אלון דהן (20 באפריל 1972 – 11 בספטמבר 2021) היה שחקן תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע ישראלי.
 | |
| לידה |
20 באפריל 1972 תל אביב-יפו, ישראל  |
|---|---|
| פטירה |
11 בספטמבר 2021 (בגיל 49) |
| מדינה |
ישראל |
| תקופת הפעילות | 1996–2021 (כ־25 שנים) |
| מקום לימודים |
בית צבי |
| מספר צאצאים | 3 |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה
דהן הוא בוגר תיכון "חשמונאים" בעיר בת ים. הוא למד משחק בבית הספר לאמנויות "בית צבי" וסיים את לימודיו בשנת 1996. במהלך לימודיו זכה במלגות הצטיינות רבות ובפרסי הצטיינות.
קריירה
בתיאטרון
דהן הופיע בהצגות תיאטרון רבות ובהן:
- בתיאטרון הבימה שיחק בהצגות: "סיראנו דה ברז'ראק", "לה מנדראגולה" ו"מילכוד 22".
- בתיאטרון בית ליסין שיחק בהצגה "ז'קו".
- בתיאטרון הספרייה שיחק בהצגות: "כובע מלא גשם", "מעגל הגיר הקווקזי", "שדים ורוחות", "טומי תם", "כלה למכירה", "עד התביעה", "מולי סוויני" ו"צ'ריטי המתוקה".
- בתיאטרון הקאמרי שיחק בהצגות: גילם את סילביוס בהצגה "כטוב בעיניכם", גילם את אוייסטווינד בהצגה "רווקים ורווקות", גילם את פלורס בהצגה "מעיין הכבשים", גילם את גנשר בהצגה "דמוקרטיה", גילם את רוזנקרנץ בהצגה "המלט", גילם את השליח בהצגה "אנטיגונה", גילם את דב בהצגה "הזאבים" וגילם את יענקל שפְשובִיץ' בהצגה "אל נקמות". כמו כן שיחק בהצגות "אמא קוראז'", "כובע הקש האיטלקי", "בשם האהבה", "הצמה של אבא", "חברון", "הכיתה שלנו", "חשמלית ושמה תשוקה", "איסמעיליה", "קרום", "אניהו" ו"גאון בכלוב".
- בתיאטרון אלפא לאמנויות המופע גילם את דוולין בהצגת "עפר ואפר/שפת ההר".
- בתיאטרון המסחרי שיחק במחזמר "חסמבה" בו גילם את אהוד השמן, וב"ספר הג'ונגל" בתפקיד באלו הדוב.
בקולנוע ובטלוויזיה
ב-1997 גילם פקח בסדרת הטלוויזיה "שמש" וגילם את אלי בר-יוסף בסרטו של יוסי זומר "אהבה אסורה". ב-1998 גילם אח בסרטו של חנוך רוזן "סופר בוי", וגילם את נרי בסרטו של יהונתן סגל "קשר עיר". ב-2000 גילם את סטולבך בסרטו של יונתן פז "זאיה", הסרט לא הופץ ונערך שוב בשנת 2016 בשם "מבחן החלב" לצד סמי הורי; בשנה זו השתתף בסרט "אודות המוניטין" לצדו של אסי דיין.
בשנים אלו גילם דמויות שונות בסדרה בעקבות הסיפורים הקסומים והשתתף במיני סדרת טלוויזיה שיצר וביים אילן שושן "היעלמות" גילם בסדרת הנוער החברה הטובים עבריין שכונה בשם אורן קדוש. ב-2001 שיחק בסרט הטלוויזיה בסרט הטלוויזיה "שרמן בחורף" שכתב משה זונדר (על פי ספרו של אמנון דנקנר) וביים אורי ענבר. באותה השנה גילם את אורן קדוש בסדרת דרמת הנוער ״החבר'ה הטובים״ ששודרה בערוץ הילדים. ב-2003 גילם מלאך בסדרת הטלוויזיה "הפיג'מות", וגילם חייל בסרטו של דרור שאול "סימה וקנין מכשפה", כמו כן גילם באותה השנה את משה כהן בסדרת הדרמה ״טיפול נמרץ״ וגם גילם את חנן בסדרת הדרמה ״תיק סגור״. ב-2004 גילם את אריק בסרטו של ערן ריקליס "הכלה הסורית". ב-1999 החל לשחק את הדמות ברדוגו בסדרת הטלוויזיה המצליחה שיצר וביים חיים בוזגלו "זינזאנה", עד שנת 2005. בשנת 2007 שיחק בסדרה האי את בוב אבא של מייקי (דניאל מורשת). ב-2008 גילם את יואב בסדרת הטלוויזיה של אורי ברבש "כוונות טובות"; גילם את שי בסדרת הטלוויזיה שיצרו