Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זיוף מוצרי צריכה הן סחורות, בעלות איכות ירודה בדרך כלל, המיוצרות או נמכרות תוך שימוש במותג, ללא אישור בעל המותג. מוכרי מוצרים אלה עלולים להפר אף סימני מסחר, פטנטים או זכויות יוצרים של הבעלים החוקיים של המותג על ידי יצירת מצג לפיו הסחורה יוצרה על ידי בעל המותג.[2] מוצרים מזויפים היוו בין 5% ל-7% מן הסחר העולמי בשנת 2013,[3][4] ועל פי הערכה לשנת 2014 הם גרמו להפסד של כ-2.5 מיליון מקומות עבודה ברחבי העולם,[5] ועד 750,000 מקומות עבודה בארצות הברית.[6] בהתאם לדו"ח של ה-OECD כ-5% מן הסחורות המיובאות לשטח האיחוד האירופי ב-2013 היו מזויפות.[7] אף מדינות מפותחות פחות, כמו הודו, הוצפו במוצרים מזויפים.[8][9]
שיווק מוצרים מזויפים קיים כמעט בכל ענף, כולל מזון, משקאות, הלבשה, אביזרים, נעליים, תרופות, מוצרי קוסמטיקה, אלקטרוניקה, חלקי רכב, צעצועים, ומטבע. לשכת המסחר הבינלאומית (ICC) העריכה בשנת 2008 את הערך הכולל של מוצרים מזויפים בשוק העולמי בכ-650 מיליארד דולר בשנה.[10] ארצות הברית, איטליה וצרפת הן בין המדינות הסובלות מן הפגיעה הקשה ביותר של מוצרים מזויפים כיוון שכלכלתן מייצרת מוצרים בעלי ערך גבוה המוגנים בזכויות קניין רוחני וסימני מסחר.[11] בשנת 2017 הוערך כי ארצות הברית לבדה מפסידה 600 מיליארד דולר בכל שנה לשוק המוצרים המזויפים, תוכנות פירטיות וגנבה של זכויות יוצרים וסודות מסחריים.[12]
על פי המגזין פורבס, בשנת 2018 תעשיית זיוף מוצרים היה תחום הפעילות הפלילית הגדול בעולם.[13] מכירות מוצרים מזויפים ומוצרים פיראטיים הסתכמו בכ-1.7 טריליון דולר בשנה, יותר מתעשיית הסמים וסחר בבני אדם. צפוי כי תעשיית זיוף המוצרים תגדל לכ-2.8 טריליון דולר ותעלה בהפסד של כ-5.4 מיליון מקומות עבודה עד שנת 2022. על פי אתר האינטרנט The Counterfeit Report, סין מייצרת כ-80% מסך המוצרים המזויפים בעולם, 60% עד 80% מהם נקנים בארצות הברית.
ה-OECD קובע כי בהגדרת מוצרים מזויפים נכללים כל המוצרים המחקים את המראה של מוצר אחר במטרה להטעות את הצרכן. אלה כוללים ייצור והפצה ללא הרשאה של מוצרים המוגנים על ידי זכויות קניין רוחני, כגון זכות יוצרים, סימנים מסחריים, או שמות מסחריים. זייפנים מעתיקים באופן לא חוקי סימנים מסחריים, אשר יצרנים יצרו להם מוניטין בזכות השקעות בשיווק ובזכות איכות המוצר, כל זאת על מנת להטעות צרכנים.[14] כל מוצר המוגן בזכויות קניין רוחני מהווה מטרה לזייפנים. פיוטר סטרישוצקי (Piotr Stryszowski), כלכלן בכיר ב-OECD, ציין כי לא רק קנה המידה של הזיופים הוא מקור לדאגה, אלא גם הגידול המהיר בהיקף הזיופים, ההופך כל מוצר עם לוגו למטרה לזיוף.[15]
במקרים רבים קיימת חפיפה בין הפרות זכויות שונות של בעלי הקניין הרוחני: העתקת מוזיקה ללא היתר מפרה זכויות יוצרים, אך גם סימני המסחר; זיוף צעצועים עלולה להפר את גם את הזכויות על עיצוב המוצר ולא רק את הזכות לשמו המסחרי. מכאן שהמונח "זיוף" עוסק גם בסוגיות של העתקת אריזה, תיוג, או כל מאפיין משמעותי אחר של הסחורה.
