מסופוטמיה

מֶסוֹפּוֹטַמְיָה (מיוונית: Μεσοποταμία, מילולית: "בין נהרות"; בפרסית: میان‌رودان, מִיָאן־רוּדָאן; בערבית: بِلَاد ٱلرَّافِدَيْن, בִּלַאד א־רַּאפִדַיְן, מילולית: "ארץ [שני] היובלים") או נהריים^[1] (בסורית: ܒܝܬ ܢܗܪ̈ܝܢ, בֵּית נַהְרֵין) הוא אזור גאוגרפי־היסטורי במזרח התיכון, המשתרע בין נהרות הפרת והחידקל. המונח "מסופוטמיה" משמש חוקרים גם ביחס לתקופה כרונולוגית של האנושות שבה האזור שגשג תחת שלטון שמי, לפני הכיבוש הפרסי בשנת 539 לפנה"ס.^[2][3]

מסופוטמיה

בתקופה ההלניסטית ציין השם את חלקו הצפוני של האזור בין הנהרות, שנתחם מדרום באזור בגדאד של ימינו. במשך הזמן התרחב הכינוי, ועתה הוא מתייחס לכל האזור שבין הפרת והחידקל.

גאוגרפיה

אזור מסופוטמיה

השם מסופוטמיה מציין את האזור הגובל ממזרח במורדות הרי הזגרוס והרי כורדיסטן, בצפון הרי כורדיסטן ורמת קרג'לי, במערב ובדרום גובל האזור במדבריות סוריה וערב עד חוף המפרץ הפרסי. רוב השטח נכלל בעיראק מיעוטו בסוריה ובאיראן.

האזור מתחלק לשני חלקים: בצפון רמה נמוכה בגובה 200–400 מטר, בעלת אופי ערבתי. עמקי הנהרות נמוכים בכמה עשרות מטרים מפני הרמה. חלקו הדרומי המתחיל באזור בגדאד הוא מישור נמוך המשתפל במתינות לעבר המפרץ הפרסי. אפיקי הנהרות הם בגובה המישור עד כדי הצפת האזור במי הנהרות.

את האזור חוצים שני נהרות עיקריים, נהר הפרת המערבי שמוצאו בטורקיה של ימינו ואורכו 2,781 ק"מ והחידקל, שזורם ממזרח לפרת, אורכו 1,740 ק"מ וגם מוצאו ממזרח טורקיה. המרחק המקסימלי בין הנהרות הוא 250 ק"מ, המרחק המינימלי הוא 10 ק"מ.

לשני נהרות יובלים גדולים מאוד. יובלי הפרת: החָבּוּר הזורם בסוריה מצפון לדרום. מערבה לו זורם הבָּליח. יובלי החידקל: הזב הגדול, הזב הקטן, ודיאלא (ליד בגדאד) זורמים כולם מהרי הזגרוס מערבה.

בעיית המים באזור

עיקר בעיית המים קיימת בדרום, כמות המשקעים בשנה נעה בין 70–300 מ"מ גשם בשנה. החקלאות צורכת כ־250 מ"מ גשם, כאשר חלק מהשנים הן שחונות. כתוצאה מכך ההסתמכות היא על מי הנהרות. מועד זרימת המים העיקרית הוא בחודשים אפריל–מאי עם הפשרת השלגים. העונה החקלאית היא בחורף, אז נוצרת בעיה בתזמון המים. בצפון מספקת כמות המשקעים בין 300–500 מ"מ גשם בשנה. נהר הפרת גבוה מהחידקל בתשעה מטרים, בכל תקופות ההתיישבות נבנו תעלות להזרמת מים בין הנהרות. התעלות בדרום היוו פתרון למיעוט הגשמים וזרימת המים המאוחרת, אבל הם הביאו גם להמלחת הקרקעות, אשר הביאו לשקיעת תרבויות ולתזוזתן. במאה ה־10 לפנה"ס למדו להעלות את מי החידקל; התוצאה הביאה להתיישבות באזורים הצפוניים יותר ולהקמת ההתיישבות של אשור.

