Remove ads
מערך בזרוע היבשה של צה"ל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מערך האיסוף הקרבי (לשעבר חיל האיסוף הקרבי, חיל מודיעין השדה או בראשי תיבות: מוד"ש) הוא מערך מקצועי בחיל הגנת הגבולות בזרוע היבשה של צה"ל.
| |
סמל הכומתה, הדגל ותג יחידת המטה של החיל | |
הצופה שלפני המחנה | |
פרטים | |
---|---|
מדינה | ישראל |
שיוך | צה"ל |
סוג | חיל |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות | אפריל 2000 – יולי 2020 (כיום קיים כמערך בחיל הגנת הגבולות) |
מקים היחידה | אמנון סופרין |
נתוני היחידה | |
ציוד עיקרי | M16 ,M4, מקלע נגב, משקפות ועדשות מצלמה מתקדמות, ראו פרק אמצעי איסוף |
פיקוד | |
יחידת אם | זרוע היבשה |
דרגת המפקד | תת-אלוף |
מפקדים | מפקדי החיל |
ראשיתו בחיל מודיעין שדה שהוקם בשנת 2001. חיל מודיעין השדה פוצל ב-2009 לשתי יחידות: חיל האיסוף הקרבי, שעסק בתחום איסוף המודיעין הקרבי, ומערך מודיעין השדה - האחראי על מחלקות המודיעין בדרג הנפרש, מרמת הגדוד ועד רמת הגיס, שקיים עד היום באגף המודיעין. בשנותיו האחרונות חיל האיסוף הקרבי היה מצוות למערך הגנת הגבולות, יחד עם גדודי חי"ר גבולות, עד לאיחודם הסופי לחיל הגנת הגבולות ביולי 2020. לחיל המנון שכתב איזי מָן.[1]
טרם הקמת צה"ל נאסף מודיעין קרבי על ידי יחידת "השחר" של הפלמ"ח, אשר שימשה כיחידת מסתערבים שבין היתר אספה מודיעין בשטח האויב. בזמן מלחמת העצמאות קיים צה"ל תצפיות באזור נגבה וניצנים אשר אספו מידע על הכוחות המצריים, כמו כן עמדו תצפיות לעבר כוחות הלגיון הירדני. בתקופה שלאחר המלחמה ריכז צה"ל את מאמציו בהקמת גוף מודיעין אסטרטגי ולא פעל לאיסוף מודיעין בשטח.
במלחמת ששת הימים החזיק צה"ל מערכת תצפיות בפיקוד הצפון שנתנה מענה מודיעיני על כוחות סוריה ולבנון. לאחר המלחמה הוקמו נקודות תצפית רבות לאורך תעלת סואץ אשר עליהן התבססה רשת המעוזים שקמה מאוחר יותר.
בשנת 1969, במהלך מלחמת ההתשה, נכנס למערך הצה"לי, אז תחת חיל הקשר, מכשיר המכ"ם הקרקעי "קשת", לזיהוי תנועות בשטח. בתחום המודיעיני שלט באזור התעלה איסוף המודיעין הקרבי. איסוף המודיעין התבצע תחת אש וכלל תצפיות וטיסות מודיעיניות.
במלחמת יום הכיפורים נעשה שימוש נרחב ב"קשת" ברמת הגולן ואצל כוחות שריון ומוצבים. תוצאותיה של המלחמה כללו בין היתר את ההבנה לגבי הצורך במודיעין שדה יעיל. בשנת 1974, לאחר שמערך צוותי הקשת גדל לשלוש פלוגות, הוא הפך לגדוד ה"קשתות", בגלגולו הנוכחי גדוד נשר - 414.[2] בדו"ח ועדת אגרנט מצוין כי "קיים צורך במודיעין חזותי... על מנת לאתר באופן מדויק ומפורט את היערכות האויב ופעילותו עד רמת המטרה הבודדת...". לאור הבנות אלו ובעקבות דו"ח הוועדה, הוקמה בשנת 1974 יחידת תצפיות מטכ"לית (ית"מ) בגזרת רמת הגולן. עם תום מלחמת שלום הגליל ב־1985 הורחבה היחידה, ולאחר התבססות כוחות צה"ל במוצבי רצועת הביטחון, נוספה ליחידה פלוגת תצפיות נוספת בגזרת לבנון.
