החזרה (שבת)

בהלכות שבת, החזרה היא השבת תבשיל למקור חום במהלך השבת, וזאת לאחר שהתבשיל שהה על גבי מקור החום באופן רצוף מלפני כניסת השבת עד להסרתו, והיא אסורה משום מלאכת מבשל. לדוגמה, החזרת כלי ובו תבשיל מבושל שהורד מפלטת שבת.

יש לציין שדין זה עוסק בהחזרה של הכלי ובו התבשיל ישירות על גבי מקור החום, ואינו עוסק בהחזרה בסמוך למקור החום שגדריה קלים יותר, ובהם דן הערך בישול (מלאכה).

החזרת תבשיל שבישולו עדיין לא הושלם אסורה, היות שהמאכל מתבשל מכח פעולה זו, ונתונה במחלוקת אם איסורה מהתורה או מדרבנן^[1].

במקרים בהם מותר להחזיר את התבשיל, מותר להחזירו גם לעל גבי מקור חום חזק יותר ממקור החום בו שהה התבשיל קודם שהוסר. כמו כן מותר להעביר ישירות מאכל שהושלם בישולו מעל גבי מקור חום חלש לעל גבי מקור חום חזק יותר (הדין האחרון אינו פרט של החזרה אלא של השהיה).

תנאי ההחזרה

שיטת השולחן ערוך

לפי דעת השולחן ערוך^[2], החזרה מותרת רק בהתמלאות כמה תנאים:

• בישול המאכל הושלם.
• התבשיל עדיין חם בשיעור 'יד סולדת'.
• ההחזרה היא לכירה גרופה וקטומה ולא לתנור או לכירה לא גרופה וקטומה.
• הכלי לא הונח על גבי הארץ.

שיטת הרמ"א

הרמ"א מוסיף עוד שני תנאים להחזרה:

• הייתה כוונה להחזיר את התבשיל בעת שהוסר מעל גבי מקור החום.
• בנוסף לכך שהכלי ובו התבשיל לא הונח על גבי הארץ, הוא גם הוחזק באופן רצוף ביד ולא הונח במקום כל שהוא.

הרמ"א מביא גם דעה המתירה להחזיר תבשיל שמבושל כל צורכו אף לתנור, ואף כשהכלי הונח על גבי הקרקע, אך בתנאי שהכלי לא הצטנן מחומו. שיטה זו מבוססת על דעה יחידה לפיה החזרה שנאסרה בשבת היא אך ורק החזרה של תבשיל שהוסר מעל גבי מקור החום קודם לשבת, ולא של תבשיל שהוסר לאחר כניסת שבת. על בסיס שיטה זו מציין הרמ"א שישנו נוהג להחזיר תבשילים אף לתנור, אולם הרמ"א עצמו המליץ שלא להסתמך על דעה יחידה זו^[3].

הערות שוליים

1. המחלוקת בדבר זה היא תוצאה של המחלוקת בשאלה האם יש חיוב בבישול מהתורה גם במאכל שהגיע לשיעור בישול של מאכל בן דרוסאי עד שיושלם בישולו. לפי השיטה החולקת עליה, פעולה זו אסורה רק מדרבנן, אם המאכל עבר את שיעור הבישול של מאכל בן דרוסאי
2. שולחן ערוך, אורח חיים רנ"ג, סעיף ב'
3. ערוך השולחן אורח חיים סימן רנג סעיף יט

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.