גיא נתיב

גיא נתיב (נולד ב-24 במאי 1973) הוא במאי קולנוע ותסריטאי ישראלי, שחי ופועל בארצות הברית, אשר סרטו "Skin" זכה בפרס אוסקר בקטגוריית הסרט הקצר הטוב ביותר בטקס פרסי אוסקר ה-91. נתיב ומשה מזרחי הם הבמאים הישראלים היחידים שסרטם זכה בפרס אוסקר. נתיב עצמו זכה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו גם בפרס איגוד המבקרים הבינלאומי עבור "Skin".

גיא נתיב

לידה	24 במאי 1973 (בן 51) רעננה
שם לידה	גיא נתנזון
סוגה מועדפת	קולנוע
מדינה	ישראל ישראל
עיסוק	במאי תסריטאי מפיק
יצירות בולטות	"Skin"
בן או בת זוג	ג'יימי ריי ניומן (2 באפריל 2012–?)
מספר צאצאים	2
פרסים והוקרה	פרס אוסקר לסרט הקצר הטוב ביותר (2018)
פרופיל ב-IMDb

ביוגרפיה

נולד בשם גיא נתנזון ברעננה. אחיו הוא גיל נתנזון, מייסד מיזם האמנים הישראלי של"ש (שחקנים למען שחקנים). סביו היו ניצולי השואה.

למד בתיכון עירוני י"ד (ויצו צרפת) שבתל אביב. לאחר מכן בקמרה אובסקורה - בית הספר לאמנות שבתל אביב.

קריירה

בתחילת הקריירה שלו בתחום הבידור, החל בשנת 1997 לעסוק בדיבוב לעברית של סרטים וסדרות טלוויזיה, ובהם הסרט "ספייס ג'אם", דיבב את קלארק קנט בסדרה "סופרמן", את ג'יימס ב"פוקימון" (ואף שר ב"תיבת הנגינה של פיקאצ'ו"), ובאנימות נוספות כמו "מדבוט" ו"סופר פיג". הוא המשיך לעסוק בדיבוב עד שנת 2004. כמו כן עסק בפרסום בו שימש קופירייטר ולאחר מכן מנהל קריאייטיב בפרסום דחף ופובליסיס אריאלי במשך 7 שנים. אחראי לקמפיינים של לקוחות כמו קוקה קולה, בזק בינלאומי, נסטלה, אסם ורבים אחרים.

את הקריירה שלו כבמאי קולנוע ותסריטאי החל בשנת 2002 בבימוי סרט הגמר שלו בקמרה אובסקורה, "מבול", שזכה בעשרות פסטיבלים בעולם ובפרס דוב הקריסטל בפסטיבל הסרטים של ברלין הבינלאומי.

בשנת 2003 החל לשתף פעולה עם הבמאי ארז תדמור. יחד הם ביימו את הסרט הקצר "זרים", בכיכובם של גיא לואל וסמי סמיר, על יהודי וערבי שנפגשים ברכבת ונתקלים בחבורת צעירים גלוחי ראש. הסרט זכה בפסטיבל הסרטים סאנדנס 2003 בפרס הקהל לסרט הקצר הטוב ביותר, ובפרס וולג'ין לציון לשבח בפסטיבל הקולנוע ירושלים 2003. "זרים" גם זכה ביותר מ-30 פסטיבלים, ונכנס לרשימת עשרת הסרטים המועמדים לפרס אוסקר 2004 בקטגוריית הסרטים הקצרים (אך לא נכלל בחמשת המועמדים הסופיים). סרטם הקצר המשותף השני של תדמור ונתיב, "אופסייד", בכיכובם של לירון לבו ועידו מוסרי, זכה בפרס הסרט הקצר בפסטיבל מנהטן 2006. בפסטיבל זכו הבמאים בתקציב לבימוי סרט באורך מלא, וכך ב-2008 פיתחו את סרטם הקצר "זרים" לסרטם הארוך המשותף הראשון, שנקרא גם הוא "זרים". בסרט כיכבו לירון לבו ולובנה אזאבל. הסרט השתתף בעשרות פסטיבלים, כולל בתחרות הרשמית בפסטיבל סאנדנס 2008 ובפסטיבל "טרייבקה" 2008. הסרט נמכר והופץ בכ-28 מדינות בעולם. בנוסף לכך זכתה שחקנית הסרט לובנה אזאבל בפרס השחקנית המבטיחה בפסטיבל ירושלים 2008.

