Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בתקופת השואה נספו בשל מעשי הנאצים ותוצאותיהם על פי הערכות כמיליון וחצי ילדים,[1] מתוכם כ-1.2 מיליון ילדים יהודים. עולמם של הילדים ובני הנוער בתקופת השואה הוא מן הטראגיים והאכזריים ביותר בתוך מציאות רווית כאב, אימה ורצח. מתוך העדויות, ספרי הזיכרונות, היומנים והמחקרים עולה כי מראשית ימיה של המדיניות האנטישמית של הנאצים, היה הדור הצעיר חשוף יותר מכל קבוצות הגיל האחרות בעם היהודי לסכנות ורדיפה.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
בצד חוויות ומשברים של תמורה ושל התפתחות אישית והצורך בהסתגלות חברתית ופסיכולוגית שעוברים על בני נוער בגיל ההתבגרות תפסה מלחמת העולם השנייה את הנוער היהודי כמי שעומדים בפני מאבקים ובפני התמודדויות מסוג חדש, חסר תקדים. בשבר הגדול שפקד אותם עם הכליאה בגטאות, עם הרעב, עם הדיכוי ועם משטר הטרור מצאו עצמם בני הנוער מול מציאות בלתי מוכרת ובלתי מובנת. המצב החדש והשינוי הנורא בחיי הפרט, המשפחה והקהילה העמידו את הנערים והנערות היהודים בפני ניסיון קשה מנשוא.
באפריל 1933, סמוך לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, החלה הפרדה בבית הספר הציבוריים. זאת, כאשר נחקק "החוק נגד הצפיפות בבתי הספר הגרמניים", ונקבעה הגבלה המאפשרת רק ל-1.5% מהילדים היהודים להירשם לבתי ספר ציבוריים. זה יצר בעיה משום ש-5% מהילדים בגרמניה היו ממוצא יהודי. הבעיה המשיכה להחמיר כאשר בבתי הספר הגרמניים החלה אריזציה, וילדים יהודים נדרשו "ללמוד" ממקורות שונים מאשר מחבריהם לכיתה. הם גם זכו לציונים גרועים יותר מעמיתיהם האריים, גם אם העבודה שלהם הייתה טובה יותר. הילדים היהודים לא הורשו להשתתף במרבית הפעילויות של בית הספר, דבר שגרם לרבים מהם להרגיש שהם מנותקים, ולהפרדה בין ילדים יהודים לחבריהם שאינם יהודים. ככל שהזמן חלף, רוב המורים החלו להתלהב יותר מהנהגת כללי הנאציזם, ועברו מלהיות שקטים באמונתם, לשימוש במונחים אנטישמיים בכיתה. היחס הגרוע כלפי ילדים יהודים היה נפוץ יותר בבתי הספר הכפריים, אך אפילו בערים הגדולות הם נתקלו באיבה ממוריהם ומחבריהם לכיתה. היחס כלפי התלמידים יהודים גרם להם להרגיש שונים מחבריהם לכיתה, והיו לכך השפעות שונות על משפחות שונות. חלק מהילדים החלו לעזוב את בתי הספר שלהם ללא אישור במהלך דיבורי שנאה בכיתות שלהם. אחרים ניסו להשתלב ללא הצלחה. חלק מההורים הוציאו את ילדיהם מבית הספר. הורים רבים הזדעזעו לגלות כי ילדיהם הותקפו רגשית ופיזית על ידי חבריהם לכיתה ועל ידי מוריהם בשל היותם יהודים. בעקבות הרדיפות החלו להיפתח בתי ספר יהודיים, והקהילה היהודית אהבה את הרעיון שילדיהם ילמדו שם ללא חשש מרדיפות. בשנת 1932 (שנה לפני עליית הנאצים לשלטון) רק 14% מהילדים היהודים למדו בבתי ספר פרטיים, מספר זה עלה ל-52% בשנת 1936. בעוד שהורים רבים היו מאושרים שהתאפשר לילדיהם ללמוד ללא אפליה ורדיפה, חששו הורים רבים שזה הרצון הנאצי האמיתי, הפרדת הקהילה היהודית מהקהילה הארית.
מבין סוגי הכתיבה השונים שנכתבו על תקופת השואה מהווים יומני השואה כלי תיעודי בעל חשיבות ראשונה במעלה. היומנים נוגעים באופן ישיר ובלתי מעובד במציאות.
בחקר תקופת הכיבוש הנאצי, שבה הוגבלה האפשרות לחופש הביטוי והידיעות על המתרחש בתוך הגטאות היו מצומצמות ומקוטעות, הפכו היומנים למכשיר מרכזי בשחזור ובהבנת עולמו של הפרט היהודי הסגור בגטו. היומן האישי מהווה כלי ביטוי עיקרי בעולמם של בני נוער כמו גם של מבוגרים באותם ימים. הוא שימש ערוץ פרטי לגילוי חוויות ומראות, לפורקן רגשי נוכח המצב ודרך נוספת לתאר את תעתועיו האכזריים תחת עול של דיכוי ורדיפה. בדיעבד, היומן הפך לתעודה היסטורית המנציחה בדרך אותנטית את עולמם של היהודים על סף רציחתם.
על היומנים שנכתבו על ידי הנערים כתב ההיסטוריון ישראל גוטמן את הדברים הבאים:
היומנים המרגשים הללו הם תעודה אנושית מרשימה, ואחדים מהם אף מתעלים לרמה ספרותית ראויה לציון. ביומנים הללו מגלים הכותבים את נבכי נפשם, ובוקעת מהם זעקה כלפי בני האדם וכלפי העולם שהסיר חסותם מהם והפקירם בידי זרים, שכוונותיהם ומזימותיהם בלתי מובנות.
השינוי שחולל הכיבוש הנאצי באוכלוסייה היהודית במזרח אירופה היה מיידי. עם כניסתם של הגייסות הגרמניים לשטחים הכבושים היו היהודים הראשונים שחשו באופן בוטה את נחת זרועם של הכובשים שהתבטאה בפעולות אלימות כלפיהם כמו גם בהתקנת חוקים ופקודות אשר שינו את מעמדם ואת מצבם הכלכלי. המצב הלך והחמיר עם סגירת היהודים בגטאות, שם ניכרו השבר והחורבן ביתר שאת. היומנים שנכתבו באותה תקופה מתארים את חיי היום יום של היהודים במצוקתם ואת השפעתם המצטברת של הנגישות והדיכוי על אורח החיים של הכלואים בגטו. יומנים של בני הנוער הציגו זווית ראייה נוספת, זו של נערים ונערות בתקופת התבגרותם תחת עול של רדיפה וחרדה מפני העתיד.
בפולין שרדו את השואה בערך אחד מעשרה יהודים, כלומר 380,000 מתוך 3.3 מיליון. לעומת נתון זה, מבין הילדים היהודים שרדו בערך אחד ממאה, כלומר כמה אלפים מתוך מאות אלפים.[3][4][5][6]
ספרי זיכרונות של מי שהיו ילדים בתקופת השואה:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.