הוועד האולימפי בישראל
ועד אולימפי לאומי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הוועד האולימפי בישראל הוא הגוף העליון שמאגד את כל הענפים האולימפיים בישראל, ומוכר על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי כוועד אולימפי לאומי של מדינת ישראל. מקום מושבו הוא במרכז הספורט הלאומי ברחוב שלום בכור שיטרית 6 בשכונת הדר יוסף, תל אביב בסמוך לפארק הירקון.
 | |
| ענפי ספורט | ענפי הספורט האולימפיים בישראל |
|---|---|
| מיקום המטה | שלום בכור שיטרית 6, תל אביב |
| יושב ראש |
יעל ארד יו"ר ועדת הספורטאים יעקב טומרקין (מרץ 2022-) |
| מנכ"ל | גילי לוסטיג |
| תאריך ייסוד | 1951 |
|
www | |
תפקידו העיקרי של הוועד האולימפי בישראל הוא לארגן את השתתפותם של ספורטאים ישראלים במשחקים האולימפיים ובתחרויות רב-ענפיות אחרות המתקיימות בחסות הוועד האולימפי הבינלאומי או הפדרציות האזוריות ואת הכנות הספורטאים לקראתן. הוועד האולימפי בישראל הוא בעל הסמכות הבלעדית להחליט על הרכב המשלחת האולימפית הישראלית, ולקבוע את הביגוד שילבשו חברי המשלחת, ובכלל זה הסמלים המסחריים שיופיעו עליהם, ובסמכותו למנוע מהספורטאים וחברי המשלחת להשתמש בציוד של חברות אחרות.
על פי האמנה האולימפית, בהנהלת הוועד האולימפי צריכים להיות נציגים מכל התאחדויות הספורט של הענפים האולימפיים הקיימים במדינה, נציגים של הספורטאים האולימפיים וחברי הוועד האולימפי הבינלאומי מאותה מדינה (אם יש כאלה), וכמו כן יכולים להיות נציגים של ארגונים ואנשים נוספים הקשורים לספורט במדינה, ובתנאי שרוב חברי הוועד הם נציגי הענפים האולימפיים.
הוועד הארצישראלי
הוועד הוקם בשם "הוועד האולימפי הארץ-ישראלי" במאי 1933 ביוזמת ארגון "מכבי", וכעבור שנה קיבל את הכרת הוועד האולימפי הבינלאומי[1] ושוויון זכויות מלא בתחילת 1935[2]. פעילות הוועד לקבלת הכרה ספגה ביקורת מחוגי הימין, משפורשה כניסיון להשתתף באולימפיאדת ברלין וכפגיעה בניסיונות לקדם חרם על גרמניה הנאצית. בתגובה הבהירו במכבי שלא ישתתפו באולימפיאדה בברלין ושהבקשה מהועד האולימפי הבינלאומי היא בקשה עקרונית להכרה[3]. בראש הוועד האולימפי עמד פרדריק קיש ומזכיר הוועד היה יוסף יקותיאלי. בנוסף להם, כיהנו בוועד צבי נשרי ויהושע אלוף[1]. להזמנת הוועד האולימפי להשתתף באולימפיאדה, השיב הוועד האולימפי הארץ ישראלי שלא יוכל להשתתף כי הוא עדיין אינו מוכן. תשובה זאת עוררה ביקורת על העדר עמוד שדרה מול הגרמנים[4][5]. בעקבות פרוץ מלחמת העולם השנייה הודיעה מכבי על הפסקת ההכנות לאולימפיאדה והעמידה את הוועד האולימפי בפני עובדה מוגמרת[6]. זמן לא רב לאחר מכן בוטלו משחקי אולימפיאדת הקיץ 1940.
ביוני 1947 קיבל הוועד האולימפי הזמנה להשתתף באולימפיאדת לונדון[7]. בסוף דצמבר 1947 התפתח ויכוח ער בעיתונות על הטענה שחברי הפועל לא שותפו במשלחת האולימפית הארצישראלית[8][9]. בפברואר 1948 גובשה מזכירות מצומצמת של הוועד האולימפי, בהשתפות אלכס אפשטיין, יוסף יקותיאלי, צבי נשרי וג'ורג' פלש, בגלל הסכנות בדרכים במהלך מלחמת העצמאות[10]. לאור מצב הלחימה, הוחלט להוציא משלחת סמלית שכללה שתי ספורטאיות לאולימפיאדה, ביחד עם חמישה מלווים. אולם לאחר שהמשלחת נדרשה להופיע בשם "פלשתינה", עלו פקפוקים אם בכלל כדאי להשתתף באולימפיאדה, ולבסוף כלל לא נתקבלו ויזות והמשלחת לא יצאה ללונדון[11]. הוועד האולימפי הבינלאומי קבע שהוועד האולימפי הישראלי אינו יורש אוטומטי של הוועד הארצישראלי ועל כן לא יוכל להשתתף באולימפיאדה בלי תהליך קבלה לארגון[12].
