הארכיונים הסודיים של הוותיקן

הארכיונים האפוסטוליים של הוותיקן (באיטלקית: Archivio Apostolico Vaticano), הממוקמים בקריית הוותיקן, מכילים מאגר של כל הפעולות המרכזיות של הכנסייה הקתולית, כמו כן גם מסמכים דיפלומטיים והסכמים וחוזים של הכס הקדוש, ושאר מסמכים שנאספו לאורך השנים. הם גם כוללים מסמכים היסטוריים העוזרים להבין את ההיסטוריה של העולם המערבי.

הארכיונים הסודיים של הוותיקן
Archivum Secretum Apostolicum Vaticanum

מידע כללי
סוג	ארכיון כנסייתי, ארכיון לאומי
כתובת	Cortile del Belvedere - 00120 Città del Vaticano
מיקום	קריית הוותיקן
מדינה	קריית הוותיקן
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1612
תאריך פתיחה רשמי	1612
קואורדינטות	41°54′25″N 12°27′22″E
אתר רשמי
(למפת קריית הוותיקן מוגדלת)   ארמון האפיפיור כיכר פטרוס הקדוש בזיליקת פטרוס הקדוש ספריית הוותיקן רומא הארכיונים הסודיים של הוותיקן (למפת קריית הוותיקן רגילה)   ארמון האפיפיור כיכר פטרוס הקדוש בזיליקת פטרוס הקדוש ספריית הוותיקן רומא הארכיונים הסודיים של הוותיקן

הארכיונים האפוסטוליים של הוותיקן הופרדו מספריית הוותיקן במאה ה-17 בהוראת האפיפיור פאולוס החמישי, ונשארו סגורים לקהל הרחב, עד סוף המאה ה-19.

הגישה לארכיונים לאורך השנים

הגישה לארכיוני הוותיקן הייתה במשך שנים נחלת ידם של אנשי הכנסייה בוותיקן בלבד. לעיתים, ניתנה הגישה לחוקרים מבחוץ אך זאת רק באישור מיוחד ופרטני וכן אל כתבי יד ספציפיים בלבד. בשנות ה-70 של המאה ה-19 הונחה אבן הפינה הראשונה בפתיחתם של הארכיונים בתקדים שנוצר עבור ג'וזף סטיבנסון. סטיבנסון נשלח לוותיקן על ידי משרד החוץ הבריטי על מנת לחקור את תקופתו של מלך אנגליה הנרי ה-8 ובהמשך תקופות נוספות. בקשתו לבצע חיפוש כללי בארכיונים ביולי 1872 הייתה חסרת תקדים ולמרות שנתקלה במכשולים רבים, אושרה לבסוף באוקטובר של אותה השנה. בעקבות צירופי נסיבות פוליטיים נוספים, זכה סטיבנסון לגישה בלתי מוגבלת לארכיונים - דבר שלא זכה לו איש לפניו או אחריו. המקרה של סטיבנסון היה לצעד ראשון בפתיחתם של הארכיונים של הוותיקן.^[1]

ב-29 באוקטובר 2019 האפיפיור פרנציסקוס הורה במכתב מיוחד לשנות את שמם של הארכיונים ל"הארכיונים האפוסטוליים של הוותיקן"'.^[2]

הארכיון של האפיפיור פיוס ה-12 (2020)

מסמכים שמצאו בארכיון מאשרים כי הוותיקן ומוסדות כנסייה אחרים אמנם עזרו ליהודים במהלך מלחמת העולם השנייה, אך מיקדו את מאמציהם ביהודים שהוטבלו לנצרות קתולית. כמו כן נחשף תפקידו המשפיע של יועץ האפיפיור אנג'לו דל'אקווה, בכיר שהמעיט בדיווחים על רדיפת היהודים של הנאצים.^[3]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הארכיונים הסודיים של הוותיקן בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של הארכיונים הסודיים של הוותיקן (באיטלקית ובאנגלית)
• אי־פי, כשנפוליאון היה כאן: לפני פרישתו, שומר הסודות של הוותיקן חשף כמה מהם, באתר הארץ, 3 במרץ 2024

הערות שוליים

1. Owen Chadwick, 4, Catholicism and History: The Opening of the Vatican Archives, Cambridge : Cambridge University Press, 1978, עמ' 72 - 110
2. Apostolic Letter in the form of Motu Proprio of the Supreme Pontiff Francis "L'esperienza storica", for the change of the name of the Vatican Secret Archive to the Vatican Apostolic Archive (22 October 2019) | Francis, w2.vatican.va
3. Francis X. Rocca, Vatican’s Silence on Holocaust Was Shaped by Antisemitism and Caution, Archives Show, WSJ (באנגלית אמריקאית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.