תעשיות הבולטות ביותר אשר נפגעו מזיוף מוצרים הן תעשיית התוכנה, מוזיקה, סרטים, מוצרי יוקרה, בגדי אופנה, בגדי ספורט, בשמים, צעצועים, חלקי מטוסים, חלקי חילוף ואביזרים לרכב, ותרופות. זיוף תרופות הוא התחום הרווחי ביותר בתעשיית זיוף מוצרים וגורם לאובדן הכנסות מוערך של 217 מיליארד דולר בשנה. נמצא כי תרופות מזויפות גורמות לנזק בריאותי ולעיתים אף למוות למיליוני בני אדם ברחבי העולם, ופוגעים במכירות יצרני תרופות המקוריות.[16]
כיוון שזיופים מיוצרים באופן לא חוקי, הם אינם חייבים לעמוד בתקני הבטיחות הרלוונטיים. הם יצרני הזיופים משתמשים לעיתים קרובות בחומרי גלם זולים, מסוכנים ובלתי מאושרים לשימוש המיועד להם, כל זאת כדי לחסוך בעלויות הייצור. החומרים מהם עשויים מוצרים מזויפים עלולים להיות מסוכנים לצרכנים או לסביבה.[17]
זעל פי הערכות של ארגון ה-OECD בשנת 2013 שוק המוצרים המזויפים היה בגודל של כ-$461 מיליארד דולר, או כ-2.5% מכלל הסחר העולמי. הערכה זו לא כללה מוצרים מזויפים המיוצרים ונמכרים בשוק המקומי, או מוצרים דיגיטליים הנמכרים באינטרנט.[18] זאת לעומת הערכה משנת 2007 לפיה שוק המוצרים המזויפים מהווה 1.8% מכלל הסחר העולמי. ה-OECD הסיק כי למרות שיפור בטכנולוגיות יירוט המוצרים המזויפים "הבעיה של סחר בזיופים לא פחתה, אלא הפכה לאיום רציני על כלכלות מודרניות המבוססות ידע."
בארצות הברית, למרות תיאום המאמצים במאבק בזיופים על ידי רשויות האכיפה בתחום ההגירה והמכס וסוכנות המכס והגנת הגבולות של ארצות הברית, כדי לבלום את זרם המוצרים המזויפים לתוך ארצות הברית, הייתה עליה של 38% בכמות המוצרים המזויפים שנתפסו בין השנים 2012 ו-2016.[19] בסקר מקדים שנערך על ידי משרד הביקורת של הקונגרס של ארצות הברית על פריטים שנרכשו באינטרנט ואשר נשאו שמות מותגים גדולים ואשר כולם נשאו אישור של UL, נמצא כי 43% מהם היו זיופים.[20]
העלות המשוערת של מכירות מוצרים מזויפים למשק האמריקני נאמדה בעד 600 מיליארד דולר נכון לשנת 2016.[21] דו"ח משנת 2017 של "הוועדה על גנבת קניין רוחני אמריקני" קבע כי סין והונג קונג היוו מקור ל-87% מן המוצרים המזויפים אשר נתפסו בניסיון לייבאם לארצות הברית, ונטען כי ממשלת סין מעודדת גנבת קניין רוחני.[22] מושל יוטה ג 'ון האנטסמן, אשר שימש בעברו שגריר ארצות הברית בסין, הצהיר, "העברת בלתי חוקית חדשנות אמריקנית בהיקף עצום היא אחד הנושאים הכלכליים המשמעותיים ביותר בהשפעתם על התחרותיות של ארצות הברית ואשר לא התמודדו עימו באופן מלא. נושא זה חייב להיות בראש סדר העדיפויות של הממשל החדש." במרץ 2017 הנשיא טראמפ חתם על צו נשיאותי, המורה בין היתר, לדאוג לאכיפה מהירה ויעילה של חוקים המגנים על מחזיקי קניין רוחני זכויות מפני יבוא מוצרים מזויפים.
בדו"ח משנת 2018 של משרד הביקורת של הקונגרס האמריקני נמצא כי כ-79% מן הציבור האמריקני רכש מוצרים ברשת האינטרנט. עורכי הדו"ח מצאו מספר רב של מוצרים אשר נמכרו ברשת על ידי אמזון, eBay, וולמארט, Sears ו-Newegg אשר היו מזויפים.[23] על פי הערכה לשנת 2017 סך המכירות ברשת של מוצרים מזויפים נאמד בכ-1.7 טריליון דולר. מכון פיו האמריקני העריך כי מכירות מוצרים מזויפים ברשת צפויות לעלות לכ-4 טריליון דולר עד לשנת 2020.
ריי באן, רולקס, ולואי ויטון הם המותגים המועתקים ביותר בעולם ונייקי הוא המותג הזוכה למספר הזיופים הגבוה ביותר בעולם, בהתאם לנתוני ה-OECD. זיופי מותגי בגדים, נעליים, תכשיטים ותיקי יד של מותגי אופנה מיוצרים באיכויות שונות. לעיתים מטרת הזיוף היא רק להטעות את הצרכן התמים, המביט רק במותג ואינו יודע מה צריכות להיות תכונות המוצר המקורי, בעוד שקיימים זיופים בהם מושקע מאמץ כדי ליצור חיקוי מושלם ככל הניתן של המוצר המקורי.