התרחבות נוספת נעשתה באמצע שנות ה-80. כתוצאה מפרוץ האינתיפאדה הראשונה בשטחי יש"ע, נוצר צורך ביחידות תצפית ניידת. כדי לענות על הדרישה, הוקמו פלוגות שיוחדו לשטחי יהודה ושומרון. הפלוגות צורפו ליחידה המטכ"לית ולחיל התותחנים והיו למעשה הגופים המקצועיים הראשונים שעסקו בתצפית ואיסוף מודיעין בצה"ל מאז ראשית דרכו. במרוצת השנים היוו הפלוגות הללו את השלד לחיל מודיעין שדה. יחידת התצפית של חיל התותחנים פורקה לאחר החתימה על הסכמי אוסלו.
בשנת 1993 הוקמה היחמ"מ על ידי סגן-אלוף יוסי גרינפלד וסגן דותן סלע. תפקיד היחידה היה לספק מודיעין בזמן-אמת לכוחות הפועלים והכוונת אש לעבר אויב. היחידה שהוקמה הייתה מסופחת למחלקת מודיעין שדה במפקדת חילות השדה (מפח"ש – בשנות האלפיים, זרוע היבשה), וחייליה חבשו כומתות שחורות עם סמל מודיעין. בזמן שהיית צה"ל בדרום לבנון תפקדה היחמ"מ כיחידה נבחרת בתחום איסוף המודיעין הקרבי, ולצדה פעלו פלוגת לבנון של הית"מ באזור הגבול וגדוד הקשתות שהפעיל אמצעי מכ"ם. באסון המסוקים נהרגו שני לוחמי יחמ"מ. עקב עתירה לבג"ץ בעניין פרסום שמותיהם, התגלה לציבור דבר קיומה של היחידה. לוחמים מפלוגת לבנון של הית"מ נספו אף הם באסון.
באפריל 2000, עקב הבנת הצורך הגובר באיסוף מודיעין קרבי על ידי גופים מקצועיים, והנחיצות לאגד גופי איסוף קיימים במסגרת מאורגנת, הוחלט על הקמת חיל מודיעין השדה במסגרת מפקדת זרוע היבשה בצה"ל. האינתיפאדה השנייה זירזה את תהליך הקמת החיל.[3]
בימיו הראשונים של החיל חבשו החיילים כומתות בעלי מגוון צבעים שונים (ירוק, שחור, אדום ואחרים, בהתאם לשיוך הפיקודי של יחידת התצפיות הספציפית). בשנת 2003 נקבע כי לכל חיילי החיל תהיינה כומתות בצבע "ירוק בקבוק" (כצבע כומתת חיל המודיעין), שעליהן סיכת מודיעין שדה (מוד"ש), שהחליפה את סיכת חיל המודיעין.
בשנת 2009[4][5] שונה שמו של החיל ל"חיל האיסוף הקרבי". זאת, בעקבות ההחלטה לצמצם את תחומי עיסוקו של החיל לאיסוף קרבי בלבד בגזרות האוגדות המרחביות, והעברת האחריות לחיל המודיעין בכל הקשור להכשרתם של מש"קי המודיעין של יחידות השדה וקציני המודיעין שלהן. בסוף שנת 2014 אושרה כומתה חדשה בצבע צהוב בהיר.[6] הכומתה נכנסה לשימוש בספטמבר 2015.[7]
ב-2017 הוקם מערך הגנת הגבולות והוכפף לחיל האיסוף הקרבי, מתוך שיתוף תחומי העיסוק בהגנה על גבולות המדינה. החיבור בין היחידות הושלם כאשר בשנת 2020 הפך מערך הגנת הגבולות לחיל הגנת הגבולות, וחיל האיסוף הקרבי למערך בתוך חיל זה.
