לאונרדו (כדורגלן)

לאונרדו נסקימנטו דה ארויו (בפורטוגזית: Leonardo Nascimento de Araújo; נולד ב-5 בספטמבר 1969), הידוע בשם לאונרדו, הוא מנהל מקצועי ומאמן כדורגל ברזילאי, משמש כיום כמנהל המקצועי של מועדון הכדורגל פריז סן-ז'רמן. לאונרדו הוא כדורגלן עבר ששיחק בעמדות המגן השמאלי והקשר ההתקפי. כשחקן של נבחרת ברזיל, הוא היה שותף לזכייתה במונדיאל 1994 ולהעפלתה לגמר מונדיאל 1998; ברמת המועדונים שיחק בין היתר בקבוצת סאו פאולו ובקבוצת מילאן.

לאונרדו

לאונרדו בשנת 2008
מידע אישי
לידה	5 בספטמבר 1969 (בן 55) ניטרוי שבברזיל
שם מלא	לאונרדו נסקימנטו דה ארויו
גובה	1.75 מטר
עמדה	מגן שמאלי, קשר התקפי
מועדוני נוער
1984–1987 פלמנגו
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1987 - 1990 1990 - 1991 1991 - 1993 1993 - 1994 1994 - 1996 1996 -1997 1997 - 2001 2001 - 2002 2002 2002 - 2003 פלמנגו סאו פאולו ולנסיה סאו פאולו קאשימה אנטלרס פריז סן-ז'רמן מילאן סאו פאולו פלמנגו מילאן 52 (0) 44 (1) 71 (6) 12 (3) 49 (30) 34 (7) 96 (22) 13 (0) 0 (0) 1 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
1990 - 2001 ברזיל 60 (8)
קבוצות כמאמן
2009–2010 2010 - 2011 2017 מילאן אינטר מילאנו אנטליהספור
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

קריירה ככדורגלן

לאונרדו החל את קריירת הכדורגל שלו במועדון הברזילאי פלמנגו בשנת 1987. כבר בגיל 17, לצד שחקנים גדולים כמו זיקו, ליאנדרו, בבטו ורנאטו גאוצ'ו, הוא היה שותף לזכיית הקבוצה באליפות ברזיל הראשונה בתולדותיה. ב-1990 עבר לאונרדו לקבוצת סאו פאולו, וכעבור שנה היה שותף, יחד עם צעירים מוכשרים נוספים, לקבוצה מלהיבה שכונתה "אסקוורדו טריקולור", ואומנה על ידי טלה סנטנה. באותה שנה הוא זכה עמה באליפות השנייה בקריירה שלו.

מאוחר יותר באותה שנה עבר לאונרדו לכדורגל האירופי, כאשר חתם במועדון הספרדי ולנסיה. לאחר שתי עונות בהן שיחק בוולנסיה הוא חזר לסאו פאולו ב-1993. באותה שנה הוא זכה עם סאו פאולו במספר תארים, ובהם גביע ליברטדורס והגביע הביניבשתי היוקרתיים.

בנבחרת הלאומית של ברזיל ערך לאונרדו את הופעת הבכורה שלו ב-1990. הוא נכלל בסגל הנבחרת בתור מגן שמאלי במונדיאל 1994, והרבה בשל כך נותר רוברטו קרלוס הצעיר מחוץ לנבחרת. לאונרדו הפגין יכולת טובה במשחקים הראשונים של הטורניר, אך ספג השעיה לארבעה משחקים לאחר שביצע עבירה קשה על טאב ראמוס במשחק שמינית הגמר מול ארצות הברית. ההרחקה מנעה מלאונרדו לשחק במשך כל יתר הטורניר, אך ברזיל ניצחה במשחק הגמר את איטליה וזכתה בו. ההרחקה של לאונרדו הייתה השנייה באורכה בהיסטוריית גביע העולם.

ב-1994, לאחר המונדיאל, חתם לאונרדו בקבוצת קאשימה אנטלרס היפנית, ששיחקה ב"ג'יי ליג" החדשה. לאונרדו המשיך את יכולתו הטובה גם כאשר שיחק בקאשימה, לצד חברו הטוב וגיבור הילדות שלו, זיקו. ב-1996 הוא חזר לאירופה, והפעם חתם במועדון הצרפתי פריז סן-ז'רמן. גם במדי פריז הוא היה מהמצטיינים בקבוצתו, ובין היתר כבש שער בחצי גמר גביע אירופה למחזיקות גביע נגד ליברפול, שסייע לקבוצתו לעלות לגמר.

