Loading AI tools
תהליך של התנסות חברתית ותרבותית מתמשכת, המקנה ליחיד דפוסים, כללים וערכי תרבות בחברה בה הוא חי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חִבְרוּת[1], או סוֹצְיָאלִיזָצְיָה, הוא תהליך של התנסות חברתית ותרבותית מתמשכת, המקנה ליחיד דפוסים, כללים וערכי תרבות בחברה בה הוא חי. תהליך החיברות הוא תהליך בסיסי ואף קריטי לעיצוב האישיות, ההתנהלות הרגשית ודפוסי המחשבה של היחיד בחברה.
תהליך החיברות מתחיל כבר בילדות, נמשך בגיל ההתבגרות, הבגרות, הזקנה וכך הלאה עד המוות. אין שלב בחיים בו תהליך החיברות נפסק והוא נחשב לתמידי.
הדברים הנחשבים למוסריים או מקובלים חברתית תלויים בהקשר התרבותי ולכן יש ללמוד אותם במהלך ההתפתחות[2]. היחידים בחברה נוטלים חלק במבנים ובמוסדות חברתיים וכך הם לומדים את כללי ההתנהגות והערכים הרלוונטיים לאותה חברה. דרך פעילות הגומלין עם הזולת מגבש לו היחיד זהות יחידנית. ההנחה הרווחת היא כי אם לא יבוצע תהליך החיברות או לא יצלח, תיפגע התפתחותו האישית והחברתית של היחיד. תהליך החיברות מייצג שני תהליכים משלימים של הנחלה של מורשת חברתית ותרבותית מצד אחד ופיתוח האישיות מהצד האחר. מההיבט הפונקציונלי ניתן לומר שתהליך החיברות ממלא פונקציות כמו הקניית כללי נוהג ומשמעת בסיסיים הרלוונטיים לתרבות בה היחיד חי, נטיעת שאיפות ויצירת זהות משפחתית, קבוצתית ומינית. מההיבט הקונפליקטואלי ניתן לומר שתהליך החיברות מלמד את היחיד את הדפוסים הקיימים בחברה ובשל כך מנציח, ברוב המקרים, סטריאוטיפים וריבוד חברתי ומגדרי ואף מונע בחלק מהמקרים ניעות חברתית ושינוי של מצב סטטוס. כמו כן, יכול להיות מצב בו החברה תשדר מסרים סותרים וזהו מצב היכול ליצור בלבול ושבירה של הערכים החברתיים.
תהליך החיברות מתבצע על ידי קבוצות שונות בהן נתקל היחיד במהלך חייו בהקשרים החברתיים השונים. סוכני החיברות העיקריים:
ילדים קטנים תלויים כמעט לחלוטין באחרים והאחריות לסיפוק צורכיהם נופלת כמעט תמיד על כתפי הוריהם ובני משפחה אחרים. לפחות עד לתחילת הלימודים בבית הספר המשפחה היא גם המנחילה להם את ערכיה, עמדותיה ודעותיה הקדומות של התרבות לגבי עצמם ולגבי הזולת.
בנוסף, המשפחה מעניקה לילדים גם עמדה חברתית. כלומר, ההורים מביאים את ילדיהם לא רק לעולם החומרי, אלא גם משבצים אותם בחברה מבחינת הגזע, האתניות, הדת והמעמד. בבוא הזמן יסודות אלה יהפכו לחלק מדימויו העצמי של הילד.
תהליך החברות מתחיל בשנות חיי האדם הראשונות בהתאם להתפתחות החברתית שלו. למשחק תרומה חשובה לתהליך החברות משום שהוא מספק הזדמנויות לאינטראקציות חברתיות[3]. דרך המשחק הילד יכול להפנים נורמות חברתיות ולשפר את כישוריו החברתיים, תוך שמירה על חוקים וכבוד הזולת[3].
תהליך החברות ממשיך במסגרת מערכת החינוך ובתי הספר.
על אף שבמהלך התבגרותו נחשף הנער למסגרות מחברות נוספות מלבד המשפחה כמו: מורים, מדריכים, חברים, תנועות נוער, כלי תקשורת ועוד. יש לזכור כי עשויים להיווצר השפעות באורחים שונים ולעיתים אפילו מנוגדים.
המשפחה נבדלת מסוכנויות חיברות אחרות בכך שהנער עוד בהיותו ילד לומד בה להיות חבר בחברה בכללותה בשונה מתהליך החיברות המשני בה מודרך הנער על ידי המסגרות האחרות לעולם חברתי מסוים בלבד, ועל כן מכנים אנו את הלימוד בחיק המשפחה כחיברות ראשוני.
למרות העובדה שאדם סופג ערכים וכללים תרבותיים לאורך כל חייו, ישנה אפשרות ליחיד לשנות את הערכים שהפנים ולבצע טרנספורמציה אישיותית וחברתית. חיברות מחדש יכול להתבצע בכפייה, כמו במוסדות כוללניים דוגמת בית סוהר. חיברות מחדש יכול להתבצע שלא בכפייה, למשל במסגרת המרת דת או חזרה בתשובה/יציאה בשאלה.
ישנם חוקרים שעסקו בחיברות מנקודת מבטו של היחיד, דוגמת זיגמונד פרויד, ג'ורג' הרברט מיד וצ'ארלס הורטון קולי; חוקרים שעסקו בחיברות מנקודת מבטה של החברה, דוגמת אלקס אינקלס; וחוקרים שעסקו בחיברות בקשר שבין הפרט והחברה, דוגמת לורנס קוהלברג, ז'אן פיאז'ה והאוורד בקר. המחקר גם מצביע על 'חיברות לתפקידי מין', האופן שבו ילדים עוברים דפוס חיברות שונה בהתאם למגדר ובכך נשמרת חלוקת תפקידים/שאיפות/כוח בין נשים וגברים.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.