היסטוריה

כבר בשנת 9000 לפנה"ס, הגיעו המתיישבים הראשונים לאזור נהרות הפרת והחידקל, זאת כדי לנצל את משאבי האזור המכונה הסהר הפורה. בתחילה, האנשים התיישבו ביישובים חקלאיים, אך ככל שהאוכלוסייה גדלה, עיירות החלו להיווצר ובהמשך התפתחו לערי־מדינות.^[4]

נראה שהתיישבות אנושית במסופוטמיה הוא קדום ביותר בצפון האזור בצפון (לימים אזור ממלכת אשור), שם המתיישבים הקדומים ביותר בנו כפרים קטנים זמן מה בסביבות 6000 לפני הספירה. השלבים התרבותיים הפרה-היסטוריים של סאמרא-חסונה, ו-תרבות חלף (הקרויים על שם אתרי החפירות הארכאולוגיות) ירשו זה את זה כאן לפני שהיו עדויות להתיישבות בדרום מסופוטמיה (האזור שנקרא מאוחר יותר שומר).^[5] נראה שהיישובים הקדומים ביותר בדרום מסופוטמיה, כמו ארידו, נוסדו בערך בשנת 5000 לפני הספירה, בשלהי תקופת חלף. מכאן ואילך עוברות תרבויות הצפון והדרום רצף של תקופות ארכאולוגיות מרכזיות שבצורותיהן הדרומיות ידועות כ-עובייד, אֶרֶךְ ו-Protoliterate(אנ') (שבמהלכן הומצא הכתב), שבסופן - מעט לאחר 3000 לפני הספירה מתחילה ההיסטוריה המתועדת.^[5]

במהלך התקופה אורוך המאוחרת, בסביבות 3500 לפנה"ס, מסופוטמיה הקימה את הערים הראשונות בעולם.^[6] אנשי ערים אלה, המכונים שומרים, היו עצמאיים ושאפו לשלוט על האזור. למרות היותם שותפים לזהות האזורית היו מאבקים פנימיים על כוח ואדמה בין אנשי הערים השונות.^[7] הערים השומריות התפתחו ועם זאת, צמחו תקנים פוליטיים, המנהיגים שהתמנו לתפקידים אלה נהיו מעין מלכים שהעבירו את מעמדם בירושה ויצרו שושלות.^[8] מלכים אלה מכונים גם מלכים־לוחמים, זאת מכיוון שנלחמו בצורה מתמדת כדי להרחיב את אזור שליטתם.^[9]

עוד בתקופת הברונזה המוקדמת, במסופוטמיה הצפונית תהליך העיור תפס תאוצה.^[10] בשנת 2334 לפנה"ס, המלך הצפוני האכדי סרגון עלה וכבש את שומר.^[11] כל מסופוטמיה הייתה תחת שליטת אדם אחד בפעם הראשונה, וכך נוצרה האימפריה הראשונה.^[12] לאחר מות סרגון, כל המחוז חזר למלחמה מתמשכת בין מלכי ערי־המדינות מה שהוביל לקריסת האימפריה.^[13]

בשנת 2115 לפנה"ס נפלו מרכז ודרום מסופוטמיה תחת שלטון אור־נמו אשר ניסה להפוך את אזור זה לשושלת אור השלישית. תחתיו שגשג האזור מבחינה כלכלית והפך יציב מבחינה פוליטית, אך לבסוף קרסה השושלת.^[14]

בשנת 1792 לפנה"ס עלה לשלטון חמורבי בעיר־המדינה בבל והחל לכבוש אזורים נוספים עד לכדי איחוד מסופוטמיה תחתיו ליצירת האימפריה הבבלית הראשונה.^[15] לאחר שלטון חמורבי, פלשו זרים לאימפריה אשר נאבקה כדי להישאר בשליטה. המלכים שעלו אחרי חמורבי איבדו בהדרגה את שליטתם באימפריה הבבלית. במקביל, עלתה אימפריה אשורית חדשה.^[13]

האימפריה האשורית כבשה ושלטה במסופוטמיה, כאשר תחומי שלטונה השתרעו ממצרים ועד פרס. גודלה של האימפריה אפשר לאחד ממלכיה האחרונים, אשורבניפל, להכריז על עצמו כ"מלך היקום". מותו של אשורבניפל השיב את הממלכה למצב של חוסר יציבות פוליטית, שתרם למפלתה הסופית של האימפריה האשורית.^[16]

האימפריה הנאו־בבלית השיגה את מרבית כוחה תחת שלטונו של נבוכדנצר השני, אשר השיב אותה לימי זוהרהּ, עודד השקעה בלימודים ואומנות ולימים אף בנה מחדש את בירת בבל. האימפריה הנאו־בבלית הפכה למרכז כוח, עושר ותרבות.^[17] בשנת 539 לפנה"ס נכבשה האימפריה הנאו־בבלית על ידי כורש השני, שליט האימפריה האחמנית. כיבוש מסופוטמיה על ידי פרס סימן את סוף שליטת המלכים ממוצא שמי באזור זה.^[18]

אלכסנדר הגדול כבש את מסופוטמיה מידי פרס, כשהתחלקה האימפריה שלו, האזור נפל לידי השושלת הסלווקית. מאוחר יותר האימפריה הפרתית כבשה את מסופוטמיה ושלטה בה במשך 400 שנה בקירוב. הרומאים כבשו את צפון האזור ובמשך התקופה הרומית התקיימה בצפון האזור פרובינקיה מסופוטמיה, כאשר הפרתים שולטים על דרום ומרכז מסופוטמיה, עם תקופת קצרות של שלטון רומא בכל האזור. הפרסים הסאסאנים כבשו מייד הפרתים את מסופוטמיה, ושלטו בו במשך 400 השנים הבאות, עד הכיבוש הערבי, אשר הביא לערביזציה של מסופוטמיה עד ימינו.

תקופות בסדר כרונולוגי^[19][7]

• פרה היסטוריה
• תקופת האורוכ המאוחרת (כ־3500–3100 לפנה"ס).
• תקופת הברונזה המוקדמת
  • תקופת שושלות מוקדמת (כ־2900–2334 לפנה"ס)
  • התקופה האכדית (2334–2193 לפנה"ס)
  • שושלת אור השלישית (כ־2112–2004 לפנה"ס)
  • השושלת הבבלית הראשונה (2004–1595 לפנה"ס)
• תקופת הברונזה המאוחרת
  • תקופת הכשים (1475–1155 לפנה"ס)
• תקופת הברזל
  • התקופה הבבלית (1155–627 לפנה"ס)
  • התקופה הנאו־בבלית (626–539 לפנה"ס)
  • התקופה הפרסית (539–331 לפנה"ס)
• התקופה הקלאסית
  • התקופה ההלניסטית והסלווקית (סוף המאה ה-4 לפנה"ס עד המאה ה-2 לפנה"ס)
  • התקופה הפרתית (המאה ה-2 לפנה"ס עד תחילת המאה ה-3 לספירה)
  • במקביל מסופוטמיה הרומית (המאה ה־2 עד המאה ה־7 לספירה) בצפון מסופוטמיה
• התקופה הפרסית הסאסאנית (תחילת המאה ה-3 לספירה עד המאה ה-7 לספירה)
• התקופה המוסלמית (המאה ה-7 לספירה עד תחילת המאה ה-16)
• התקופה העות'מאנית (המאה ה-16 עד המאה ה-20)
• שלטון בריטי ברוב מסופוטמיה וצרפתי בצפון מערבה בתקופה קצרה במאה ה-20
• עיראק ברוב מסופוטמיה וסוריה בצפון מערבה (המאה ה-20 עד ימינו)

