Remove ads
משה שחל (נולד ב-20 במאי 1934) הוא איש ציבור ועורך דין ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.
 | |||||||||
| שחל, אוגוסט 2009 | |||||||||
| לידה |
20 במאי 1934 (בן 90) בגדאד, ממלכת עיראק  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם לידה | מוריס פתאל | ||||||||
| מדינה |
 ישראל | ||||||||
| תאריך עלייה | 1950 | ||||||||
| השכלה | |||||||||
| מפלגה |
מפלגת העבודה הישראלית | ||||||||
| סיעה | המערך, העבודה | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
מוריס פתאל נולד בשם בבגדאד שבעיראק, ובשנת 1950 עלה לישראל. את השכלתו רכש באוניברסיטת חיפה, שם למד כלכלה ומדעי המדינה, ובאוניברסיטת תל אביב, שם למד משפטים. לאחר לימודיו הוסמך כעורך דין. בשנת 1958, כאשר היה בן 24, מונה כמזכיר סניף ההסתדרות בעיר התחתית. במהלך אירועי ואדי סאליב יצר קשר עם דוד בן הרוש וסיפק לו הלוואה כספית לטובת ארגון "ליכוד יוצאי צפון אפריקה" שהקים, שמטרתו הייתה לסייע לתושבי השכונה[1][2]. בגיל 27 בלבד נבחר כחבר מועצת פועלי חיפה, תפקיד שבו כיהן 4 שנים.
בבחירות לכנסת השביעית, בשנת 1969,הוצב במקום ה-57 ברשימת המערך. תחילה דווח שנכנס לכנסת, אך לאחר ספירת כל הקולות זכתה הרשימה רק ב-56 מושבים[3]. אחר כך היה אמור אחד מחברי הרשימה שמונה לשר, להתפטר מחברותו בכנסת, ושחל היה צריך להיכנס במקומו. חבר סניף חיפה של המערך העלה טענות נגד אמינותו של שחל, והוחלט שלא יכול להיכנס לכנסת עד סיום הבירור. אף על פי שמעמודתו אושרה בפברואר 1970, הוא לא היה יכול להיכנס לכנסת, מאחר שעבר המועד בו יכלו שרים להתפטר כדי להכניס את המועמד הבא ברשימה[4]. בספטמבר 1971, לאחר פטירתו של חבר הכנסת מרדכי עופר במהלך כהונתה של הכנסת השביעית, שחל נכנס לכנסת במקומו[5]. מאז המשיך שחל לכהן בכנסת בתפקידים שונים עד לפרישתו מהכנסת ה-14 בשנת 1998 לאחר 27 שנות פעילות בכנסת.
בסוף 1974 מונה ליושב ראש המועצה הישראלית לצרכנות[6]. בשנת 1976 מונה לממלא מקום יושב ראש הכנסת[7]. בכנסת השמינית והתשיעית שימש יושב ראש סיעת המערך בכנסת וסגן יושב ראש הכנסת[8][9]. בשנת 1979 יזם הצעת חוק פרטית הקובעת שחבר כנסת שהורשע בפלילים יחדל לכהן[10].
בשנת 1984 מונה שחל לשר האנרגיה והתשתית, תפקיד שבו כיהן ברציפות במשך 6 שנים, עד 1990. במהלך כהונתו יזם את הרפורמה במשק הדלק[11], שמטרתה הייתה הגדלת התחרות והורדת מחירי הדלק בישראל[12].
בשנת 1992, לאחר בחירתו של יצחק רבין לתפקיד ראש הממשלה, מונה שחל לשר התקשורת, לשר המשטרה וחזר לתפקידו כשר האנרגיה והתשתית. בתפקידו כשר התקשורת, הביא להקמתו של הערוץ השני. היה לשר הראשון שנושא בשלושה תיקים בעת ובעונה אחת. לאחר כשנה בתפקיד, נפרד שחל ממשרד התקשורת שהועבר לשולמית אלוני. בנובמבר 1995 נרצח יצחק רבין בעצרת השלום בכיכר מלכי ישראל. בעקבות זאת הוקמה הממשלה ה-26 ועם כינונה נשאר שחל עם תיק המשטרה, שהורחב ובהתאם שונה שמו למשרד לביטחון פנים, תפקיד בו נשאר עד סיום הקדנציה ב-1996.
במשך השנים נחשב למקורבו של שמעון פרס, ולאחר פרישתו מן הכנסת, המשיך להיות פעיל במפלגת העבודה. בבחירות לכנסת ה-18 הוצב במקום ה-117 הסמלי ברשימתה לכנסת, ובבחירות לכנסת העשרים וחמש הוצב כמועמד אחרון במקום ה-120 ברשימת העבודה לכנסת.
לאחר נטישת החיים הפוליטים חזר שחל לעבודתו כעורך דין. בין השאר, הוא מייצג בערכאות משפטיות את החברה לישראל בשליטת עידן עופר וכן את מרכז פרס לשלום.
Remove ads
- יאיר קוטלר, הנבחרת הלאומית, כרך ב', פרק א'(6), עמודים 134 - 165
משה שחל, באתר הכנסת- משה שחל, באתר כנסת פתוחה
- ליאור גוטמן ונעמה סיקולר, שחל של יום חדש, באתר כלכליסט, 12 באוגוסט 2010
- יעקב בר-און, "אנחנו צריכים אחד כמו גנץ": משה שחל בביקורת על מנהיגי העבודה, באתר מעריב אונליין, 12 בנובמבר 2016
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads