Loading AI tools
אי בניו יורק מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האי הופמן (באנגלית: Hoffman Island) הוא אי מלאכותי בשטח של 45 דונם במפרץ ניו יורק התחתון, ליד החוף הדרומי של סטטן איילנד, ניו יורק. אי מלאכותי קטן יותר בשטח של 16 דונם - האי סווינברן, שוכן מיד מדרום לו[2]. האי נוצר בשנת 1873 על שרטון מיוער[3] על ידי הוספת מילוי קרקע. האי נקרא על שם ראש עיריית ניו יורק לשעבר (1866–1868) ומושל ניו יורק (1869–1871) ג'ון תומפסון הופמן(אנ')[4].[א]
האי הופמן במבט מחוף Sand Lane שצמוד לטיילת סאות' ביץ'-פרנקלין דלאנו רוזוולט(אנ') סטטן איילנד, 2024. | |
נתונים גאוגרפיים | |
---|---|
מיקום | מפרץ ניו יורק התחתון בקרבת החוף המזרחי של רובע סטטן איילנד בניו יורק |
קואורדינטות | 40°34′43.94″N 74°3′13.28″W |
סוג | אי מלאכותי |
שטח | 45 קמ"ר |
נתונים מדיניים | |
מדינה | ארצות הברית |
עיר ראשית | ניו יורק |
במהלך העשורים האחרונים של המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 שימשו איי הופמן וסווינברן כתחנות הסגר, ששוכנו שם מהגרים אשר עם הגעתם לתחנת בדיקת המהגרים באליס איילנד הסמוכה, הראו תסמינים של מחלות מידבקות[5].
בשנת 1860 נערמו ערימות של חולות שנחפרו מנמל ניו יורק, לשני תלוליות, עד שיצרו את איי ההסגר החדשים: הופמן בגודל 45 דונם, ודיקס בגודל של 16 דונם[ב]. בנייני הניהול למבצע ההסגר נבנו ברוזבנק(אנ') בסטטן איילנד, לא הרחק מפורט וואדסוורת'. שמו של דיקס איילנד שונה בסופו של דבר ל-סווינברן, על שם גיבור מלחמת האזרחים והמנתח ד"ר ג'ון ס. סווינברן(אנ'), שכקצין בריאות הנמל, פיקח על פיתוח האיים. האי סווינברן, או ההסגר התחתון, הושלם ב-1870, והאי הופמן, או ההסגר העליון, הסתיים ב-1873[5][1].
ספינות מהגרים היו מגיעות לנמל ניו יורק, ורופאים מתחנת ההסגר היו עולים על הספינות כדי לערוך בדיקה שטחית של הנוסעים. כל הספינות מאיי הודו המערבית, דרום אמריקה או החוף המערבי של אפריקה - אזורים הידועים במחלות זיהומיות - נאלצו לעצור לבדיקה. נוסעים שסבלו ממחלות מידבקות, אושפזו באי סווינברן. אלה שנחשפו למחלות אך ללא תסמינים, נעצרו באי הופמן[5].
לפי מחברו של מאמר מהירחון הפופולרי של פרנק לסלי(אנ') ב-1892 (שהיה ידוע גם בשם המגזין האמריקאי(אנ')), המקום המעניין ביותר באי הופמן היה תא החיטוי בבניין המינהל החדש. בפנים, סדרה של מעברים צרים החזיקו מדפים עיליים שבהם נדחפו סלים המכילים בגדים מזוהמים. המקום נשמר אטום ככל האפשר, והכל בו היה עשוי מברזל[1].
האי הופמן לא היה מקום של בית חולים (למטרות ריפוי), אלא "הסגר למטרת "תצפית רפואית" עבור אלה שנחשפו לאבעבועות שחורות או טיפוס. האי סווינברן שיכן בית חולים המוקדש למקרי כולרה וקדחת צהובה, משרפה וחדר מתים. שם, חולים עברו חיטוי בגופרית, ואלו שהלכו לעולמם באי, הלכו לבית המתים או למשרפה, בהתאם לעונה, וכן להעדפות של קרוביהם או חבריהם[1].
