Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליה (אליהו) רפאל קרמונה (Elia Rafael Carmona; 21 באוקטובר 1869–1931) היה מגדולי הסופרים והעיתונאים בלאדינו בעת החדשה.
 | |
| לידה |
21 באוקטובר 1869 איסטנבול, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה |
1931 (בגיל 61 בערך) |
| מדינה |
טורקיה |
| שפות היצירה |
לאדינו |
  | |
אליה קרמונה נולד באיסטנבול בשנת 1869, בן לענף ממשפחת קרמונה, משפחה יהודית-עות'מאנית ספרדית מיוחסת. למרות מעמד המשפחה, סבלו הוריו מקשיים כלכליים לאורך ילדותו. בנעוריו קיבל חינוך יהודי מסורתי, ולאחר מכן למד לזמן קצר בבית הספר אליאנס עד שהוריו נאלצו להוציא אותו מבית הספר עקב בעיותיהם הכלכליות. לאורך השנים הבאות עבד במקצועות שונים, החל ממחנך לצרפתית לבני עשירים ועד רוכל של סיגריות וגפרורים. בשנת 1893 התארס לרחל, בת שכניו, אך על פי ספר זכרונותיו, אילולא היו הוריו משכנעים אותו להמשיך באירוסין, היה מבטל אותם כדי להתחתן עם צעירה אחרת בשם רוזה, בתו של סוחר עשיר.[1]
בשנת 1895 נסע קרמונה לסלוניקי בתקווה למצוא שם פרנסה ולחסוך כסף לקראת נסיעה לפריז. הוא נאלץ לבטל את תוכניותיו ולחזור לאיסטנבול לאחר שקיבל ידיעה על כך שאביו לקה במחלה קשה. בתקופה זו כנראה החל, בעידודה של אמו, בכתיבה ספרותית. כתביו הראשונים הם סיפורי עם (consejas) שהוא העלה על כתב, אך עד מהרה עבר לחבר רומנסות ונובלות מקוריות. הצנזורה העות'מאנית באיסטנבול הטילה מגבלות על פרסום כמה מספריו, ובמטרה לחמוק ממגבלותיה נסע לערים כגון רודוס ואדירנה בתקווה שיוכל להוציא אותם לאור, אך לבסוף שב לאיסטנבול לאחר שנודע לו על מות אביו. בשנת 1901 התחתן עם רחל ארוסתו, לאחר תקופת אירוסין של כמעט עשור. כשנה לאחר מכן, בעקבות החלטת הצנזורה העות'מאנית למנוע כליל את פרסומם של ספרים העוסקים בנושאים כגון אהבה, רומנטיקה ופשיעה, החליט קרמונה לנסוע למצרים, שם התקיים דפוס משגשג וחופשי באותה עת. הוא הגיע לאלכסנדריה ב-23 במרץ 1902, ובחודשים הבאים ניסה להוציא לאור מספר מספריו. כמו כן נפגש עם סופרים ואנשי רוח יהודים-עות'מאנים אחרים ששהו גם הם במצרים באותה תקופה, כגון פרופ' אברהם גלנטי.
בחודשים שבהם שהה במצרים הוא חי בעוני רב, עד לרמה של מקבץ נדבות וחסר בית. הוא השתמש בקשריו המשפחתיים כדי לנסות להרוויח כסף, ויותר מפעם אחת ביקש כספים מקרוביו באמתלא שבכוונתו לנסוע חזרה לאיסטנבול, אך השתמש בכסף כדי לממן את המשך שהייתו במצרים. לבסוף חזר לאיסטנבול והחל לעבוד כקלדן עבור העיתונאי וסופר הלאדינו דוד פרסקו ועיתונו החשוב "איל טיימפו" ("הזמן"). במקביל לעבודתו כקלדן (1903-1908) הוא המשיך לחבר יצירות ספרותיות, ושלח אותן להוצאה לאור בבתי דפוס בירושלים (בהוצאת שלמה ישראל שירזלי) ובמצרים כדי להתגבר על הצנזורה.
לאחר מהפכת הטורקים הצעירים בשנת 1908 הוסרו מרבית מגבלות הצנזורה וניתן חופש רב יותר לפרסומי ספרות ועיתונאות באימפריה העות'מאנית. באותה שנה ייסד קרמונה כתב עת סאטירי בשם "איל ג'וגיטון" ("המשחק"), שצבר פופולריות ויצא לאור במשך למעלה מעשרים שנה (1908-1931), ובכך היה אחד מכתבי העת בלאדינו שיצאו לפרק הזמן הממושך ביותר. קרמונה פרסם רומנסות וסיפורים רבים מעל דפי כתב העת שלו, ועודד מעל דפיו חינוך מודרני וידיעה של עברית ושפות זרות.
בשנת 1926 פרסם את האוטוביוגרפיה שלו, "קומו נאסייו אליה קארמונה: קומו סי אינגראנדיסייו אי קומו סי איזו דיריקטור דיל "ג'וגיטון"", הסוקרת את חייו עד שנת 1908 וייסוד כתב העת "איל-ג'וגיטון". בספר הוא כותב בפתיחות רבה על הרפתקאותיו כצעיר, ורואה אותן כמשובת נעורים.
בשונה מסופרים ועיתונאים אחרים בזמנו, קרמונה נמנע על פי רוב מפעילות פוליטית. לפני 1908 הממשלה העות'מאנית חקרה אותו בחשד לקשרים עם הטורקים הצעירים אך מצאה אותו חף מפשע. אחד הצעדים הפוליטיים הפומביים היחידים שנקט הייתה הביקורת הסאטירית שלו על הרב חיים נחום, שהתמודד באותה עת לתפקיד החכם באשי של יהודי האימפריה העות'מאנית. לימים כתב קרמונה כי ניסיונו של הרב חיים נחום להשתיק אותו הביא לכתב העת שלו יותר קוראים באותם חודשים אחדים של התמודדות מאשר היו לו בכל שאר שנות יציאתו לאור.[1]
לאורך הקריירה הספרותית שלו חיבר קרמונה עשרות נובלות. ספריו זכו לפופולריות בקרב הקהילות היהודיות דוברות הלאדינו, ויצירתו נחשבת לאחד הציונים החשובים לתור הזהב של ספרות הלאדינו בעת החדשה.[1]
אליה קרמונה נפטר בשנת 1931 חסר ילדים, ונקבר בבית הקברות היהודי באיסטנבול. מספר פרטים בביוגרפיה שלו נותרו שנויים במחלוקת בין החוקרים עד היום, כגון השנה שבה פרסם את יצירתו הראשונה (בין 1893 ל-1901) ומספר הספרים המיוחסים לו.[1] לאורך השנים תורגמו כמה מספריו לשפות זרות ולאנגלית.[2]
אליה רפאל קארמונה (1869-1931), דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