הוועד הישראלי
לאחר הקמת מדינת ישראל, בשנת 1951, הוקם מחדש הוועד כאשר יש בו ייצוג שווה למכבי ו"הפועל" ושני יושבי ראש, אחד ממכבי ואחד מהפועל. הסדר זה שכונה "פיפטי-פיפטי" נמשך עד 1967, ומאז מכהן בראש הוועד יושב ראש אחד.
בראשית שנת 1952 הוכר הוועד החדש על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי, ובאותה שנה שלחה ישראל את המשלחת הראשונה לאולימפיאדת הלסינקי. ישראל השתתפה מאז בכל אולימפיאדות הקיץ, למעט אולימפיאדת מוסקבה (1980), בה הצטרפה ישראל לחרם שארגן נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר כתגובה לפלישת ברית המועצות לאפגניסטן. החל מ-1994 משתתפת ישראל בקביעות גם באולימפיאדות החורף.
מ-1954 עד 1974 היה הוועד האולימפי אחראי גם על המשלחות למשחקי אסיה. לאחר מכן הוצאה ישראל מהפדרציה של משחקי אסיה בלחץ מדינות ערב, ובמשך כשני עשורים נותרה ללא השתייכות לפדרציה יבשתית כלשהי. ב-1994 התקבלה ישראל לארגון הוועדים האולימפיים האירופיים ושנה אחר כך החלה להשתתף בפסטיבל האולימפי האירופי לנוער.
ב-2010 השתתפה ישראל באולימפיאדת הנוער הראשונה שנערכה בסינגפור.
ב-2015 השתתפה ישראל במשחקים האולימפיים האירופיים הראשונים שהתקיימו בבאקו, וחזרה מהם עם 12 מדליות.
הוועד האולימפי הקים בשנת 1984 את היחידה לספורט הישגי, הזרוע המקצועית הממונה על הכנות הספורטאים לאולימפיאדות וממליצה על הקריטריונים שעל הספורטאים לעבור כדי להיכלל במשלחת האולימפית.
מאז הקמת היחידה, המדיניות של הוועד האולימפי היא לקבוע קריטריונים שידרשו מהספורטאים להוכיח את יכולתם להגיע להישגים במשחקים האולימפיים. ב-20 השנים האחרונות עלו באופן ניכר הישגי הספורטאים הישראלים באולימפיאדות לעומת העבר.
ערך מורחב – ישראל במשחקים האולימפיים#טבלת מדליות
מאז החלה ישראל את השתתפותה במשחקים האולימפיים, זכו שישה עשר ספורטאים ישראליים בשמונה עשרה מדליות אולימפיות אישיות (4 זהב, 5 כסף, 9 ארד):
- יעל ארד – מדליית כסף בברצלונה 1992 (ג'ודו)
- אורן סמדג'ה – מדליית ארד בברצלונה 1992 (ג'ודו)
- מיכאל קלגנוב – מדליית ארד בסידני 2000 (קיאקים)
- אריק זאבי – מדליית ארד באתונה 2004 (ג'ודו)
- גל פרידמן – מדליית ארד באטלנטה 1996, מדליית זהב באתונה 2004 (גלישת רוח)
- שחר צוברי – מדליית ארד בבייג'ינג 2008 (גלישת רוח)
- ירדן ג'רבי – מדליית ארד בריו 2016 (ג'ודו)
- אורי ששון – מדליית ארד בריו 2016 (ג'ודו)
- ארטיום דולגופיאט – מדליית זהב בטוקיו 2020, מדליית כסף בפריז 2024 (התעמלות מכשירים, תרגיל הקרקע)
- אבישג סמברג – מדליית ארד בטוקיו 2020 (טאקוונדו)
- לינוי אשרם – מדליית זהב בטוקיו 2020 (התעמלות אומנותית)
- פיטר פלצ'יק - מדליית ארד בפריז 2024 (ג'ודו)
- רז הרשקו - מדליית כסף בפריז 2024 (ג'ודו)
- ענבר לניר - מדליית כסף בפריז 2024 (ג'ודו)
- תום ראובני - מדליית זהב בפריז 2024 (גלישת רוח)
- שרון קנטור - מדליית כסף בפריז 2024 (גלישת רוח)
בנוסף, זכו שתי נבחרות ישראליות במדליה קבוצתית:
- נבחרת ישראל בג'ודו (טוהר בוטבול, רז הרשקו, ענבר לניר, שגיא מוקי, תמנע נלסון-לוי, פיטר פלצ'יק, לי קוכמן, שירה ראשוני, ברוך שמאילוב, גילי שריר, אורי ששון) – מדליית ארד בטוקיו 2020
- נבחרת ישראל בהתעמלות אמנותית (רומי פריצקי, דיאנה סברצוב, אופיר שחם, שני בקנוב, אדר פרידמן) - מדליית כסף בפריז 2024
- נחום חת, 1951–1956
- שלום זיסמן, 1956–1966
- יוסף ענבר, 1966–1976
- חיים ויין (ממלא מקום), 1976–1977
- יצחק אופק, 1977–1991
- יורם אוברקוביץ', 1991–1997
- צבי ורשביאק, 1997–2013
- יגאל כרמי, 2013–2021
- יעל ארד, 2021 ואילך
מליאת הוועד האולימפי בישראל כוללת 94 חברים ובה נציגי כל התאחדויות ואיגודי הספורט האולימפיים בישראל, נציגי מרכזי הספורט הגדולים בישראל ונציגי הספורטאים האולימפיים. הנהלת הוועד האולימפי מונה 37 חברים.
המנכ"ל הנוכחי גילי לוסטיג מונה בשנת 2014 והחליף את אפרים זינגר שפרש לאחר כהונה של 20 שנים.
חברי הנהלת הוועד האולימפי בישראל
להלן רשימת חברי הנהלת הוועד:[13]
- יושב ראש: יעל ארד
- מנכ"ל: גילי לוסטיג
- מזכיר כבוד: יורם אורנשטיין
- גזבר כבוד: משה גולדשטיין
- חברי הנהלה: יעל ארד (יו"ר הוועד האולימפי בישראל), סיגל אולפינר בולקינד, יורם אורנשטיין, שי בובר, עדי ביכמן, עמי ברן, איתן ברק, מורן ברק, אלונה ברקת, משה גולדשטיין, רויטל גלוסקא כהן, אורה גלזר, נאור גלילי, כנרת גנצרסקי, רינה דור, עמירם הלוי, ויקו חדד, סיגל חדד, בוריס חייט, אבי כחלון, דפנה לנג, עו"ד שמעון מזרחי, איתי מרגלית, בסאם סולימאן, שמעון סוסן, אלי עציון, משה פונטי, יובל פילו, צבי פלג, נועם צבי, אשר קאסו, רז קינסטליך, חנה שזיפי, נועה שמידע.
- בעלי תפקידים: מבקר הפנים – רו"ח גדעון רוזן, היועץ משפטי – עו"ד גיל עטר, יו"ר הוועדה לשוויון מגדרי - תת-אלוף במיל' סוזי יוגב, ראיית חשבון – ברייטמן, אלמגור, זוהר.
מינוי ליו"ר ועדת הספורטאים של הוועד האולימפי בישראל
בספטמבר 2021 מונה שחר צוברי ליו"ר ועדת הספורטאים של הוועד האולימפי הישראלי במקומה של נטע ריבקין.[14][15]. בנוסף נבחר צוברי כחבר בוועדת הכספים של הוועד האולימפי בישראל.[14]
החברים הנוספים בוועדה הם אילנה קרטיש, שתהיה חברה בוועדת הספורט (הוועדה המקצועית), נופר אדלמן שתצטרף למנהלת הספורט ההישגי, יובל פילו תהיה חברה בוועדת הביקורת, גירמה אמרה ואנדי מורז.[15]
מדי שנה נבחרים ספורטאי השנה בישראל על ידי הוועד האולימפי, ובטקס שמי מוענקים הפרסים. בדצמבר 2022 נבחרו כספורטאים מצטיינים ארטיום דולגופיאט ולונה צ'מטאי סלפטר[16]
אתר האינטרנט הרשמי של הוועד האולימפי בישראל (בעברית ובאנגלית)
הוועד האולימפי בישראל, ברשת החברתית פייסבוק
הוועד האולימפי בישראל, ברשת החברתית אינסטגרם
הוועד האולימפי בישראל, ברשת החברתית טיקטוק
הוועד האולימפי בישראל, סרטונים בערוץ היוטיוב- סיפורו של הוועד האוליפי בישראל על גבי ציר זמן - סיפור מקומי
.svg){kind=icon}
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
