Loading AI tools
גיימרגייט (באנגלית: GamerGate) הוא שמו של מאבק בין קהילת הגיימרים לבין הממסד העיתונאי הטכנולוגי ופעילות פמיניסטיות בארצות הברית שהחל בשנת 2014. המאבק סבב סביב מה שגורמים מקהילת הגיימרים ראו כחוסר אתיקה ושחיתות בקרב הממסד העיתונאי הטכנולוגי, ומה שפעילות פמיניסטיות ראו כשוביניזם גברי ובריונות מצד קהילת הגיימרים כלפי מפתחות של משחקי מחשב ווידאו. כיום, המאבק נחשב כתחילת עלייתו של הימין החדש בארצות הברית ושל המלחמה בתקשורת הממוסדת שאפיינה את קמפיין הבחירות של דונלד טראמפ במהלך הבחירות לנשיאות ארצות הברית שנערכו ב-2016.
בתחילת 2014, נתן גרייסון, כתב שעבד בבלוג Kotaku (אנ') שנוהל על ידי המגזין האינטרנטי גוקר, סיקר באופן אוהד משחק בשם Depression Quest (אנ')[1]. גרייסון לא גילה בכתבה שהוא שימש כיועץ למפתחי המשחק, ובנוסף, שהיה לו קשר רומנטי עם מפתחת המשחק, זואי קווין. שתי העובדות הללו התגלו אחרי חשיפה של חבר לשעבר של קווין, ארון גג'וני שפרסם פוסט שכלל תצלומי מסך של שיחות שהיו ביניהם[2]. לאחר החשיפה של הדברים, החלה להיווצר תסיסה בקרב קהילת הגיימרים. האשמות נרחבות כנגד הממסד העיתונאי הטכנולוגי החלו לצבור תאוצה ביוטיוב ובפורומים שונים כגון Reddit ו-4chan וההאשטאג #gamergate הופיע בטוויטר. עיקרי ההאשמות בקרב קהילת הגיימרים הייתה שעיתונאים רבים המסקרים משחקי מחשב הם בעלי קשרים לא אתיים עם מושאי הסיקור שלהם ושלעיתים הם אפילו בעלי אינטרסים כלכליים משותפים[3].
עורכי מגזינים של משחקי מחשב ווידאו החלו להגיב להאשמות נגדם. ב-28 באוגוסט, יום לאחר פרסום ההשטאג #gamergate, פרסמו 8 מגזינים שונים שרובם מתחום הטכנולוגיה מאמרים התוקפים את קהילת הגיימרים המסורתית ואת הקמפיין[4]. לי אלכסנד, אחת העורכות הראשיות של המגזין Gamasutra (אנ'), שהואשמה בסיקור אוהד של משחקים שפותחו על ידי חברים שלה, כתבה כך: "הנבובים זורקי הרפש האלו, ההיפר צרכנים הייללניים האלו, המעוררי מדון באינטרנט הילדותיים האלו- הם לא הקהל שלי"[5]. שאר המאמרים היו ברוח דומה ויצאו כנגד קהילת הגיימרים, שתוארו כגברים לבנים וגזעניים, המנסים להפוך את עולם משחקי המחשב והווידאו לפחות סובלני, בעיקר כלפי נשים. גיימרגייט תואר על ידי עיתונאים אלו וכן במאמרים נוספים באותו החודש כקמפיין אגרסיבי ושוביניסטי וכ"מסע צלב שנועד להרוס את זואי קווין"[6]. באותו האופן, פעילי גיימרגייט ראו את הפרסום של מאמרים אלו בתקופה קצרה זו כקמפיין מתואם בעל מסר אחיד נגדם. בשפת קהילת הגיימרים נודעה סדרת כתבות זו לשמצה בשם: " Gamers are dead"[7][8].
כחודש לאחר התפתחות הפרשה, קיבל מילו יאנופולוס, אז כתב טכנולוגיה באתר ברייטבארט, הדלפה של תכתובת אי מייל קבועה בין העורכים של המגזינים הנחשבים ביותר בתחום סיקור משחקי המחשב והווידאו וביניהם: Kotaku, Polygon, Ars techinca, Rock Paper Shoutgun, Wired, PC gamer, וה Verge[9]. התכתובת חשפה כי עורכי העיתונאים המתחרים השונים, תיאמו ביניהן את הנושאים שאותם הם יסקרו בכתבות שלהם וכן את האופן שבו הם יסוקרו. ביחס לגיימרגייט, עורכי העיתונאים השונים הציעו טקטיקות שונות לתגובה לפרשה וביניהן צנזור תגובות באתרים שלהם הקשורות בו. חשיפת התכתובת גרמה לרבים מקהילת הגיימינג לטעון כי זוהי הוכחה נוספת לשחיתות בקרב עיתונאי הטכנולוגיה ולהתקפה המתואמת מצידם עליהם. בשלב זה, החל להתגבש חרם צרכנים כנגד מגזינים ומפתחים של משחקים שנחשדו בשחיתות על ידי קהילת הגיימרים[10].