ב-2011 יצא סרטו "מבול", שזכה בפרס אופיר לתסריט המקורי הטוב ביותר. בסרט מככבים רונית אלקבץ, יואב רוטמן, צחי גראד ומיכאל מושונוב, שאף הוא זכה בפרס אופיר על השתתפותו בסרט בקטגוריית שחקן המשנה הטוב ביותר.

סרטו הארוך השלישי "הבן של אלוהים" (בשיתוף עם ארז תדמור) הוא דרמת מסע של אב ובנו בצפון יוון, בעקבות קוסם יווני שנעלמו עקבותיו. בסרט מככבים מכרם ח'ורי וזהר שטראוס, את התסריט כתבו בשיתוף עם שרון מימון. ארז וגיא ביימו את הסרט במשותף, בהפקתם של שמי שינפלד ועמיתן מנלזון. בהשקעת קרן רבינוביץ וערוץ 10. הסרט קיבל ארבע מועמדויות לפרס אופיר, כולל הסרט הטוב, השחקן המשנה והמוזיקה וזכה בפרס השחקן הטוב ביותר בטקס פרסי האקדמיה לקולנוע לשנת 2013 ובפרס תא המבקרים לשחקן הטוב ביותר לשנת 2014, הסרט יצא לבתי הקולנוע במרץ 2014.

בנוסף נתיב ביים וכתב (בשיתוף עם ארז תדמור) סרט קצר בן 12 דקות בשם "אלוהים יקר" בכיכובם של ליאור אשכנזי וריימונד אמסלם. דרמה פיוטית על שומר הכותל המערבי, שעוקב אחרי אישה מסתורית שמגיעה יום יום לכותל, ובסוף כל יום קורא את הפתקים שהיא כותבת וטומנת בכותל, הוא מחליט להגשים את משאלות ליבה. הסרט מומן על ידי קרן מקור לקולנוע וטלוויזיה. הסרט היה מועמד לפרס אופיר בקטגוריית הסרט הקצר הטוב ביותר. "אלוהים יקר" הוא למעשה שיתוף הפעולה האחרון של נתיב ותדמור לפני שפרחו כל אחד בדרכו. "הסרט עוסק בהשלמה, בפיוס, ומשמש כהומאז' לסיפורי האהבה הפשוטים של פעם". תדמור ונתיב מציינים ש"אלוהים יקר" הוא בעצם חלק מטרילוגיה - ומצטרף ל"אופסייד" ו"זרים" כפרק החותם של שלישיית הסרטים קצרים נטולת הדיאלוגים שביימו יחדיו ומבוססת לדבריהם על "חיבור בין אנשים במצבים אבסורדים וקיצוניים דרך סאונד, מבטים או פתקים ללא דיאלוגים"

גיא נתיב

גיא נתיב

בשנת 2018 יצא לאור סרטו העלילתי האמריקאי הקצר "סקין" "Skin" - סרט דרמה קצר בבימויו של נתיב, שגם כתב את התסריט יחד עם שרון מימון, לפי רעיון מקורי של מימון. הוא הפיק אותו ביחד עם רעייתו ג'יימי ריי ניומן ומככבת בו דניאל מקדונלד, שפרצה ב"פאטי קייקס" ואפשר לראותה גם ב"גדולה מהחיים" וב"קופסת הציפורים", וגם לוני שאביס, ג'ונתן טאקר ("ווסטוורלד" וג'קסון סקוט ("זה"). הסרט זכה בפרס האוסקר בקטגוריה של הסרט הקצר הטוב ביותר בטקס פרסי אוסקר ה-91. הסרט עוסק בפשע שנאה ובהשלכות שלו מנקודת מבטם של שני ילדים, האחד לבן והשני שחור. גיא נתיב אמר על הזכייה: "אנחנו גאים ונרגשים שסרט קצר שנעשה בידי ישראלים ואמריקנים על הגזענות בארצות הברית קיבל את התמיכה המדהימה של האקדמיה. הסרט הזה נעשה מתוך דאגה אמיתית לעתיד של הילדים שלנו". זו הפעם הראשונה שישראלי זוכה באוסקר מאז זכייתו של משה מזרחי על "כל החיים לפניו" בקטגוריית הסרט הזר בסוף שנות ה-70. סקין מספר את סיפורה של משפחה של גזענים דרומיים שמגדלת את בנה על ערכי שנאה, אבל עושה את זה באהבה שאין לטעות בה. כלומר, הילד אולי יונק תיעוב, אבל הוא מספיק צעיר ומספיק אהוב כדי להפנים את המנטליות הזאת ממקום של "נעשה ונשמע". ואז זה עומד למבחן בגלל מפגש מקרי בסופרמרקט עם אדם בצבע הלא נכון (אשלי תומאס. ג'ונתן טאקר בתפקיד האב, את הילד מגלם ג'קסון רוברט סקוט, ודניאל מקדונלד בתפקיד הרעייה והאם).