באפריל 2018 פורסם באתר צה"ל כי בציון שנה להקמת מערך הגנת הגבולות והכפפתו לחיל, הוחלט להחליף את הכומתה לכומתה מנומרת בגווני חום-צהוב, זהה לזו של לוחמי חי"ר גבולות. בטקס החלפת הכומתה שהתקיים ביום חמישי 29 במרץ, אמר רמ"ח איסוף, אל"ם מוטי פוגל: ”מפקדת מערך הגנת הגבולות ציינה את חג הפסח במעמד הענקת כומתות המערך. הכומתה המערכית שהוענקה לקציני וחיילי המפקדה מסמלת, יותר מכל, את איחודם של כלל בעלי התפקידים והמקצועות בהגנת הגבולות תחת קורת גג אחת - מערך הגנת הגבולות”.[8] על אף שחיילי מפקדת חיל הגנת הגבולות חובשים את הכומתה המנומרת החדשה, לוחמי האיסוף ומפקדים בכירים עם רקע איסופי נשארים עדיין עם הכומתה הצהובה. ביולי 2023 הוכרז שכל חיילי האיסוף הקרבי יחליפו את כומתתם לכומתה המנומרת של חי"ר גבולות, תווצר סיכת כומתה חדשה, והמתגייסים החדשים יקבלו נעליים אדומות במקום שחורות.[9]
בספטמבר 2023 הוענק לגדוד 636 צל"ש אלוף פיקוד המרכז, על ”ביצוע פעילות מבצעית ייחודית במסגרת מבצע "שובר גלים" ומבצע "בית וגן" בגזרת פיקוד המרכז. במהלך מבצע "שובר גלים", היחידה ביצעה מספר מבצעים משמעותיים לסיכול הטרור, בתנאי לחימה מורכבים, באופן מקצועי וייחודי תוך חתירה למגע”.[10]
גדודי האיסוף כפופים מקצועית למפקד אגד האיסוף בחיל הגנת הגבולות, ופיקודית לשלושת הפיקודים המרחביים ולאוגדות המרחביות הספציפיות – עוצבת הגליל, אוגדת הבשן, אוגדת איו"ש, אוגדת עזה ועוצבת אדום. חמשת גדודי האיסוף מורכבים, באופן כללי, מצוותי לוחמים (צוותי איסוף ויירוט לגבולות, צוותי בלונאים ובעבר גם רכובים ושילונים), וכן מפלוגות תצפיתניות ובקא"סיות המאיישות חמ"לי איסוף.
הכשרת אנשי המערך מתבצעת בבית הספר להגנת הגבולות (בראשי תיבות: בהל"ג; בעבר "ביסל"ק" – בית הספר לאיסוף קרבי, וקודם לכן "ביסלמ"ש" – בית הספר למודיעין שדה), הנמצא בבקעת סיירים.
