Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בועת הפילטר הוא מונח שטבע אקטיביסט האינטרנט, אלי פאריסר, בספרו הנושא כותרת זהה, כדי לתאר תופעה שבה אתרי אינטרנט משתמשים באלגוריתמים כדי לנחש את אופי המידע שמחפשים הגולשים[1].
.jpg)
האלגוריתמים מסננים את המידע המוצג בהתאם למידע שנאסף בעבר על הגולש (מקומו הגאוגרפי, התנהגותו בעבר ברשת האינטרנט והיסטוריית חיפושים). באופן זה אתר האינטרנט מציג לגולש רק מידע שמתאים להעדפות הגולש בעבר.
לדעת פאריסר, תופעת בועת הפילטר מבודדת את הגולש במעין "בועה" ללא המידע העומד בניגוד להעדפות הגולש. דוגמאות בולטות לבועת הפילטר הן מנוע החיפוש של גוגל המותאם באופן אישי לגולש, וידיעות מותאמות אישית בפייסבוק. לדעת פאריסר, בועת הפילטר גורמת לגולשים להיחשף פחות להשקפות נוגדות והם הופכים מבודדים אינטלקטואלית בתוך מעגל המידע שאליו הם נחשפים, בידוד שעלול לגרום צרות אופקים. אחת הדוגמאות של פאריסר לתופעה זו היא בחיפוש שביצע משתמש בגוגל למונח "BP", אשר תוצאותיו היו חדשות באשר להשקעות בחברת בתאגיד הענק BP, בעוד חיפוש זהה שנעשה על ידי משתמש אחר הניב חדשות על דליפת הנפט במפרץ מקסיקו (2010) באסדת קידוח של התאגיד.
הרעיון של בועת הפילטר, הפך לנפוץ במאי 2011, לאחר הרצאת Ted של פאריסר על הנושא, בה נתן דוגמאות כיצד עובדת בועת הפילטר. פאריסר ערך בדיקה כדי להדגים את ההשפעה של בועת הפילטר, הוא ביקש ממספר חברים לבצע חיפוש של המילה ״מצרים״ בגוגל ולשלוח אליו את התוצאות. בהשוואה של דפי תוצאות החיפוש של שני החברים, התגלה שיש חפיפה ביניהם בנושאים כמו חדשות ותיירות, אולם, תוצאות החיפוש של אחד מהם כללו באופן בולט קישורים למידע על המהפכה במצרים של 2011 שהתרחשה באותו זמן, בעוד שהחבר השני לא קיבל בתוצאות החיפוש קישורים כאלו.[2]
בעוד שרבים מאיתנו רואים את האלגוריתמים לסינון המידע כעזרים חשובים להתמודדות עם בעיית עומס המידע באינטרנט בכלל וברשתות חברתיות בפרט,[3] לדעת פאריסר, לבועת הפילטר השפעה שלילית על השיח הציבורי. הוגים אחרים חולקים על דעה זו וטוענים כי השפעת הבועה היא מזערית וניתן לתקנה בקלות[4].
אלי פאריסר טוען שנכון להיום, אשליית הנגישות למידע החופשי באינטרנט היא אוטופית ולא ממשית. הוא גורס כי הסיבה לכך היא שהאלגוריתמים, כשומרי הסף ה"בלתי נראים" (כיוון שפעילותם אינה חשופה למשתמש), מונעים מאיתנו נגישות לזרימה חופשית של מידע ברשת, מידע אשר נמצא מעבר ל"בועת החלל" האישית של ההתעניינויות שלנו. הבעייתיות נובעת מצורת ה"עבודה" של האלגוריתמים – שאוספים עבורינו מידע נקודתי, שמוגבל לחיפושים האישיים שלנו מבלי שנוכל להגדיר זאת אחרת. למעשה, נמנע מאיתנו לבחור בדרך דמוקרטית לאיזה סוגי מידע להחשף[5]. כתוצאה מכך מוגבלת הנגישות שלנו למידע חדש ומגוון, שיכול להרחיב את האופקים האישיים שלנו ולפתח אותנו בתור בני אדם.