הסרט הקצר שודר ביס ובסטינג טיוי. צילומי הסרט, המבוסס על הסיפור, נערכו לפני כשנה וחצי ולאחר שנערך שלח אותו איש יחסי הציבור להתחרות בפסטיבל סרטים קצרים אמריקאי בשם "הולי שורטס", שם זכה במקום הראשון. סקין הקצר זכה והשתתף בעוד עשרות פסטיבלים ברחבי העולם.

ב-2019 יצא סרטו של נתיב ״סקין״ SKIN" זהו סרטו הראשון של נתיב בארצות הברית, אליה עבר בעקבות נישואיו לשחקנית ג'יימי ריי ניומן. כפרויקט ראשון בארצות הברית בחר לאמץ את הסיפור האמיתי של בריאן וידנר, מנהיג תנועת עליונות לבנה, שהחליט לפרוש מהפעילות האלימה ובהמשך אף הפך למודיע של ה-FBI והיה אחד מהדוברים הבולטים נגד קבוצות השנאה. וידנר היה פעיל נאו-נאצי נמרץ ואלים, שעורו היה מלא קעקועים שטופי שנאה, ומכאן השם "Skin". הסרט מתאר כיצד הנמר הופך את חברבורותיו, גואל את נשמתו, מוריד את נשקו ומתחיל לפעול נגד תנועות העליונות הלבנה שפעם היו מרכז עולמו. כחלק מהתהליך, גיבור הדרמה הזו גם מסיר מעצמו את קעקועיו עד שהוא נקי לחלוטין - פרוצדורה שמוצגת בפנינו באופן גרפי ומפורט ביותר, ושגם יש לה משמעות מטאפורית. את הנאו-נאצי שחזר בתשובה מגלם ג'יימי בל, מי שכבר כנער פרץ ב"בילי אליוט". דניאל מקדונלד, מגלמת את יקירת לבו של הגיבור, אם חד הורית לשלוש בנות, שעוצמתה סוחפת אותו אחריה, והרבה בזכותה הוא מצליח לעבור את המהפך. "סקין SKIN" נקנה על ידי חברת "A24" לאחר הבכורה המוצלחת בפסטיבל הבינלאומי טורונטו ב-2018 בו גם זכה בפרס המבקרים ״פיפרסקי״, ולאחר מכן נרכש על ידי "VOLTAGE PICTURES" להפצה בינלאומית. בתום הקרנת הבכורה בטורונטו, שהסתיימה בסטנדינג אוביישן מרשים, סיפר נתיב לקהל שכמו בארצות הברית גם בישראל יש בעיה קשה של גזענות, כך שהנושא לא זר לו והוא מעסיק אותו רבות. בהמשך דיבר על ההשראה האישית שקיבל מסבו ניצול השואה שהלך לאחרונה לעולמו, ולו מוקדש הסרט. "במשך שנים הוא שנא את הגרמנים ורק אחרי מלחמת ששת הימים כשגרמניה נחלצה לעזרתנו, הוא אמר: 'זוהי גרמניה החדשה. הדור השני והשלישי של הגרמנים הם אנשים אחרים. והוא אמר לי שאני חייב לספר את הסיפור הזה. סבי היה גיבור בשבילי", סיפר נתיב מעל הבמה.