יחידות מערך האיסוף | |||||
---|---|---|---|---|---|
תג | שם | מספור | פיקוד | אוגדה | הערות |
יחידת שחף[11] | 869 | פיקוד הצפון | עוצבת הגליל | פועלת בגזרת גבול לבנון לוחמים בלבד | |
גדוד עיט | 595 | פיקוד הצפון | אוגדת הבשן | פועל בגזרת רמת הגולן וגבול סוריה לוחמים ולוחמות | |
יחידת ניצן[11] | 636 | פיקוד המרכז | אוגדת איו"ש | פועלת בגזרת איו"ש ובקעת הירדן לוחמים בלבד | |
יחידת נשר | 414 | פיקוד הדרום | אוגדת עזה | פועלת בגזרת רצועת עזה וגבול מצרים לוחמים ולוחמות | |
גדוד איתם | 727 | פיקוד הדרום | עוצבת אדום | פועל בגזרת גבול ירדן וגבול מצרים
לוחמות בלבד |
הפלוגות הייעודיות קיימות בכל גדודי המערך, כאשר כמות הפלוגות משתנה בין גדוד לגדוד – בין 2–3 בכל גדוד. פלוגות אלה מורכבות מצוותים בעלי סד"כ קטן ופעילותן לרוב מורכבת ומסווגת ועוסקת באיסוף מודיעין קרבי. הכשרת הלוחמים בפלוגות אלו אורכת כשמונה חודשים ובדרך כלל מלווה בטירונות יחידה (אל"ת: אימון לפני תעסוקה) לאחר העלייה לקו המבצעי. ההגעה לפלוגות הללו אפשרית לבעלי פרופיל רפואי 82 ומעלה.
תחת יחידת עיט ישנן שתי פלוגות לוחמות סדיר – פלוגה ב' ופלוגה ד' ופלוגת מילואים אחת.[18]
הפלוגות מורכבות ממספר צוותים ייעודיים בעלי מספר לוחמים קטן, שמטרתם לבצע פעולות כירורגיות של איסוף מודיעין, היטמעות בשטחי אויב והכוונת אש, זאת על מנת לסכל מאמצי אויב. משימת הפלוגה דורשת תצפית והכוונת אש לעומקי מערך האויב תוך הסוואה לתקופות זמן ממושכות. גזרת הפעילות של הפלוגה מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל היא הר דוב וחלקים מהר החרמון. הפלוגה מפעילה מגוון נרחב של אמצעי לחימה, תצפית והסוואה מתקדמים. לוחמים בפלוגה נדרשים לעבור בחני לוחם בסטנדרטים מחמירים.
הצוותים בפלוגות היחידה משמשים ככוח אופרטיבי ובשיתופי פעולה בשגרה לצד כוחות שונים מפיקוד הצפון. בפלוגה ד' קיימים גם צוותים של לוחמות בלבד בנוסף לצוותי הלוחמים.
יחידות האיסוף הקרבי (גדודי האיסוף) כפופות לפיקודים המרחביים ופרושות לאורך גבולות המדינה. על החיילים העוסקים באיסוף לאתר איומים, להתריע עליהם, להכווין גורמי אש ויירוט לשם השמדתם, ובמידת הצורך והאפשרות, גם לסכלם בעצמם. תפקידים אלו מתבצעים על ידי שימוש באמל"ח מיוחד ומורכב, בשני תפקידים עיקריים: לוחמים ותצפיתניות.
לוחם איסוף הוא התפקיד הקרבי העיקרי של לוחמי החיל, במסגרתו עוברים הלוחמים והלוחמות הרגליים הכשרה קרבית במסלול שאורכו כשמונה חודשים. בעבר היה מסלול ללוחמים רכובים שאורכו היה ארבעה חודשים וחצי. כיום כלל הלוחמים עוברים הכשרה מלאה שבסופה הם מוסמכים כסייר 07, ומבצעים תפקיד דיפרנציאלי בהתאם לצרכים המבצעיים בפלוגות המבצעיות בגזרות. צוות לוחמי האיסוף נקרא צוות אי"ל – איסוף ויירוט לגבולות.
לאחר סיום המסלול יכולים לוחמי ולוחמות האיסוף להמשיך לתפקידים פיקודיים: מפקד איסוף, בוגר קורס מכ"ים חילי בבהל"ג, וקצין איסוף, המשמש כמפקד צוות איסוף, בוגר קורס קציני יבשה בבה"ד 1 במגמת "להב" והשלמה חילית (קקא"ס – קורס קציני איסוף קרבי) במגמת "נגב" בביסל"ק (קורס מפקדים – שלושה וחצי חודשים; קורס קצינים – תשעה חודשים).