לאורך קיומה של פרשת GamerGate, התלוננו מפתחות משחקים, בלוגריות ועיתונאיות שיצאו נגד קמפיין הGamerGate שהן מוטרדות באופן מילולי על ידי קהילת הגיימרים ומקבלות איומים על חייהן[11][12][13]. אניטה סרקיזיאן, פעילה פמיניסטית שהוציאה סדרה של סרטונים המצביעים לטענתה על סקסיזם במשחקי מחשב, קיבלה איומים על חייה לקראת הרצאה שלה באוניברסיטת המדינה של יוטה. משטרת יוטה והאוניברסיטה לא האמינו שהאיומים אמינים, אולם סרקיזיאן לא הסכימה איתם וביטלה את ההרצאה[14][15]. בנוסף, מפתחת משחקים נוספת, ברייאנה וו, סיפרה שהיא נאלצה להימלט מביתה בעקבות איומים על חייה[16]. איומים אלו ואחרים נתפסו כניסיון אלים להשתיק קולות שיוצאים נגד קהילת הגיימרים ובעקבות כך, גונה קמפיין ה-GamerGate על ידי ארגונים שונים כארגון שנאה וכדוגמה הבולטת ביותר להתעמרות מילולית ברשת[17][18]. כנגד טענות אלו, טענו פעילים בGamerGate כי הם מתנערים מגילויי אלימות כלשהם ושמפיצי האיומים הם אנשים אנוניימים שאינם חלק מהקמפיין שלהם[19]. בנוסף, התלוננו פעילי ופעילות GamerGate על איומים דומים כלפיהם[20]. שני כנסים בהשתתפות פעילי גיימרגייט בולטים בוטלו על ידי המארגנים בעקבות התרעות אנונימיות על פצצות[21].
מתיק ה-FBI בנושא הGamerGate, עולה כי 4 גברים נחקרו ונעצרו בחשד לכך ששלחו עשרות איומים על עיתונאיות ומפתחות משחקים שעסקו בביקורת על GamerGate. הגברים שוחררו ללא כתבי אישום[22].
הסערה סביב גיימרגייט נמשכה יותר משנה. עיקר המאבק של קהילת הגיימרים נעשה על ידי סרטוני יוטיוב, ממים ובפורומים אלמוניים, בעוד המאבק של הממסד העיתונאי נגד קהילת הגיימרגייט התרחש דרך מאמרי מערכת וכלי התקשורת הרגילים. המאבק ראה פיצול בין השיח העיתונאי, שתיאר את קהילת הגיימרגייט כתנועה אלימה ושובניסטית, לבין קהילת הגיימרגייט עצמה, שראתה את הממסד העיתונאי כמושחת, וכמנסה להשתיק אותם בהאשמות ללא הצדקה[23].ברקע בחירתו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארצות הברית שנערכו ב-2016, המאבק של קהילת הגיימרגייט זוהה הן על ידי פרוגרסיבים מהשמאל והן על ידי אנשי ימין בארצות הברית כיריית הפתיחה למאבק תרבותי נרחב בהרבה, בין התקשורת הממוסדת לבין שכבות רבות באוכלוסייה שהרגישו שאין להם ייצוג הוגן בתקשורת ושמצאו את קולם בעיקר ברשתות החברתיות. הוושינגטון פוסט תיאר את עלייתו של טראמפ כ"גיימרגייט" של הפוליטיקה האמריקאית[24], ומיילו ינופולוס, תיאר את הפרשייה כ"ניצחון הראשון על השמאל במלחמות התרבות של דור ה-Y"[25].
צפי סער, גיים אובר: עולם משחקי המחשב שונא נשים, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2014
What critics of GamerGate get wrong | FACTUAL FEMINIST, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 6:18)- הגר בוחבוט, גיימרית, מה מידת החזייה שלך?, באתר ynet, 31 ביולי 2015
- גיימרגייט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