על החיבור שלו עם וידנר עצמו, גילה נתיב כי חודשים אחרי ששלח אימייל ראשוני, הוא נענה על ידו ולאחר שיחת סקייפ, הוא יצא למקום מגוריו החשאי (בחסות תוכנית העדים של ה-FBI) ובילה איתו סוף שבוע. "פגשתי אדם אינטליגנטי ומלא רגישות, שבאמת רוצה להיות אדם טוב יותר. מהרגע הזה התחלנו לעבור יחדיו", נזכר והוסיף, "מאז שהתחלנו לעבוד, טראמפ נבחר, ואז החצר האחורית של אמריקה הפכה לחזית של אמריקה. אני לא הייתי מופתע שטראמפ נבחר. ידענו שזה יקרה, הרגשנו את זה".

הסרט נמכר עד היום ל-35 מדינות ברחבי העולם כולל ישראל. לאחר הבכורה העולמית בטורונטו הסרט המשיך לבכורה אירופאית בפסטיבל ברלין ובכורה אמריקאית בפסטיבל טרייבקה הבינלאומי. הסרט ייצא לאקרנים בארצות הברית וברחבי העולם ב-26 ביולי 2019.^[1] באוגוסט 2018 זכה נתיב בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו בפרס איגוד המבקרים הבינלאומי עבור "Skin".^[2][3] וכן, בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה באוקטובר 2019.

חיים אישיים

ב-2012 הוא נישא לשחקנית האמריקאית-יהודייה, ג'יימי ריי ניומן, בחתונה שנערכה בתל אביב. השניים הורים לשתי בנות. ב-2015 עבר להתגורר בלוס אנג'לס, ארצות הברית.

פילמוגרפיה חלקית

• מבול (2002) - סרט קצר
• זרים (2003) - סרט קצר
• אופסייד (2006)
• זרים (2008) - סרט באורך מלא
• מבול (2011) - סרט באורך מלא
• הבן של אלוהים (2014) - סרט באורך מלא
• אלוהים יקר (2014) - סרט באורך מלא
• Skin ‏ (2018) - סרט קצר (זוכה אוסקר)
• סקין (2018) - סרט באורך מלא
• גולדה (2023) - סרט באורך מלא
• טאטאמי (2023) - סרט באורך מלא^[4]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גיא נתיב בוויקישיתוף

• גיא נתיב, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• גיא נתיב, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• גיא נתיב, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• גיא נתיב, באתר ספר הקולנוע הישראלי
• גיא נתיב, באתר AllMovie (באנגלית)
• גיא נתיב, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• גיא נתיב, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• גיא נתיב, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
• דותן מלאך, ‏המועמד הישראלי לאוסקר: "המטרה היא לא לצפות ליותר מדי", בעיתון מקור ראשון, 20 בפברואר 2019
• אמיר בוגן, גיא נתיב: "עזבתי את ישראל שבור לב", באתר ynet, 26 בפברואר 2019
• איילה אור-אל וסמדר שיר, שער הגיא, באתר "ידיעות אחרונות", 27 בפברואר 2019
• נירית אנדרמן, זוכה האוסקר גיא נתיב לא מתכוון לעצור בזהב, באתר הארץ, 25 באפריל 2019
• ישי קיצ'לס, "המפיקים רצו טנקים מתפוצצים ו'טוראי ראיין'. אני התעקשתי על משהו יותר אישי, בלי ערגה רומנטית": במאי "גולדה" בין הוליווד למלחמת יום הכיפורים, באתר ישראל היום, 24 באוגוסט 2023

• גיא נתיב על "סקין", "גולדה", ו"טאטאמי" בפודקאסט "היו זמנים בישראל", 28 ביולי 2024

הערות שוליים

1. אינה טוקר, גיא נתיב על הזכייה: "ישראל - הפסלון הזה בשבילכם", באתר ynet, 25 בפברואר 2019
2. אמיר בוגן, גיא נתיב ואלמורק דוידיאן זכו בפרסים בפסטיבל טורונטו, באתר ynet, 16 בספטמבר 2018
3. הישג כחול-לבן: סרטו הקצר של גיא נתיב בדרך לאוסקר, באתר וואלה, 18 בדצמבר 2018
4. יאיר רוה, הבמאי זוכה האוסקר מביא את קרב הג'ודו בין ישראל לאיראן למסך הגדול, באתר כלכליסט, 24 ביולי 2024