Remove ads
מרכז תרבות ופנאי בירושלים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היכל התרבות בית העם בירושלים (לשעבר: מרכז ז'ראר בכר) הוא מרכז למופעי תרבות ואמנות בתחומי התיאטרון, המוזיקה, הבידור והמחול בירושלים. המרכז שוכן ברחוב בצלאל 11. עם בנייתו, נקרא המרכז "בית העם" ובו התקיים משפטו של אייכמן. בתחילת שנות השמונים, הוחלף שמו לאחר שדרוג המתחם באמצעות תרומתו של מיליונר צרפתי. בשנת 2022, עם פתיחתו של המתחם המחודש, הוחזר שמו המקורי של המבנה ל"בית העם".
מידע כללי | |
---|---|
סוג | מרכז תרבות |
מיקום | ירושלים |
מדינה | ישראל |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–1961 |
תאריך פתיחה רשמי | 1961 |
אדריכל | דוד רזניק |
קואורדינטות | 31°46′51″N 35°12′46″E |
אתר רשמי | |
"בית העם" הוקם בשנת 1907 כמקום מפגש לאירועים והרצאות על ידי בני העלייה השנייה[1]. באוקטובר 1909 פרסם שבועון העולם "הצעת תקנות להנהלת הבית"[2]:
א) המטרה: בית העם הוא מוסד עממי תרבותי, השואף להרים את המצב התרבותי, הלאומי והציבורי של השדרות העממיות בירושלים, לאחד את יהודי העיר לכל כחותיהם ומפלגותיהם ע"י שפה אחת כללית — השפה העברית.
ב) האמצעים: סדור קריאות פומביות במדעים שונים ובספרות, יצירת אורגנים המועילים להתפתחות הטעם האסתטי; יצירת אורגנים להפצת הספרות העברית; אגודה להתעמלות; אולמים למשחקים שונים.
ג) האמצעים הכספיים: תרומות חברים; תרומות של חברות שונות ושל אנשים פרטיים בישראל ומחוצה לה.
ד) החברים: כל יהודי מבן 18 שנה יכל להיות לחבר בית העם; כל חבר משלם לא פחות מ 3,60 פרנק בשנה.
במשך למעלה מ-50 שנה, נדד בית העם בין מבנים שונים בעיר. ניתן לחלק את תקופה זו לשלושה פרקים עיקריים:
מאז ייסוד בית העם הועלו רעיונות לבניית בית עבורו. בשנות ה-40 החל איסוף תרומות והקרן הקיימת רכשה את המגרש ברחוב בצלאל למטרה זו. המבנה תוכנן על ידי האדריכל יעקב בנאור-קלטר ובנייתו החלה טרם קום המדינה, אך נפסקה בשל מלחמת העצמאות והמצור על ירושלים.
ב-22 ביוני 1950 נערך טקס הנחת אבן פינה לבנייתו המחודשת, באותו מגרש ברחוב בצלאל. באותה שנה התפרסם שהכנסת תעבור למבנה עד לבניית משכן הקבע[5], אך היא נותרה בבניין פרומין לאחר שלא נמצא תקציב להמשך הבנייה[6].
בשנת 1955 הועבר בית העם לידי עיריית ירושלים, שהזמינה את האדריכל דוד רזניק להשלים את המבנה ולהתאימו לפונקציות חדשות[7].
בית העם הושלם לבסוף בשנת 1961. בנייתו הושלמה בחיפזון לשם קיום משפט אייכמן במבנה באותה שנה. חנה ארנדט כתבה בספרה על המשפט: "אכן, אולם לא רע לנהל בתוכו את משפט הראווה שבן-גוריון ראה בעיני רוחו כשהורה לחטוף את אייכמן"[8]. גם דיוני הערעור התקיימו במקום.
בתחילת שנות ה-80 שופץ המבנה על ידי הקרן לירושלים באמצעות תרומת מיליונר צרפתי, ובתכנונו של האדריכל דוד רזניק, ומאז נקרא הבניין על שם בנו של התורם, ז'ראר בכר, שנהרג בתאונת דרכים. במסגרת השיפוץ חופה המבנה באבן נסורה והותקן קיר מסך מזכוכית בחזית המבנה.
בפברואר 2022, הסתיים שיפוץ מקיף של המבנה במימון עיריית ירושלים. במסגרת השיפוץ, הוחזר השם "בית העם" למבנה והוקם חדר הנצחה למשפט אייכמן[9]. בנוסף נבנה חניון תת-קרקעי חדש שנפתח ביוני 2020[10].
השיפוץ נערך במסגרת פיתוח משולש הרחובות בצלאל, אוסישקין ומנורה כמתחם אמנות עירוני, הכולל מבנה חדש, קמפוס ירושלים לאמנויות, בשטח מגרש החנייה של מרכז ז'ראר בכר. במתחם החדש מרוכזים בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה, הסניף הירושלמי של בית הספר למשחק ניסן נתיב, בית הספר הרב-תחומי לאמנות מוסררה והמרכז למוזיקה מן המזרח[11].
במתחם תוכננה גם הקמת מעונות סטודנטים, אך תוכנית זו בוטלה[12].
המרכז מארח אירועי תרבות שונים, ביניהם הצגות תיאטרון, מופעי מחול ומוזיקה, מופעי בידור, מופעים לילדים, כנסים, תערוכות ופסטיבלים שונים. המרכז מארח למעלה מ–250,000 איש בשנה, לצפייה במבחר של למעלה מ–1,200 אירועים. במרכז פועלות שתי להקות בית למחול, "ורטיגו" ו"להקת קולבן דאנס", הזוכות להצלחה הן בקרב הקהל והן בקרב המבקרים בישראל ומחוצה לה. בין הפסטיבלים שנערכו במרכז במשך השנים היו: פסטיבל "זירת מחול"[13], הפסטיבל לתיאטרון אוניברסיטאי[14], הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון בובות[15], פסטיבל "מחול שלם"[16], ופסטיבל הוּלֵגֵאבּ ליצירה אתיופית ישראלית[17].
האולמות בהיכל כוללים את אולם ז'ראר בכר, המונה כ-500 מקומות ישיבה וציוד טכנולוגי מתקדם, ואולם ליאו מודל, המונה כ-170 מקומות ישיבה. בצמוד לאולם המופעים וכחלק מאותו קומפלקס נמצאת הספרייה העירונית המרכזית של ירושלים, שכוללת ספריות מבוגרים, ילדים וחדרי עיון.
בהיכל הוקם מיצג משפט אייכמן אשר התקיים במבנה.
המבנה ההיסטורי ששכן בזיכרון משה זוכה לאזכור מפורט בספרו הידוע של ש"י עגנון על ימי ראשית המאה העשרים בירושלים, "תמול שלשום":
ובערבים היה נכנס (יצחק קומר, גיבור הספר) לבית העם לקרות בעיתונים. ואם היה שם נואם או מרצה הוא יושב ושומע, ולא היה עומד ממקומו עד לאחר גמר כל הוויכוחים, בין שהם חזרה על דברים שכבר נאמרו ונשנו ונשלשו, ובין שהם היפוכם. ואפילו היה חוזר לביתו חצי-מת, חוזר למחר לבית העם לשם אותם הדברים
— עמוד 229
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.