לקריאה נוספת

• שמואל נח קרמר. ההיסטוריה מתחילה בשומר, תל אביב, תשמ"ב
• גבאי, אורי, וייס תמר. המיתולוגיה הבבלית: מיתוסים. תל אביב: מפה – מיפוי והוצאה לאור, 2003
• בוסתנאי עודד, גלות ישראל ויהודה באשור ובבל: מאות ח'–ו' לפנה"ס. חיפה: פרדס הוצאה לאור, 2010

• Ur, Jason. Households And The Emergence Of Cities In Ancient Mesopotamia. Cambridge Archaeological Journal, 24.2 (2014): 249–268. Humanities Source
• אסגר אובו "Mesopotamian Mathematics, Astronomy, and Astrology", The Cambridge Ancient History (2nd. ed.), Vol. III, part 2, chap. 28b, Cambridge: Cambridge University Press, 1991, ISBN 978-0-521-22717-9

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מסופוטמיה בוויקישיתוף

• המעבדה - כאן תאגיד השידור, מסתורי מסופוטמיה: חלק 1, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי
• מתחילים מהתחלה – פרק על ערש התרבות בהסכת "מינהר הזמן", תאגיד השידור הישראלי
• אתר של המוזיאון הבריטי אודות מסופוטמיה
• נתן וסרמן, שתי כתובות קבר ממסופוטמיה העתיקה, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2022
• מסופוטמיה, דף שער בספרייה הלאומית
• מסופוטמיה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)

הערות שוליים

1. ע. ג. חורון, קדם וערב, דביר, 2000, עמ' 62; שם זה נמצא בתנ"ך בביטוי ארם נהריים, שתורגם על ידי יוסף בן מתתיהו (קדמוניות היהודים, 1.6.5, ראו במקור היווני ובתרגום לעברית) ובתרגום השבעים (בראשית כ"ד פס' י') ל"מסופוטמיה"
2. Enrico Ascalone, Trans. Rosanna M. Giammanco Frongia, Dictionaries of Civilization: Mesopotamia, (Berkely, California: University of California Press 2007), pp. 6.
3. Helen Chapin Metz, Iraq: A Country Study, (Washington D.C.: U.S. Government Printing Office, 1990), pp. xxiii
4. Virginia Schomp, Ancient Mesopotamia: the sumerians, babylonians, and assyrians, (New York: Scholastic Inc. 2004), pp. 6-7
5. פרופ' Thorkild Jacobsen, הדת המסופוטמית, אנציקלופדיה בריטניקה
6. Ibid., p. 7
7. Seth Richardson, “Early Mesopotamia: The Presumptive State.” Past and Present 215.1 (2012), pp. 4. Web. 5 Dec. 2015
8. Virginia Schomp, Ancient Mesopotamia: the sumerians, babylonians, and assyrians, (New York: Scholastic Inc. 2004), pp. 10
9. Ibid., pp. 14
10. Dan Lawrence and T.J. Wilkinson, “Hubs and Upstarts: Pathways To Urbanism In The Northern Fertile Crescent”, Antiquity 89.344 (2015), pp. 334. Web. 5 Dec. 2015
11. Enrico Ascalone, Trans. Rosanna M. Giammanco Frongia, Dictionaries of Civilization: Mesopotamia, (Berkely, California: University of California Press 2007), pp. 26.
12. Virginia Schomp, Ancient Mesopotamia: the sumerians, babylonians, and assyrians, (New York: Scholastic Inc. 2004), pp. 9
13. Ibid., pp. 12
14. Enrico Ascalone, Trans. Rosanna M. Giammanco Frongia, Dictionaries of Civilization: Mesopotamia, (Berkely, California: University of California Press 2007), pp. 36
15. Virginia Schomp, Ancient Mesopotamia: the sumerians, babylonians, and assyrians, (New York: Scholastic Inc. 2004), pp. 42
16. Ibid., pp. 13
17. Ibid
18. Ibid., pp. 84
19. נעשה תיאום בין תקופות הארכאולוגיות לבין תקופות שלטון במסופוטמיה (ראה מראה מקום הבא).