צבאם קרב המישורים הגדולים. עזרובעל נקרא לקרתגו והיה אמור לעמוד למשפט (העונש המקובל בקרתגו במקרים כגון אלו היה לרוב צליבה), אולם הוא העדיף לשלוח יד בנפשו, וסיפאקס נותר לבד. הוא פתח בנסיגה מבוהלת לכיוון נומידיה. סקיפיו המשיך לצור על אוטיקה, ושלח את מסיניסה יחד עם סגנו גאיוס לאיליוס לרדוף אחריו. סיפאקס גייס במהירות את כל אזרחיו, וליד עיר הבירה שלו קירטה התרחש הקרב האחרון. קרב קירטה הסתיים בתבוסה מוחצת לסיפאקס. במהלך הקרב ניסה להלהיב את אנשיו ודהר סיפאקס בעצמו קדימה, אולם כתוצאה מכך נפצע ונפל בשבי הרומאי. הרומאים הטילו מצור על קירטה, אולם העיר התגוננה באומץ וסירבה להיכנע. הרומאים הציגו לפני החומות את סיפאקס הכבול, ובתגובה העיר נכנעה וסופחה בידי מסיניסה לממלכתו.

מסיניסה רצה כעת להינשא לסופוניסבה, אולם סקיפיו רצה להציג אותה לראווה בתהלוכת הניצחון ברומא. מסיניסה הורה למשרתיו להגיש לה רעל ולתת לה לבחור, ללכת בשבי לרומא, או להתאבד. על פי האגדה סופוניסבה הפטירה: "לא ציפיתי למתנת חתונה כזו מבעלי", ושתתה את הרעל. סיפאקס הוצג לראווה בטריומף של סקיפיו. הוא נפטר במחנה מעצר רומאי באזור טיבור.^[1]

העיר ספקס קרויה ככל הנראה על שמו.

לקריאה נוספת

• תאודור מומזן, דברי ימי רומא. תרגמו צ’ ויסלבסקי, דוד קלעי, צ’ רודי. עורכים: פ. לחובר, צ’ וויסלבסקי. תל אביב, הוצאת מסדה.
• פוליביוס. היסטוריה. כרך ראשון, ספרים א-ו. תרגם וכתב מבואות: בנימין שימרון. ירושלים, מוסד ביאליק, 1991
• טיטוס ליוויוס. תולדות רומא. ספרים א, ב, כא, כב, ל. תרגמה מרומית: שרה דבורצקי. ירושלים, מוסד ביאליק, תשל"ב.
• טיטוס ליוויוס. מלחמות חניבעל - תולדות רומא מאז ייסוד העיר, ספרים 30-21. תרגם מלטינית: משה ליפשיץ. ירושלים, הוצאת כרמל, 2015.
• הרולד למב, חניבעל - האחד נגד רומי, מערכות, 1964.
• לידל הארט, סקיפיו אפריקנוס הגדול מנפוליון, מערכות - משרד הביטחון – ההוצאה לאור.

• Livius. Translated by F.G. Moore. The Loeb Classical Library. London, William Heinemann, 1919-1959 .
• Polybius. Translated by W.R. Paton. The Loeb Classical Library. London, William Heinemann, 1922-1925 .
• Appianus. Translated by H. White. The Loeb Classical Library. London, William Heinemann, 1912.
• Mommsen, Theodore. History of Rome. Online version in Classic Literature Library.
• F. W. Walbank, A historical commentry on Polybius. Oxford university press, 1957
• Dodge, Theodore A. (1891). Hannibal. Da Capo Press.
• .Goldsworthy, Adrian (2003). The Fall of Carthage, Cassel Military Paperbacks
• Lamb, Harold (1958). Hannibal: one man against Rome, Garden City, NY: Doubleday.
• B. H. Liddell Hart, Scipio Africanus: Greater Than Napoleon, W Blackwood and Sons, London, 1926; Biblio and Tannen, New York, 1976.
• H. H. Scullard, Scipio Africanus: Soldier and Politician, Thames and Hudson, London, 1970. ISBN 0-500-40012-1
• H. H. Scullard, Scipio Africanus in the Second Punic War Thirlwall Prize Essay (University Press, Cambridge, 1930)
• This article incorporates text from a publication now in the public domain: Chisholm, Hugh, ed (1911). Encyclopædia Britannica (Eleventh ed.). Cambridge University Press.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סיפאקס בוויקישיתוף

• ביוגרפיה באתר ליוויוס
• סיפאקס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

1. ביוגרפיה של סיפאקס באתר ליוויוס
2. אפיאנוס, "המלחמות הפוניות", ספר שניים, 10.