במהלך חלק זה של הקריירה שלו, הפסיק לאונרדו לשחק בעמדת המגן השמאלי ועבר הסטה אל חוליית הקישור: לעיתים כקיצוני באגף השמאלי, ולעיתים כקשר התקפי מרכזי. כבר כאשר שיחק ביפן, השינוי בתפקידו התבטא במספר שערים מרהיבים שהבקיע, ומגמה זו המשיכה כשחזר לאירופה.

בשנת 1997 קיבל לאונרדו את חולצה מספר 10 של נבחרת ברזיל. הוא היה מהשחקנים החשובים בנבחרת שזכתה בטורניר הקופה אמריקה באותה שנה. בקיץ 1997 הוא חתם בקבוצה האיטלקית מילאן, ששילמה תמורתו 8.5 מיליון אירו לפריז סן-ז'רמן. במדי מילאן הוא בלט בחוליית הקישור המרהיבה של הקבוצה והיה שותף לזכייתה באליפות הסרייה א' בשנת 1999. הוא שיחק במילאן ארבע עונות מלאות, והבקיע 22 שערים ב-177 הופעות שערך עבור הקבוצה. ב-2001 הוא חזר לליגה הברזילאית ושיחק בפלמנגו ובסאו פאולו, לפני שחזר למילאן וסיים בה את הקריירה ב-2003. תקופתו הראשונה של לאונרדו במילאן הפכה אותו לאחד מגדולי שחקני המועדון בכל הזמנים.

לאונרדו שותף בכל שבעת משחקי נבחרת ברזיל במונדיאל 1998, וסייע לנבחרתו לסיים במקום השני. במשחק השני בשלב הבתים הוא הבקיע שער נגד מרוקו, שלבסוף לא אושר על ידי השופט מכיוון שהיה מנבדל. הטורניר האחרון שלו במדי נבחרת ברזיל היה קמפיין המוקדמות למונדיאל 2002, והוא סיים את הקריירה שלו בנבחרת עם 60 הופעות ושמונה שערים.

לאחר הפרישה

מאז שנת 2002 לאונרדו עובד בעבודות סוציאליות, עם ארגוני "Fundação Gol de Letra" ו"Fondazione Milan".

לאונרדו עבד עבור רשת הטלוויזיה BBC במהלך מונדיאל 2006 בתור אחד מהפרשנים בתוכנית "משחק היום" (Match of the Day), לצד זוכה גביע עולם אחר לשעבר, מרסל דסאיי הצרפתי. הוא הופיע שוב כפרשן בתוכנית זו ביוני 2007, לצידם של אלן הנסן ואלן שירר. היה זה בעת המשחק הראשון של נבחרת אנגליה באצטדיון ומבלי החדש, שהסתיים בתיקו 1-1 נגד ברזיל.

מאז שלאונרדו הפסיק לשחק ככדורגלן פעיל במדי מילאן, הוא החל לשמש בתפקידים של סקאוט וסוכן עבור המועדון בברזיל, והכבוד הרב שרכש במדינתו סייע למילאן להביא לשורותיה מספר שחקנים כישרוניים מרחבי העולם. היה לו תפקיד חשוב בתהליכי הבאתו של הכוכב הברזילאי קאקה למילאן, וביולי 2007 פורסם כי לאונרדו היה מאחד מהגורמים החשובים לשכנועו של אלשנדרה פאטו לחתום במילאן.

בתחילת שנת 2008 מונה לאונרדו לתפקיד המנהל הטכני במילאן, ובהמשך אותה שנה הוא קיבל אזרחות איטלקית, לאחר 12 שנים בהן התגורר באיטליה במעמד של תושב ארעי.^[1] בקיץ 2009 מונה לאונרדו למאמנה של מילאן, לאחר שהמאמן הקודם קרלו אנצ'לוטי עזב לצ'לסי. הייתה זו משרת האימון הראשונה בחייו. בעונת 2009/2010 הגיעה הקבוצה תחת הדרכתו למקום השלישי בסרייה א' ולשמינית גמר ליגת האלופות, שם הובסה על ידי מנצ'סטר יונייטד. בסיום העונה הוא עזב את המועדון. בדצמבר 2010 מונה למאמן יריבתה העירונית, אינטר מילאנו, במקומו של רפא בניטז שעזב.^[2]

ב-13 ביולי 2011 מונה לאונרדו למנהלה המקצועי של קבוצת הכדורגל פריז סן-ז'רמן. ב-10 ביולי 2013 הודיע לאונרדו כי יעזוב את הקבוצה באוגוסט 2013.

