בולבול (אוניית מעפילים)

בולבול הייתה אוניית מעפילים שאורגנה על ידי אנשי המוסד לעלייה ב' של "ההגנה".

תולדותיה

היא אורגנה בעקבות המידע שהגיע אל אנשי המוסד לעלייה ב' בשנת 1943, לפיו ממשלת בריטניה קיבלה החלטה סודית לאפשר לכל יהודי אשר יגיע לטורקיה להמשיך ולעלות לארץ ישראל. ההחלטה המריצה את אנשי המוסד לעלייה ב' לארגן אוניות להבאת היהודים לטורקיה.

ב-3 באוגוסט 1944 יצאו מקונסטנצה ברומניה שלוש אוניות: "מורינה" כשעל סיפונה 308 מעפילים,^[1] "בולבול", שעל סיפונה היו 390 מעפילים, ו"מפקורה" עם 315 מעפילים. האוניות הפליגו יחד.

25 מייל צפונית מזרחית מהנמל הטורקי אינאדה (İğneada), במערב הים השחור, הותקפה "מפקורה" על ידי צוללת, וטבעה. הגרמנים סברו שהיו בה קצינים פולנים שהיו בדרכם לצבאות בעלות הברית. יש הטוענים שזו לא הייתה צוללת גרמנית אלא צוללת רוסית (ShCh-215)‏^[2] רק חמישה מעפילים נצלו ונאספו אל האונייה "בולבול", אשר המשיכה והגיעה לנמל אינאדה; משם המשיכו המעפילים לאיסטנבול, ומשם ברכבת לארץ ישראל.

לקריאה נוספת

• יהודה ואלך (עורך), אטלס כרטא לתולדות ה"הגנה", ירושלים: הוצאת כרטא, 1991, עמ' 72.

הערות שוליים

1. "מורינה" המשיכה בשלום לאיסטנבול ומשם נסעו המעפילים ברכבת לארץ ישראל.
2. מידע, באתר uboat.