Loading AI tools
כלכלן ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נסים ברוך (1 בפברואר 1932 – 1 במרץ 2021) היה כלכלן ישראלי. נמנה עם "נערי אשכול" ו"נערי פטינקין".[1] שימש כיועץ כלכלי לראש הממשלה יצחק שמיר,[2] מנכ"ל משרד האוצר[3] ומנכ"ל המוסד לביטוח לאומי.[4]
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כתוב כקורות חיים ולא כערך. | |
נסים ברוך בשנות ה-80 | |
לידה |
1 בפברואר 1932 כ"ד בשבט תרצ"ב ירושלים, פלשתינה (א"י) |
---|---|
פטירה |
1 במרץ 2021 (בגיל 89) י"ח אדר תשפ"א ירושלים |
מקום לימודים | האוניברסיטה העברית בירושלים |
נסים ברוך נולד בירושלים לרב יעקב ברוך ולחיה-לאה, שניהם ילידי העיר. אמו הייתה בתם של הרב אב"ד בכור אהרון אלנקווה ומרים מזל לבית אריאל. משפחת אריאל הייתה מהמשפחות הבודדות שמעולם לא עזבו את הארץ, ונקראו משפחות מוסתערבים. ברוך התגורר בשכונת עזרת ישראל בירושלים, בבית שנבנה על-ידי הסב הרב בכור אהרן אלנקווה בשנת 1905. לברוך היו חמישה אחים, כולם חברי תנועת הנוער בית"ר ואצ"ל, ביניהם אהרון ויצחק שהיו ממקימי קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים.
בגיל עשר הצטרף כחניך לתנועת הנוער בית"ר, ומאוחר יותר הדריך בה. בגיל 13 וחצי הצטרף כחבר מחתרת לאצ"ל, וקיבל את הכינוי המחתרתי "גיורא". פעילותו המחתרתית עסקה בתחומי התעמולה והגיוס. לקראת סיומו של המנדט הבריטי קריין ברוך בתחנת הרדיו המחתרתית קול ציון הלוחמת והשלים קורס באצ"ל בבסיס הנוער בקטמון. לפני הגיוס לצה"ל התנדב בפעילות חלוצית במושב רמת רזיאל ובהדרכה בקן בית"ר בירושלים.
ברוך היה חבר תנועת החרות, מפלגת גח"ל והליכוד. בתקופת לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים היה ממקימי "הגוש למען הסטודנט" שנועד ללכד את תנועת החרות ואת הליברלים, במטרה לקדם בחירות אישיות ואזוריות בישראל.
ברוך היה נשוי לאסתר לבית הרב יעקב גולדמן ולזוג נולדו שלושה בנים.
ברוך למד בבית הספר היסודי תחכמוני בירושלים, ובתיכון ליד האוניברסיטה.
בשנת 1955 סיים תואר ראשון בכלכלה ובמדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים ובשנת 1968 השלים תואר שני בכלכלה ובמנהל עסקים. בשנת 1961 סיים התמחות בסקנדינביה ובארצות הברית במסגרת מלגה מטעם האו"ם בנושאי תכנון ותקצוב בתחומי שיכון ותכנון ערים, רשויות מקומיות ושירותי רווחה אחרים.[5]
בהמשך היה גם מרצה באוניברסיטה העברית בבית הספר לעבודה סוציאלית ובמחלקה לחינוך, ומרצה במכללה למינהל בקורס שמאים בכלכלה עירונית. ברוך הרצה גם בבית הספר לפקידים בכירים של משרד האוצר והנחה חברי כנסת ופקידים בהכנת פרויקטים לתואר אקדמאי.
אישור זכאות לענידת אות האצ"ל ועיטור לוחמי המדינה על"ה מטעם "אותות ועיטורים משרד הביטחון".
במלחמת העצמאות במסגרת האצ"ל בירושלים. בצה"ל: תאריך גיוס: 16 באוגוסט 1950 טירונות במסגרת "העתודה האקדמאית" הראשונה.
עם סיום הלימודים (1953) שירות במטכ"ל באג"ם תכנון. המפקד יובל נאמן. בשל עברו באצ"ל השב"כ מתנגד לשיבוצו הצבאי באג"ם תכנון. חבר הכנסת, חיים לנדאו, מעלה שאילתה בכנסת בנושא. סוכם על המשך שירותו הצבאי בירושלים ב"מחנה שנלר" ומתן אישור להמשך לימודים באוניברסיטה בתקופת השירות הצבאי.
בשירות המילואים :קורס משנים טכניים וצירוף לגדוד מרגמות כבדות 346.
במלחמת ששת הימים בחיל התותחנים בירושלים, בעמק המצלבה. המשך שירות מילואים בעיקר בגולן ובעמק בית שאן. בשנת 1973 העברה לקצין חינוך ראשי. במלחמת יום כיפור שירות מילואים ממושך בקו הראשון. במלחמת שלום הגליל: אות הוקרה על פעילות חינוכית מקצין חינוך ראשי. לאחר מכן התנדבות להרצאות, לאורך שנים, במסגרת קצין חינוך ראשי, כולל בבית ספר למטה ובהר גילה בנושאי כלכלת ישראל ובנושאי התמחותו. עריכת ימי עיון וסדרות בפני סגל רפואה בצה"ל, חניכי פו"ם - זרוע האוויר ועוד. מכתבי הערכה ותודה על פעילות זו.