בחודש יולי 2019 חזר להיות מנהלה המקצועי של פריז סן ז׳רמן.

תארים

כשחקן

פלמנגו אליפות ברזיל: 1987 הגביע הברזילאי: 1990 סאו פאולו אליפות ברזיל: 1991 גביע ליברטדורס: 1993 הגביע הביניבשתי: 1993 רקופה סודאמריקנה: 1993, 1994 סופרקופה סודאמריקנה: 1993 קמפאונטו פאוליסטה: 1991 קאשימה אנטלרס אליפות יפן: 1996

מילאן אליפות איטליה: 1999 הגביע האיטלקי: 2003 נבחרת ברזיל גביע העולם: 1994 קופה אמריקה: 1997 גביע הקונפדרציות: 1997

כמאמן

אינטר

• הגביע האיטלקי: 2011

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לאונרדו בוויקישיתוף

• לאונרדו, באתר Transfermarkt
• לאונרדו, באתר Soccerway
• לאונרדו, באתר BDFutbol
• לאונרדו, באתר WorldFootball.net
• לאונרדו, באתר National Football Teams
• לאונרדו, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
• לאונרדו נסימנטו דה ארויו באתר Soccernet
• פרופיל באתר Goal.com

הערות שוליים

1. La Gazzetta dello Sport, Leonardo è cittadino italiano, 17.12.2008
2. רשמית: לאונרדו מאמן אינטר, באתר nrg‏, 24 בדצמבר 2010

נבחרת ברזיל – מונדיאל 1994 (מקום ראשון)
1 טפארל • 2 ז'ורז'יניו • 3 ריקרדו רוצ'ה • 4 רונלדאו • 5 מאורו סילבה • 6 ברנקו • 7 בבטו • 8 דונגה • 9 זיניו • 10 ראיי • 11 רומאריו • 12 זטי • 13 אלדאיר • 14 קאפו • 15 מרסיו סנטוס • 16 לאונרדו • 17 מאזיניו • 18 פאולו סרג'יו • 19 מילר • 20 רונאלדו • 21 ויאולה • 22 גילמאר • מאמן: פריירה		ברזיל

נבחרת ברזיל – קופה אמריקה 1995 (מקום שני)
1 טפארל • 2 ז'ורז'יניו • 3 אלדאיר • 4 רונלדאו • 5 סזאר סמפאיו • 6 רוברטו קרלוס • 7 אדמונדו • 8 דונגה • 9 טוליו • 10 ז'וניניו • 11 זיניו • 12 דאנרליי • 13 רודריגו • 14 אנדרה קרוז • 15 נרקיסו • 16 לאנדרו • 17 בטו • 18 לאונרדו • 19 סוזה • 20 רונאלדו • 21 סאביו • 22 דידה • מאמן: זגאלו		ברזיל

נבחרת ברזיל – קופה אמריקה 1997 (מקום ראשון)
1 טפארל • 2 קאפו • 3 אלדאיר • 4 מרסיו סנטוס • 5 מאורו סילבה • 6 רוברטו קרלוס • 7 ג'ובאני • 8 דונגה • 9 רונאלדו • 10 לאונרדו • 11 רומאריו • 12 קרלוס ז'רמאנו • 13 דז'למיניה • 14 זה מריה • 15 סיילו סילבה • 16 גונזלבס • 17 זה רוברטו • 18 סזאר סמפאיו • 19 פלביו קונסייסאו • 20 דנילסון • 21 אדמונדו • 22 פאולו נוניס • מאמן: זגאלו		ברזיל

נבחרת ברזיל – מונדיאל 1998 (מקום שני)
1 טפארל • 2 קאפו • 3 אלדאיר • 4 ג'וניור באיאנו • 5 סזאר סמפאיו • 6 רוברטו קרלוס • 7 ג'ובאני • 8 דונגה • 9 רונאלדו • 10 ריבאלדו • 11 אמרסון • 12 קרלוס ז'רמאנו • 13 זה קרלוס • 14 גונזלבס • 15 אנדרה קרוז • 16 זה רוברטו • 17 דוריבה • 18 לאונרדו • 19 דנילסון • 20 בבטו • 21 אדמונדו • 22 דידה • מאמן: זגאלו		ברזיל