המסלול כולל:
בעבר היו קיימות מגמות ללוחמים שאינם רגליים, להם ההכשרה הייתה קצרה יותר ומוכוונת לתפקידים ייעודיים:
חלק מההכשרה (מעין אל"ת) היה מתבצע בגזרות ובגדודים אשר מחולקים אליהם הלוחמים. סך כל אורך הטירונות, האימון המתקדם והתמחות מקצועית – ארבעה וחצי חודשים (מסלול ללוחם איסוף רכוב/עת"פים/בלונאים).
החל מנובמבר 2006, משובצות נשים לתפקידי לוחמות איסוף.[22] בתחילה שובצו הלוחמות לפלוגה הדרומית בגדוד נשר, בגזרת אוגדה 80. לאחר כשש שנים, בעקבות מספר אירועים ביטחוניים בגזרת גבול מצרים, הוקם גדוד איתם בגזרת אוגדה זו, שהורכב מלוחמות וממספר מצומצם של לוחמים.
כיום לוחמות איסוף משרתות בגדוד איתם (727), בגדוד עיט (595) ובגדוד נשר (414), בצוותים המורכבים מלוחמות בלבד. למעט יחידה 636, ויחידה 869 לוחמות איסוף משרתות בכלל יחידות האיסוף הקרבי. המסלול שהן עוברות זהה למסלול הלוחמים הרגליים בתכניו (סייר 07). בכל הגדודים בהם משרתות לוחמות צוותי הלוחמות משובצים בפלוגה אחת יחד עם לוחמים, למעט בגדוד עיט 595 שבו ישנה פלוגה נפרדת ללוחמות בנפרד מהבנים.
בחיל קיימים תפקידי בקריות איסוף, תצפיתניות ומפעילות מכ"ם ("מוכמת"), המאוישים כולם על ידי נשים. ההכשרה לתפקידים אלו אורכת כחודשיים וכוללת טירונות ברמת רובאי 02 מורחב.
במסלול זה ניתן להמשיך לקורס פיקוד על חמ"ל תצפיות בבהל"ג, שאורכו כ-3 חודשים ולקורס קצינים בבה"ד 1 במגמת "מעוז", עם השלמה חילית במגמת "חרמון" האורכת ארבעה חודשים. בוגרות קקא"ס "חרמון" מקבלות את דרגות הקצונה יחד עם מסיימי ההשלמות החיליות של לוחמי חילות היבשה ממגמת "להב", עקב אורך הקורס.
בנוסף, מוכשרות בחיל גם מדריכות איסוף קרבי, אשר עוברות גם הן יחד עם התצפיתניות טירונות ב"רובאי 02 מורחב" ולאחר מכן, מתמקצעות בקורס שאורכו 14–18 שבועות בנושאי קשר, ניווטים והסוואה, הכשרה על אמצעים כגון: בלון, נשקים, תצפית וסיור, תודעת אויב ומדריכות סימולטור. מדריכות האיסוף הקרבי הן מוקד הידע הצה"לי להכשרות הטסה ושימוש מבצעי ברחפנים.
מתפקיד זה ניתן לצאת לקצונה במגמת הדרכה ומבצעים, אחרי הכשרה בבה"ד 1 במגמת "מעוז", בדומה למדריכות בחילות היבשה האחרים.
בעבר היה קצין חיל ראשי בשם קצין איסוף קרבי ראשי (קאס"ר) (בעבר היה קרוי "קצין מודיעין שדה ראשי" – קמש"ר) בדרגת תת-אלוף. הקאס"ר מונה על ידי מפקד זרוע היבשה בתיאום עם ראש אמ"ן. מאז איחוד החיל למערך הגנת הגבולות ועד האיחוד לכדי חיל הגנת הגבולות שימש הקאס"ר גם מפקד המערך. כיום מפקד על מערך האיסוף הקרבי מפקד חיל הגנת הגבולות – כיום תא"ל עמית ימין. מפקד החיל האחרון היה תא"ל אמיר אבשטיין. על יחידות האיסוף הקרבי הגזרתיות מפקדים קצינים בדרגת סגן אלוף, ומפקדם המקצועי כיום (2023) הוא רמ"ח הגנת הגבולות ומפקד אגד האיסוף, אלוף-משנה ניר ישעיה.
