יוסף זערור
נגן קאנון יהודי-עיראקי בעל שם עולמי ומנהל תזמורת רשות השידור העיראקית בשנות ה-30 של המאה ה-20 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נגן קאנון יהודי-עיראקי בעל שם עולמי ומנהל תזמורת רשות השידור העיראקית בשנות ה-30 של המאה ה-20 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסף זערור (בערבית: يوسف زعرور; 1902 בגדאד[2] - 1969,[3][4] ישראל) היה נגן קאנון יהודי-עיראקי בעל שם עולמי ומנהל תזמורת רשות השידור העיראקית בשנות ה-30 של המאה ה-20.[2]
 | |
| לידה |
1902 בגדאד, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה |
14 בנובמבר 1969 (בגיל 67 בערך) |
| מוקד פעילות |
 עיראק  ישראל |
| כלי נגינה |
קאנון |
  | |
נולד ב-1902 בבגדאד למשפחה אצילית ומרובת ילדים. בילדותו נסחף אחרי המוזיקה והמנגינות בבית הכנסת ובנה לעצמו כלי נגינה דמוי קאנון, וזאת בניגוד לרצון הוריו שחששו שהעיסוק במוזיקה יפגע בלימודיו הכלליים ובלימודי התורה בישיבה. בגיל ארבע עשרה הצטרף לקבוצת אנשים שהתפרנסו משירי ברכות בשמחות. בגיל שמונה עשרה קנה לעצמו קאנון ראשון ותוך זמן קצר שלט היטב בכלי המורכב והחל לנגן גם על חליל, כינור וצ'לו. בגיל עשרים פתח בית-ספר ללמודי נגינה בכלים השונים שזכה להצלחה רבה. בהיותו כה מומחה בידע הרחב שרכש ובשמיעתו האבסולוטית, התחלפה נגינתו על הקאנון מנגינה עממית לנגינה אמנותית ומודרנית והוא רכש מעמד מכובד מאוד בעולם המוזיקה בבגדד.[2] ב-1931 אף השתתף בבגדד במופע של סמי אל שאווה (ער'), מגדולי הכנרים במוזיקה הערבית, ופגש את גדולי המלחינים והזמרים, מוחמד עבד אל-והאב, ואת אום כולתום, שהגיעו לעיראק.[2]
זערור היה מלווה בנגינתו על הקאנון את הזמר העיראקי המפורסם מוחמד אלגובנצ'י (ער') ויחד נסעו לברלין כדי להקליט על גבי תקליטים וסלילים רסיטלים. רבים מאלה שודרו בברלין בתחנה ששידרה בשפה הערבית. כמו כן, הוא ולהקתו הופיעו בברלין בפני הקהילה העיראקית שם.[2]
בשנת 1932, בקונגרס הבינלאומי הראשון של המוזיקה הערבית בקהיר במצרים, התזמורת הרשמית שייצגה את עיראק בקונגרס הייתה בניצוחו ובניהולו של יוסף זערור. הוא אף זכה במקום הראשון וקיבל מדליה.[2] ב-1936, מונה זערור לנהל את המחלקה המוזיקלית בתחנת השידור בבגדד. המינוי ניתן לזערור על ידי ראש הממשלה דאז, נורי סעיד.[2] במסגרת עבודתו זו, בחן מוזיקאים רבים לצורך הקמת שלושה הרכבי נגינה: להקה עיראקית, כורדית ומצרית. כעורך תוכניות המוזיקה בתחנה, בחן מוזיקאים רבים לצורך שילובים בתוכניות אלו ודאג לשלב מוזיקאים יהודים. בנוסף, הקים להקה נוספת עם נגנים מוסלמים מבגדד שהייתה מנגנת בימי שבת וחגים יהודיים.[2] באופן פרטי הופיע בפני המלך, שרי הממשלה וראש העיר בגדאד.[5]
הופיע בארץ בטרם קום המדינה ב-1944 וחזר לעיראק. ב-1951 מימש את שאיפתו לעלות לארץ ישראל,[5] וזאת על אף כישרונו הרב ותפקידו הנכבד כמנהל בתחנת השידור בבגדד.[2] ב-1956 בזמן מבצע קדש, אנשי ה-BBC החרימו רסיטלים שלו שהוקלטו בעיראק עבור התחנה אחרי מלחמת העולם השנייה, בשל היותו יהודי.[2]
הלחין שירים רבים ומנגינות המושמעים עד היום.[2][5] בין השאר, נחשב למי שהביא להכרתו ולגדולתו של נאזם אל-ע'זאלי בקרב קהילת המוזיקה הערבית.[2]
יוסף זערור, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
המוזיקאי יוסף זערור חלק -א, סרטון באתר יוטיוב (לחנים), עורכת ומגישה- נירה לב ארי, מרכז מורשת יהדות בבל המוזיקאי יוסף זערור חלק ב, סרטון באתר יוטיוב (לחנים), עורכת ומגישה- נירה לב ארי, מרכז מורשת יהדות בבל המוזיקאי יוסף זערור חלק ג', סרטון באתר יוטיוב, (לחנים), עורכת ומגישה- נירה לב ארי, מרכז מורשת יהדות בבל ערב לזכרו של יוסף זערור במרכז מורשת בבל - חלק א, סרטון באתר יוטיוב, מרכז מורשת יהדות בבל ערב לזכרו של יוסף זערור במרכז מורשת בבל - חלק ב, סרטון באתר יוטיוב, מרכז מורשת יהדות בבלSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