יש זייפנים אשר נהנים מתופעה של צרכנים שאינם מתעניינים בשאלה האם המוצרים שהם קונים, הם מזויפים ורק שואפים לקנות מוצרים יקרים. בשנת 1978 עלתה הפופולריות של מכנסי ג'ינס בקווים של בגדי מעצבים, דבר שהביא לגל של זיופי מכנסי ג'ינס. בתי חרושת המייצרים בגדי מעצבים ושעונים מזויפים נמצאים בדרך כלל במדינות מתפתחות ובין 85-95% מכלל הזיופים מקורו בסין תיירים המבקרים בבייג'ינג מוצאים ב"שוק המשי" שבעיר מבחר גדול של בגדי מעצבים מזויפים ושעונים מזויפים הנושאים מותגי יוקרה.
במלזיה, תאילנד, וייטנאם והפיליפינים ניתן למצוא שעונים הנושאים מותגי יוקרה, אולם מיוצרים באיכות נמוכה עם מנגנונים פשוטים אך פועלים, הנמכרים בכ-20 דולר לשעון ושעונים מזויפים באיכות טובה יותר בכ-100 דולר.
לעיתים זייפנים החלו לייצר את מוצריהם באותו בית החרושת שבו מיוצר המוצר המקורי. המונח "Yuandan goods" הוא שמתאר את אותם זיופים המיוצרים באותו מפעל בו מיוצר המוצר המקורי, זאת מבלי שבעל הקניין הרוחני נתן את רשותו לייצור זה. מוצרים מזויפים אלה מיוצרים מחומרים עודפים ושיירי חומר של המוצרים המקוריים, באופן לא חוקי ונמכרים בשוק השחור.
בתאילנד נפתח מוזיאון למוצרים מזויפים ובו למעלה מ-4,000 מוצגים שונים, ב-14 קטגוריות שונות ובהם מוצרים המפרים סימני מסחר, פטנטים, או זכויות יוצרים.[24] המוזיאון העתיק ביותר העוסק בזיוף מוצרים נמצא בפריז ושמו: Musée de la Contrefaçon.
רכיבים אלקטרוניים מזויפים נעשו נפוצים במידה רבה בעשור השני של המאה ה-21, כולל מעגלים משולבים, ממסרים, נתיכים, ממסרי פחת, כבלים ומחברים. השווי הכולל של המסחר ברכיבים אלקטרוניים מזויפים נאמד בכ-2% מכלל המסחר ברכיבים אלקטרוניים, כ-460 מיליארד דולר בשנת 2011 . רכיבים אלקטרוניים מקוריים עברו תהליך של הנדסה הפוכה על מנת לייצר מוצר הנראה ומתפקד באופן זהה למוצר המקורי ומסוגל לעבור בדיקות חשמליות ופיזיות.[26]
אירועים בהם התגלו מעגלים משולבים מזויפים הביאו את מחלקת ההגנה של ארצות הברית ואת נאס"א ליצירת תוכניות לזיהוי רכיבים אלקטרוניים מזויפים ולמנוע מחלקים אלה להיכנס לשרשרת האספקה.[26] רכיבים אלקטרוניים מזויפים מסכנים מגזרים כלכליים שונים, כולל הצבא.[27]
על פי הערכה שפרסם ה-OECD בשנת 2017, 19% מן הטלפונים החכמים הנמכרים בעולם הם זיופים וחלקם של אלה הולך וגדל.[28] מייסד עליבאבא ג'ק מא אמר: "אנחנו חייבים להילחם בזיופים באותה דרך שבה נלחמים בנהיגה בשכרות."[28] אולם רוב הצרכנים הם חסרי ידע ומיומנות להבדיל בין מוצר מזויף למוצר מקורי, דבר הדורש ידע טכני רב.[29] מכירות טלפונים חכמים מזויפים גורמות לנזקים לצרכנים ולמפיצים של מוצרים מקוריים גם יחד והפסד מיסים למדינה. טלפונים חכמים מזויפים בנויים בדרך כלל ברמה טכנית נמוכה, עלולים להפיץ קרינה חזקה ולהכיל רמות מסוכנות של מתכות מזיקות, כגון עופרת.[28]
צעצועים מזויפים חושפים ילדים לחומרים העלולים להיות רעילים ולמוצרים מסוכנים. על פי הערכה שנעשתה בממלכה המאוחדת 10 עד 12 אחוז מכלל הצעצועים שנמכרו במדינה היו מזויפים, רובם יוצרו בסין. הרשות האחראית לבטיחות צרכנים בממלכה המאוחדת, Trading Standards, החרימה אלפי צעצועים מזויפים ולא בטוחים מדי חודש.[30] בשנת 2016 החרימו רשויות האיחוד האירופי מוצרי יבוא מזויפים בשווי 670 מיליון יורו, מתוכם 17% היו צעצועים.[31]