"תעודת פטור/שחרור משרות ביטחון" מיום 19 בפברואר 1989 ובה נרשם: שירות חובה: 2 שנים ו-2 חודשים. דחיית שירות 1 שנים ו-11 חודשים (עתודה אקדמאית) ובנוסף: נמנה עם כוחות המילואים 36 שנים. אותות: ששת הימים, יום כיפור, שלום הגליל.
הצטרף כעובד מדינה במשרד האוצר והיה מראשוני הכלכלנים באגף התקציבים שהומלצו על ידי הפרופסור דן פטינקין ונקראו "נערי פטינקין", ו"נערי אשכול", שהיה השר האחראי להקמת אגף התקציבים, בניהולו של ד"ר יעקב ארנון, מנכ"ל משרד האוצר.[1]
באגף התקציבים שימש כרפרנט לתקציב משרד החקלאות ופיתוח מקורות מים. כמרכז כל השירותים הסוציאליים (כולל שיכון, עבודות ציבוריות רשויות מקומיות, חינוך, בריאות, עבודה, ביטוח לאומי). נציג האוצר בוועדת המנכלים לתיאום השירותים הסוציאליים. הגיע לדרגת סגן הממונה על אגף התקציבים במשרד האוצר. בעשור זה עברה ישראל ממצב כלכלי קשה לתהליך צמיחה כלכלית מפואר. הניסיון שרכש במשרד האוצר בשנים אלה יעמוד לו בבואו לכהונה השנייה שלו בשירות המדינה. בתקופה זו הפסיק כל פעילות פוליטית. השתתף בתיעוד בעל פה של עמותת יד לוי אשכול לאיסוף עדויות וזיכרונות של מי שעבדו לצדו של לוי אשכול.
חלקו של נסים ברוך בתפקידו כיועץ כלכלי לראש הממשלה שמיר וכמנכ"ל האוצר בנושא תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985 או בשמה השני התוכנית להצלת המשק: עוד בהיותו יועץ כלכלי לראש הממשלה, נוכח המצב הכלכלי החמור, כשהאינפלציה מרקיעה שחקים, האיץ בראש הממשלה להכין "תוכנית ייצוב הכלכלית" ואף החל בהכנתה ביתר פירוט בעת מינויו למנכ"ל משרד האוצר (יוני 1984). תוכנית שתידחה בהמשך בגלל הבחירות להסתדרות העובדים עד לשנת 1985 ותיקרא בשם "התוכנית לייצוב המשק 1985". פרש ממשרד האוצר עם כינונה של הממשלה החדשה בראשותו של שמעון פרס (אוקטובר 1984).[1] שלבי התוכנית וגלגוליה מצויים בארכיב המדינה וכלולים ב-30 תיקים שטרם התפרסמו ככתוב בארכיב המדינה.[2] כאמור התוכנית הנ"ל הגיעה לסיומה רק באפריל 1985.[6]
בתקופתו כמנכ"ל המוסד לביטוח לאומי נכנס לתוקף חוק ביטוח הסיעוד, נושא שעסק בו רבות עוד בשנות השבעים בשמשו כחוקר ראשי במכון ברוקדייל. עמד בראש הצוות הבינמשרדי להגמשת ביטוח האבטלה מיום 11 ביולי 1986 והוגש לשר העבודה והרווחה, מר משה קצב ולחברי ועדת השרים. אושר והומלץ אך לא בוצע. פרש מתפקיד מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי בשל חילוקי דעות חריפים עם השר הממונה.
בשנת 1965 לאחר פרישתו הראשונה ממשרד האוצר חזר לפעילות הפוליטית בתנועת החרות והכין עבור סיעת גח"ל בכנסת את:
פתח חברה פרטית בירושלים לייעוץ כלכלי וחברתי בשם: נ' ברוך ושות' - ייעוץ ומחקר בע"מ.[7] במסגרת חברה זו ערך פרסומים הנוגעים למבנים ארגוניים, תהליכי קבלת החלטות ועיצוב מדיניות לגופים ציבוריים שונים.[7][8] כמו כן הערכות חברות, בדיקת כדאיות בנושאי תיירות, שיכון ותכנון ערים, חינוך ובריאות. בשם ממשלת ישראל הכין סקרים לוועדה האזורית של האו"ם על "השירותים הסוציאליים לילד ולנוער בישראל ומטרות שירותים אלה". סקרים שזכו לציון רב ונמצאים בספריית הקונגרס האמריקאי. במסגרת החברה:
התמנה ליו"ר ומנכ"ל רסקו, חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ 1979–1983.
בשנת 1987 חזר לחברה הפרטית "ייעוץ ומחקר". ב-1988 הוזמן להעיד ככלכלן מומחה בנושא מד"א ובנושאי בריאות אחרים בפני ועדת נתניהו (מערכת הבריאות).
שנה | חבר דירקטוריון |
---|---|
1976-1978 | דירקטור במועצה הישראללית לצרכנות וחבר בוועד המנהל של המועצה - בראשות שולמית אלוני |
1979 | דירקטור בבנק טפחות למשכנתאות לישראל בע"מ |
1979-1978 | חבר דירקטוריון "רסקו" חברה להתיישבות של הסוכה" |
1982-1979 | דירקטור בחברת מנועי בית שמש בע"מ |
1983 | עשות אשקלון מינוי שר ביטחון |
1984 | חבר דירקטוריון התעשייה האווירית |
1984 | חבר דירקטוריון כפר בעלי מלאכה בירושלים |
1984 | חבר דירקטוריון "אל-על" כמנכ"ל האוצר |
1994 | חבר דירקטוריון שיא החזקת |
1995 | דירקטור חיצוני בבנק דיסקונט לישראל בע"מ (עד למכירת הבנק) |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.