Loading AI tools
כינוי לפיוטים שנאמרו במקור בברכות קריאת שמע שהראשונה שבהן היא "יוצר אור" מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המושג "יוצרות" במשמעותו המקורית מציין את מערכות הפיוטים שנאמרו בברכות קריאת שמע שהראשונה שבהן היא "יוצר אור", ומכאן נובע שמם. בלשון העם כיום, וכך גם בסידורים רבים, מכונים גם הקרובות (פיוטים לתפילת העמידה) לשחרית ומוסף בשם זה.
באופן מסורתי המילה "יוצר" משמשת הן עבור כלל מערכת הפיוטים לברכות קריאת שמע, והן עבור החלק הראשון במערכת זו. כדי לבדל ביניהם, מקובל במחקר להשתמש בכינוי "מערכת היוצר" עבור המערכת כולה, ובביטוי "גוף היוצר" עבור הפיוט הראשון במערכת.
בתקופת הפיוט הקלאסי (המאה ה-6–המאה ה-8) היה סוג זה שולי יחסית, ומרבית הפייטנים, ובראשם יניי ורבי אלעזר בירבי קליר, התמקדו בכתיבת קרובות, ורק בתקופת הפיוט המזרחי המאוחר הפך סוג זה למרכז היצירה הפיוטית, ובשל כך מנחם זולאי כינה אותה "תקופת היוצר"[1].
בתקופה זו, מלבד היוצרות לשבתות מיוחדות וחגים, חוברו יוצרות על פי פרשות השבוע לכל שבתות השנה. מחזורי יוצרות כאלה לכל פרשות השבוע, חוברו על ידי רב סעדיה גאון, רבי שלמה סולימאן אלסנג'ארי[2] ורבי שמואל בן הושענא[3].
בתקופת הפיוט הארצישראלית ואחריה בפיוט הבבלי שלפני תקופת שירת ספרד, היוצר היה בנוי משבעה חלקים ששולבו בברכות קריאת שמע, או, לפי הוכחת החוקרים, החליפו לחלוטין את הנוסח הקבוע של ברכות קריאת שמע, בתפילתו של שליח הציבור (חוץ מנוסח הברכה שבפתיחת ברכת יוצר ובחתימת שלושת הברכות, והפסוקים שבהן)[4].
אחרי התקופה הקלאסית, הפיוטים נוספו לנוסח התפילה הקבוע (במקום להחליף אותו).
![Thumb](#/media/קובץ:שני_זיתים_כת"י_דרזדן_A.46.a_עמוד_48א.jpg)
בקהילות איטליה ואשכנז כללה רק את פיוטי יוצר, אופן וזולת, ועל פי רוב, השמיטו את שאר הפיוטים. בדורות מאוחרים יותר, עקב השפעה של הפיוט הספרדי קלטו בני אשכנז מספר פיוטי מאורה ספרדיים לתוך תפילתם, אז גם החלו בכתיבת פיוטים מסוג זה, תוך שהם מאמצים בו את סגנון אבן גבירול וריה"ל[5]. אמירת היוצרות הצטמצמה לחגים ושבתות מיוחדות, ולכל אחד מימים אלה, היו פיוטים קבועים שנחשבו כחלק מנוסח התפילה הקבוע.
בספרד, הפך כל חלק ממערכת היוצר לפיוט העומד בפני עצמו[6], ונכתבו פיוטי יוצרות רבים חדשים, בסגנון שירת ימי הביניים של יהדות ספרד, בין השאר על ידי רבי שלמה אבן גבירול ורבי יהודה הלוי[7]. גם בספרד, נאמרו היוצרות בדרך כלל רק בחגים ובשבתות מיוחדות, אך נמצאו גם מעט יוצרות שנכתבו על ידי פייטני ספרד לשבתות רגילות[8].
בתקופות מאוחרת יותר, בשל התנגדות הלכתית[9], הופסקה אמירת היוצרות בנוסח הספרדים. כמה פיוטי יוצרות נותרו בקהילות הספרדים, שלא במקומם המקורי בברכות קריאת שמע, כמו הפיוט שנאנים שאננים שנאמר ביום הכיפורים, והפיוט יום ליבשה שנכלל בשירת הבקשות המרוקאית לפרשת בשלח.
בקהילות אירופה נהגו לומר פיוטים בשבתות שבהם קוראים את ארבע הפרשיות - יוצר וקרובות וכן בשבת הגדול. יש קהילות שממשיכות לומר פיוטים אלה גם היום, והם מודפסים בחלק מהסידורים המצויים. אך חלק מקהילות אלו לא אומרים את היוצרות אלא רק את הקרובות.[12].
במנהג איטליה, נוהגים לומר רק את גוף היוצר, ולא את החלקים האחרים של מערכת היוצר והקרובות.
היוצרות לארבע הפרשיות מיוחסים במסורת יהדות אשכנז לרבי אלעזר הקליר, ומתאימים בסגנונם לתקופתו. יוצרות אלו זהות בין מנהגי אשכנז המזרחי והמערבי, וכך גם גוף היוצר הנאמר במנהג איטליה זהה לנאמר במנהגי אשכנז. לעומת זאת, הפיוטים הכלולים ביוצרות לשבת הגדול מקורם בפייטנים שחיו באירופה, וישנם מנהגים שונים מהם הפיוטים הנאמרים ביוצר זה.
במחזור חזונים כמנהג המערביים שהתגוררו בסיציליה, נמצאים פיוטים אחרים לנשמת ויוצר לשבתות אלו, ובהם פיוטים מפייטני ספרד בהם רבי משה אבן עזרא, רבי שלמה אבן גבירול, רבי יצחק אבן גיאת ורבי יהודה הלוי.[13] מנהג זה לא נהוג היום באף קהילה.
הפיוט מי כמוך ואין כמוך שמקורו ביוצרות לפרשת זכור, מושר עד היום ברוב הקהילות הספרדיות, אך לא במקומו המקורי בברכות קריאת שמע.
לפי מנהג אשכנז המזרחי[14], אומרים יוצרות בכל השבתות מפסח ועד שבת שאחרי שבועות. הפיוטים של ברכת אמת ויציב – "זולת" (לאחר המילים "אין אלוהים זולתך סלה") ו"גאולה", עוסקים בפרעות והפוגרומים שאירעו בימי ספירת העומר בארצות אשכנז. גם פיוט "אהבה" (על ברכת אהבה רבה) עוסקים בדיאלוג בין עם ישראל לקדוש ברוך הוא על אורך הגלות.
לפי מנהג אשכנז המערבי[15], מתחילים לומר את הפיוטים רק אחרי ראש חדש אייר, וממשיכים רק עד שבועות, אבל לא אומרים פיוטים בשבת שאחרי שבועות. בחודש אייר, אומרים רק פיוט זולת, ובשבת האחרונה, הנקראת "שווארץ שבת"[16], אומרים אהבה וזולת.
אמירת פיוטים אלה נדירה כיום, גם בקרב הקהילות שמשמרות את מנהג אמירת הפיוטים בשבתות ארבע פרשיות, והם אינם מודפסים בסידורים הנפוצים.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