במהלך מלחמת העולם הראשונה, בתי החולים של האיים שימשו את הצבא והצי האמריקאי לטיפול באלפי חיילים עם מחלות מין. ככל שהתקדמו שנות ה-20, ההגירה לארצות הברית שככה מאוד[1], כך שהצורך במתקנים להסגר לא היה כה גדול[1].
ארצות הברית העבירה את חוקי ההגירה בשנת 1923(אנ') ו-1924, שהגבילו מאוד את כניסתם של אסייאתיים ודרום ומזרח אירופאים[ג]. ניו יורק גילתה גם דרכים חדשות לשלוט במחלות זיהומיות, וגורמים אלה תרמו לסגירתם של רבים ממתקני תחנות ההסגר. הופמן והאי סווינבורן ננטשו עד 1938[1]. בשנת 1934, שריפה הרסה רבים מבנייני סווינברן ובעקבותיה, בין השנים 1934–1937, האי הופמן שימש להסגר תוכים מיובאים כאמצעי זהירות מפני קדחת התוכים, מחלה זיהומית שעלולה להתפשט לבני אדם[5].
בשנת 1938 - השירות הימי של ארצות הברית(אנ') פתח בית ספר, בעיקר באי הופמן אך גם בסווינברן, להכשרת ימאים לצי הסוחר, שהופעל במהלך מלחמת העולם השנייה[1]. במהלך אותה תקופה, האי היה מצויד, על פי המגזין Popular Mechanics, ב"רציפים, מגדלים, תרנים, רובים, מנופי מטען, משרדים, בנייני בתי ספר ובקתות מלבנים אדומות". באי היה גם מעגן לרשת נגד צוללות שהשתרעה על פני הכניסה לנמל ניו יורק[5]. הרשתות נועדו להגן על מפרץ ניו יורק ופעילויות השילוח ממנו, מפני צוללות אויב הנכנסות מהאוקיינוס האטלנטי[6].
מאז מלחמת העולם השנייה הוצגו כמה הצעות לניצול איי הופמן וסווינבורן. בשנות ה-50, מתכנן הערים רוברט מוזס והיועץ הפוליטי ברנרד ברוך דגלו בהפיכת האיים לפארק עירוני, אך תוכנית זו לא מומשה[7][1].
בשנת 1961 נהרסו כל המבנים הקיימים באי הופמן[1]. בשנת 1965 נעצרו באי הופמן אחד עשר בני אדם, כולל יוצר הסרטים ליאון גאסט(אנ'), באשמת הסגת גבול וחשיפה מגונה, בגין תפקידיהם ביצירת סרטי עירום על האי[8][9].
בשנת 1966 רכשה העיר ניו יורק את האיים תמורת 10,000 דולר, כדי לשמר את הנוף הטבעי של המפרץ והנמל[1]. בשנות ה-80, בתגובה לתוכניות של העיר ניו יורק לפתוח מקלטים חדשים לחסרי בית בתוך שכונות המגורים של סטטן איילנד, כמה מהתושבים שעלולים להיפגע, הציעו תוכנית שמעולם לא יושמה, לבניית מקלט חסרי בית באי הופמן, באי סווינברן או שניהם[10][1].
בשנת 1972 הוחזרו שני האיים לממשלה הפדרלית כחלק מאזור הבילוי הלאומי Gateway (ראו מפה משמאל). כיום הם משמשים כמקלט לציפורים לציפורי חוף מקננות: אנפות למיניהן, שחפים למיניהם ואחרים, כמו גם כלבי ים - ומפוקחים על ידי שירות הפארקים הלאומיים - NPS וחברת אודובון של ניו יורק[5][1][ד].
כיום באי הופמן יש שרידי רציפים נטושים, וחלקו הפנימי הוא בעל צמחייה צפופה, שחושף רק את היסודות של המבנים שנהרסו[11]. .
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.