Remove ads
מריאנו רמפולה דל טינדרו (באיטלקית: Mariano Rampolla del Tindaro; 17 באוגוסט 1843 - 17 בדצמבר 1913) היה קרדינל, מזכיר המדינה של מדינת האפיפיור ופפאביל (מועמד לאפיפיורות) ב-1903, בחירתו על ידי הקונקלווה נדחתה באמצעות וטו אפיפיורי (Jus exclusivae) של פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה.
 | |
| לידה |
17 באוגוסט 1843 פוליצי ג'נרוזה, סיציליה, ממלכת שתי הסיציליות .svg){kind=small}  |
|---|---|
| פטירה |
16 בדצמבר 1913 (בגיל 70) רומא, ממלכת איטליה  |
| מדינה |
ממלכת איטליה |
| מקום קבורה |
סנטה צ'צ'יליה אין טרסטוורה |
| השכלה |
|
| תפקיד |
|
| השקפה דתית |
הכנסייה הקתולית |
  | |
נולד בסיציליה, למד באוניברסיטה האפיפיורית הגרגוריאנית ולאחר סיום לימודיו כיהן במספר תפקידים מנהליים בקוריה הרומאית. בדצמבר 1882 מונה לנונציו לספרד. במרץ 1887 הועלה למעלת קרדינל ולכומר כנסיית סנטה מריה אין טרסטוורה, ושלושה חודשים מאוחר יותר מונה למזכיר המדינה. מזכירו האישי עוד מימיו כנונציו היה ג'קומו דלה צ'זה, לימים האפיפיור בנדיקטוס החמישה עשר.
עם מותו של לאו השלושה עשר ב-20 ביולי 1903, שררה תמימות-דעים שרמפולה ייבחר כאפיפיור. אולם, לאחר שבחירתו נראתה מובטחת, הגיש הקרדינל-הנסיך של קרקוב, בשם קיסר אוסטריה פרנץ יוזף למזכיר הקונקלווה צו וטו שסיכל את הבחירה. הקרדינלים שבחרו ברמפולה העבירו את בחירתם לקרדינל סארטו, שנבחר לאפיפיור פיוס העשירי. אחת הפעולות הראשונות שביצע פיוס העשירי הייתה ביטול זכות ה-Jus exclusivae.
סיבת הווטו לא ברורה לגמרי וסביבה נפוצו השערות שונות לפיהן חשש פרנץ יוזף מנטייתו של רמפולה, שהתנגד לברית המשולשת, לצרפת; שסייע לעצור מנהיג כנסייתי ליברלי ומודרניסט או שהקיסר פעל בשירות ממשלת ממלכת איטליה ואף תאוריית קונספירציה לפיה לידי המודיעין של הקיסרות האוסטרית הגיעו ידיעות לפיהן רמפולה היה בעל קשרים עם הבונים החופשיים או אפילו בונה חופשי בעצמו[1][2][3].
עד מותו כיהן רמפולה כממונה על בזיליקת סן פייטרו, כן היה ראש המועצה לדוקטרינה של האמונה בקוריה הרומאית, ספרן ראשי של ספריית הוותיקן וארכיבר ראשי של הארכיונים הסודיים של הוותיקן.
Remove ads
- ביוגרפיה
- תפקידים
- מריאנו רמפולה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads