Loading AI tools
דגם מכונית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דופין (צרפתית: Dauphine) היא מכונית משפחתית, מתוצרת יצרנית הרכב הצרפתית רנו, אחת ההצלחות הגדולות של רנו בענף הרכב בשנות החמישים ותחילת שנות ה-60 של המאה ה-20.
מאפיינים כלליים | |
---|---|
יצרן | רנו |
מודל קודם | קטר שבו |
מודל אחריו | רנו 6 |
אורך | 3,937 מ"מ |
רוחב | 1,524 מ"מ |
גובה | 1,441 מ"מ |
משקל | 650 ק"ג |
בסיס גלגלים | 2,267 מ"מ |
מפרט טכני | |
מנוע | מנוע בנזין |
במדינת ישראל הורכבו 2,180 יחידות בין יוני 1957 לאוקטובר 1959.
בין השנים 1956–1967 יוצרו בעולם 2,150,738 יחידות, בארגנטינה, ארצות הברית, ברזיל, יפן, ישראל, ניו זילנד וספרד. באיטליה הורכב דגם האלפא רומיאו דופין.[1]
הרנו דופין, הוצג במרץ 1956. פרויקט 109 של יצרנית הרכב הצרפתית "רנו", הוליד את ה-Dauphine, הוא יזם בשנת 1951, והיה האבולוציה של רנו 4CV.[2][3]
בשנים 1956–1963 יוצרו הדופינים עם מנועי 845 סמ"ק בהספק של 28, ו-33 כ"ס, בין שנת 1958 לשנת 1963 ייצרו את ה-Dauphine Gordini עם מנועים בהספק של 37.5 כ"ס, ו-40 כ"ס. בשנים 1964 ל-1968 הגבירו את ההספק ל-55 כ"ס.
השם הסופי דופין, ניתן לאחר שמנהלי רנו קבעו: " 4CV היא מלכת הכביש, את הרך הנולד יכול להיות רק Dauphine .Dauphine היא הצורה הנשית של הכותרת הפיאודלית הצרפתית של Dauphin, יורש העצר של כס המלכות".
גרסת מכונית הספורט-קופה של רנו, הרנו קרוול, (Caravelle), התבססה על הדופין. המנוע של הרנו קרוול שנת 1958 היה מנוע דופין 845 סמ"ק.
מנוע 845 הסמ"ק אשר הורכב במכונית הספורט הצרפתית אלפין A108 היה מנוע דופין.
דגמי "דופין" הופיעו בסרטי טלוויזיה וקולנוע.[4]
דגם המכונית החשמלית הראשונה לייצור המוני בעולם הנני קילוואט שיוצרה בארצות הברית בין השנים 1960–1959 התבסס על השלדה וגוף ה"דופין"[5].
בשנת 1951 נחנך מפעל הרכב הראשון בישראל. המפעל, "קייזר-פרייזר לישראל", מיזם של איש העסקים אפרים אילין וקייזר-פרייזר (Kaiser-Frazer), שהייתה חברת מכוניות אמריקאית חדשה, שנוסדה לאחר מלחמת העולם השנייה. המפעל החל להרכיב בישראל מגוון כלי רכב, ראשית מתוצרת קייזר-פרייזר כגון "קייזר מנהטן" ו"הנרי ג'יי", ובהמשך ג'יפ ויליס, ויליס ג'יפ סטיישן, ויליס ג'יפ טנדר, "דופין" ו"קטר שבו" של רנו הצרפתית, "קונטסה", (קונטסה 900 וקונטסה 1300)[7] מתוצרת חברת הינו היפנית ו"לארק" הקומפקטית האמריקנית של סטודיבייקר
חברת קייזר-אילין תעשיות החלה להרכיב את הדופין ביוני 1957 עד אוקטובר 1959. בישראל הורכבו 2,180 יחידות. המנוע היה אחורי בן 4 צילינדר, בנפח של 845 סמ"ק, ההספק המרבי היה 33 כ"ס, והמהירות המרבית 110 קמ"ש. (המהירות המרבית שהוצגה על הספידומטר הייתה 130). המנוע קורר במים, והגיר היה ידני, 3 הילוכים. משקל הדופין היה 630 ק"ג. מידות: אורך - 3.945 מ"מ, רוחב - 1,520 מ"מ, גובה - 1,440 מ"מ.
בסוף שנת 1957, מחיר הדופין היה כ-5,400 ל"י.
ב-1965 נמכרו בארץ, כ-60 דופינים שיוצרו על ידי אלפא רומיאו. מחיר היחידה היה 12,975 ל"י.[8]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.