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
אמנון סופרין | 2000–2003 | מייסד החיל |
יובל חלמיש | 2003–2005 | שימש כקמנ"ר (קצין מודיעין ראשי) |
גיא ליפקין | 2005–2007 | מלחמת לבנון השנייה |
אריאל קארו | 2007–2009 | מבצע עופרת יצוקה ובהמשך, הקמנ"ר |
אלי פולק | 2009–2012 | בתקופתו שינה החיל את שמו ל"חיל האיסוף הקרבי" |
גיא בר-לב | יולי 2012 – אוגוסט 2015 | מבצע צוק איתן |
מרדכי כהנא | אוגוסט 2015 – נובמבר 2017 | |
דן נוימן | נובמבר 2017 – יולי 2018 | ממלא מקום |
אמיר אבשטיין | יולי 2018 – פירוק החיל | |
יחידת ניצן היא יחידת איסוף קרבי הכפופה לאוגדת איו"ש שבפיקוד המרכז ופועלת בגזרות איו"ש ובקעת הירדן.
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
יוסי גרינפלד | 1993–1995 | מקים היחידה ומפקדה הראשון |
יואל רונן | 1995–1997 | |
שי קולר | 1997–1999 | |
רז שגיא | 1999–2001 | |
יובל ג'רבי | 2001–2002 | |
טל בראון | 2002–2004 | |
רזי קפלינסקי | 2004–2006 | |
אילן דיין | 2006–2008 | |
ברק כהן | 2008–2010 | |
שימי מסיקה | 2010–2012 | |
ערן שמואלי | 2012–2014 | |
ניר ישעיה | 2014–2016 | |
איילון פרץ | 2016–2018 | |
רועי יתח | 2018–2020 | |
אבידן לוגסי | 2020–2022 | |
גיא בוגנים | 2022–הווה |
יחידת שחף היא יחידת האיסוף קרבי הכפופה לעוצבת הגליל שבפיקוד הצפון ופועל בגזרת גבול לבנון.
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
ישי קציר | 1973–? | מקים היחידה ומפקדה הראשון |
אייל רוסו | 2010–2012 | |
יפתח סיבוני | 2012–2013 | |
יניב בן עזר | 2013–2015 | |
ניר מסילתי | 2015–2017 | |
תומר מלצמן | 2017–2019 | |
דנה בן עזרא | 2019–2020 | |
ענאן פארס | 2020–2022 | |
רועי הורוביץ | מרץ 2022–הווה |
גדוד איתם (מכונה גם "גדוד מגן אילת") הוא גדוד איסוף קרבי הכפוף לעוצבת אדום שבפיקוד הדרום ופועל בגזרת גבול מצרים וירדן.
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
ארז סביון | 2012–2014 | מקים הגדוד ומפקדו הראשון |
אשרת בכר | 2014–2016 | |
אבירם חדידה | 2016–2018 | |
ניר מסילתי | 2018 | ממלא מקום |
ענבל מן | 2018–2020 | |
מני אברמוב | 2020–2022 | |
אייל לוי | 2022–הווה |
יחידת עיט היא יחידת איסוף קרבי הכפופה לאוגדת הבשן שבפיקוד הצפון ופועלת בגזרת רמת הגולן וגבול סוריה.
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
איתי דינור | 2013–2015 | מקים הגדוד ומפקדו הראשון |
ניר מגידיש | 2015–2018 | |
יובל ליטוין | 2018–2020 | |
ענאן חמדאן | 2020–2022 | |
חן אוריין | יולי 2022–הווה |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.