רשויות המכס וביקורת הגבולות בארצות הברית מצאו כי צעצועים היו ברשימת עשרת המוצרים המזויפים הנפוצים ביותר, מתוך 1.2 מיליארד דולר של מוצרים מזויפים שהוחרמו בשנת 2014.[32]
על פי הערכה של ארגון הבריאות העולמי אחת מכל עשר תרופות במדינות בהן הכנסה ממוצעת נמוכה, או בינונית, הן תרופות מזויפות.[33] רבות מן התרופות המזויפות מכילות קמח תירס, קמח תפוחי אדמה, או גיר. חלק מן התרופות המזויפות רעילות ומכילות רמות קטלניות של חומר פעיל, או חומרים פעילים שגויים. תרופות מזויפות קשות מאוד לזיהוי כיוון שמראן החיצוני דומה, או זהה, לתרופות מקוריות. ניתן לנסות ולזהות תרופות מזויפות על פי פגמים באיכות האריזה, או בכיתוב עליה (למשל, שגיאות כתיב, תאריכי תפוגה לא זהים על הקופסה ועל אריזת הגלולות). לעיתים יש הבדלים דקים בצבע הגלולה, או ריח שונה.[33]
כשליש ממדינות העולם חסרות במנגנון פיקוח יעיל על מוצרי רוקחות, עובדה ההופעת אותם ליעד לזייפני תרופות. כמחצית מכלל התרופות המזויפות הנמכרות בעולם הן לטיפול במצבי בריאות מסכני חיים, כגון מלריה, שחפת, איידס ומחלות ממאירות.[16] על פי הערכות, כמיליון איש מתים מדי שנה בעולם כתוצאה משימוש בתרופות מזויפות רעילות.[16] עליית המכירות של תרופות ברשת האינטרנט מאפשרת למשווקי תרופות מזויפות למכור את סחורתם ישירות לצרכנים, במדינות רבות בעולם. בחודש ספטמבר 2017, לאחר חקירה שנמשכה 10 שנים, האינטרפול סגר 3584 אתרי אינטרנט במדינות שונות, והסיר 3,000 מודעות באינטרנט, אשר קידמו מכירות תרופות מזויפות וכן עצר 400 בני אדם שהיו מעורבים בסחר התרופות המזויפות.[34] רוב האתרים שנסגרו לא דרשו מלקוחות הצגת מרשם לתרופה אותה בקשו לקנות. אחת ממטרות החקירה הייתה הפצת גרסה מזויפת לתרופה פנטניל, משכך כאבים רב עוצמה וכן גרסאות מזויפות של אוקסיקודון. דו"ח של המנהל לאכיפת הסמים קובע כי "צרכנים יכולים לרכוש ברשת תרופות פנטניל המיוצרות במעבדות סיניות בצורת אבקה, או גלולות" הנשלחות באמצעות הדואר, ישירות לצרכן.[35]
לקוחות נמשכים לקניית תרופות ברשת כיוון שאתרי המכירות יוצרים רושם של אתרי מכירות מקצועיים, הם מציעים את התרופות במחיר זול ממחיר השוק המקומי ואינם דורשים מרשם כתנאי לקניית התרופה. אולם בדיקות של רשויות החוק מגלות כי 90% מן האתרים למכירות תרופות ברשת פועלים ממדינות שונות מאלה עליהן הם מצהירים באתר.[16]
על פי מחקר שפורסם על ידי KPMG בשנת 2017, 9% מכלל הסיגריות שנצרכו באיחוד האירופי בשנת 2016 היו מזויפות, או מוברחות.[36] המקור העיקרי להברחות הסיגריות באירופה הוא באוקראינה ובלארוס. ארגוני פשע מאורגן מעורבים בסחר בסיגריות מוברחות ומזויפות. במדינות בהן מחירי הסיגריות גבוהים, נורווגיה ואירלנד, למעלה מ-15% מן הסיגריות הנמכרות לציבור הן מוברחות או מזויפות.
יצרנים שונים פתחו אריזות המנסות להפחית את הסיכון של זיוף מוצרים בדרך של שימוש חוזר באריזת המוצר, בעוד שתוכנו מזויף. חלק מן האריזות כוללות חותם המעיד על פתיחת המוצר, הולוגרמות וסימני ביטחון אחרים הקשים לזיוף.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.