פאריסר מציע מספר דרכים למנוע ממקורות אחרים להכתיב או לשלוט בחיפוש המידע שלנו. אחד הדברים הראשונים שהוא מציע לעשות זה שינוי בשיטת ה"עבודה" של האלגוריתמים, הוא מפנה הצעה זו לתשומת לבם של מפעילי אלגוריתמים - חברות ומנועי החיפוש הגדולים כגון: "Google", "פייסבוק", "!Yahoo" וכדומה - כדי שיתנו למשתמש להחליט באופן עצמאי - איזה מידע האלגוריתמים יחפשו עבורו. במקרה כזה דרך ה"עבודה" של האלגוריתמים צריכה להיות מאוזנת, וחיפוש מקורות המידע יהיה לא רק עבור תוצאות רלוונטיות, אלא גם עבור תוצאות בעלות חשיבות, מאתגרות ואף כאלה שיוצרות אי-נוחות, על-פי דבריו של פאריסר[6]. באופן כללי תוצאות החיפוש צריכות לחשוף נקודות מבט מגוונות, כדי שהן יהפכו למועילות ומעשירות יותר עבור המשתמש.
באתר האינטרנט, אשר עוסק בספר שכתב[7], מציע אלי פאריסר 10 דרכים "לפוצץ" את "בועת הפילטר". פתרונות אלו מאפשרים למשתמש להשיב לעצמו את חופש הבחירה, ומערבים אותו בצורה אקטיבית בצעדים ראשונים שיעזרו לו להחזיר את השליטה שקשורה לחיפוש המידע ברשת. על אף שצעדים אלו לא מונעים בצורה מוחלטת את התערבותם של האלגוריתמים, אותם מפעילים חלק גדול מחברות אתרי האינטרנט ומנועי החיפוש - הם מהווים פתרונות ראשוניים להפיכת הרשת לדמוקרטית יותר עבור ציבור המשתמשים.
כמו כן, ישנם אתרים כמו "torproject" [8], ומנועי חיפוש כגון "startpage" [9] - אשר שומרים על אנונימיות המשתמש ומבטיחים חוויית גלישה וחיפוש מגוונים יותר.
תיבת תהודה בתחום התקשורת או מרחב הדהוד תקשורתי הן קהילות סגורות, שבהן אנשים מתקשרים עם אנשים שדומים להם ודעותיהם משקפות את שלהם. מצב זה עלול להגביר קיטוב פוליטי וחברתי ונטייה לקיצוניות. המונח הוא מטאפורה המבוססת על תיבת התהודה הקולית, בה מתחם חלול משמש לייצור הדהוד. תיבת תהודה עשויה לחזק אמונות של אנשים ללא בסיס עובדתי, מאחר שהם מוקפים באלו שמחזיקים באותן דעות.[10]
בנאום הפרידה של ברק אובמה הוא זיהה רעיון דומה לבועת הפילטר כ״איום על הדמוקרטיה (האמריקאית)״, במילים אחרות, ה״נסיגה לתוך הבועות שלנו,.. במיוחד עדכוני הרשתות החברתיות, אנחנו מוקפים באנשים שנראים כמונו וחולקים את אותה נקודת מבט פוליטית ואף פעם לא מאתגרים את ההשערות שלנו.. ואנחנו הופכים יותר ויותר בטוחים בבועות שלנו עד שאנחנו מתחילים לקבל רק מידע, אמיתי או לא, שמתאים לדעותינו, במקום לבסס את הדעות שלנו על הראיות הקיימות בחוץ״.[11]
אף שאלגוריתמים מגבילים את המגוון הפוליטי אליו נחשפים משתמשי הרשת, חלק מבועת הפילטר הוא תוצר של בחירות המשתמשים. במחקר שבוצע לאחר הבחירות בארצות הברית בשנת 2004[12], גילו החוקרות נטלי גלאנס ולאדה אדאמיק שבלוגרים המגיעים מקטבים פוליטיים שונים נטו ליצור משמעותית פחות קישורים אל הקוטב הנגדי לדעותיהם. תוך מעקב קצר טווח אחר 1000 בלוגים, ומעקב ארוך טווח אחר 40 בלוגים מובילים, הם מצאו שהתייחסויות החוצות את הקוטב הפוליטי דלילות משמעותית מהתייחסויות פנים קוטביות.
המשמעות הנובעת ממיעוט קישורים זה הוא שהקוראים בלוגים יכלו דרך התייחסויות של היוצרים להיחשף סטטיסטית הרבה פחות לדעות הנוגדות את דעת הכותב. קורא המשויך לקוטב אחד יחשף דרך קריאת בלוג מהקוטב התואם את דעותיו לדעות התואמות את דעותיו, והרבה פחות לדעותיהם של כותבים שדעותיהם מנוגדות. בכך, אף ללא אלגוריתם, קוראי הבלוגים נמצאו שבויים בבועה של דעות המקושרות אליהם, כך כל עוד לא יחפשו מידע נוגד באופן אקטיבי אלא יסתמכו על קישורים והתייחסויות מובנות.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