אורי ובני ברבש "האמת העירומה"; גילם את איציק בעונה השנייה של "קופיקו"; גילם את גידי בסרטם זוכה שלושה פרסי אופיר של שרון מימון וארז תדמור "סיפור גדול" וגילם פקח בסדרת הטלוויזיה ששודרה בערוץ לוגי "נשרים". ב-2010 גילם שומר ראש בסרטו של חיים בוזגלו "כבוד"; גילם איש עסקים ישראלי בסדרת הטלוויזיה "טרויקה" והשתתף בסרטו זוכה "פרס אופיר לסרט הטוב ביותר" של ערן ריקליס "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש". ב-2011 השתתף בכמה פרקי אורח של הסדרה "סברי מרנן" בתפקיד "צבי", חובש קבוצות כדורגל וחבר ילדות של שי רוזן (דביר בנדק). ב-2013 שיחק את עוזרו של בז'רנו בסרט ״פלאות״, ובאותה השנה גם השתתף בסדרת הטלוויזיה ״בית המשאלות״ גילם את דמותו של מני. ב-2014 השתתף בסדרת הנוער של גיורא חמיצר "שכונה", בתפקיד תבורי. ב-2016 שיחק את ישראל קדמי במיני-סדרה "גירושים מאוחרים" ובהמשך שיחק את שלום רוזנטל, העבריין הראשי בדרמת הפשע הישראלית "אבינו" של מני יעיש. ב-2018 השתתף בסרטו של מייק בורשטיין "אזימוט" וכן בסרט הקומי "הורדוס איילנד". ב-2019 שיחק בסרטו של רם לוי "המתים של יפו" וגילם את דני בסדרת הנוער "התחנה". ב-2021 שיחק בסדרה "בני אור", בסדרה "אזהרת מסע" ובסדרה "היורשת". בטרם מותו, הצטלם דהן לסדרות "צומת מילר" ו"מלכות", אשר שודרו בשנת 2022.
הטרדות מיניות
במאי 2021 פרסם העיתון "הארץ" תחקיר של תמר קפלנסקי ובו עדויות על הטרדות מיניות של דהן מאז שנות ה-90. בעקבות פרסום זה הודיע דהן על לקיחת פסק זמן מפעילותו בתיאטרון הקאמרי וכן בתיאטרון אלפא לאמנויות המופע בו הופיע באותו זמן.[1] דהן סיפר על כך שבעבר הגיעו לתיאטרון הקאמרי שתי תלונות, שבעקבותיהן החליטה הנהלת התיאטרון לעכב את מועמדותו לקביעות. בנוסף, הוא סיפר שבהחלטה משותפת עם התיאטרון הוא עבר הליך פסיכולוגי שיקומי.[2] שבועיים לאחר פרסום התחקיר, הוגשה תלונה במשטרה של אישה אשר תיארה פגיעה של דהן בה, כאשר הייתה בת 15.[3]
חיים אישיים
דהן היה נשוי ואב לשלושה. התגורר ברמת גן.[4] בנו הבכור אורי אובחן כאוטיסט. מאז הולדת בנו, ועד מותו, היה אלון דהן פעיל בארגון "קשר", הפועל לשינוי חברתי למען משפחות לילדים ובוגרים עם צרכים מיוחדים.
דהן נפטר ב-11 בספטמבר 2021 בגיל 49, לאחר מאבק במחלת הסרטן.[5]
קישורים חיצוניים
- אלון דהן, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
אלון דהן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- אלון דהן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- אלון דהן, באתר ספר הקולנוע הישראלי
אלון דהן, באתר AllMovie (באנגלית)
אלון דהן, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- אלון דהן, בארכיון הבימה
- יובל אברמוביץ', השמן כלהיט: ריאיון עם אלון דהן, באתר nrg, 22 במאי 2009
- חגית גינזבורג, עולם גדול מופלא, באתר ynet, 15 ביולי 2009
- גליה סיון, השחקן אלון דהן: עם ריטלין למדתי מחזה ב-3 שעות, באתר ynet, 12 בינואר 2011
- אבנר שביט, אלון דה לוקו: ריאיון עם אלון דהן על תפקידו כעבריין חסר עכבות ב"אבינו", באתר וואלה, 3 בנובמבר 2016
- חגית רון רבינוביץ', "ואז הגיע האבחון של אורי, ואני גיליתי את החמלה, את ההכלה, את העשייה למען אחרים", באתר ישראל היום, 7 בפברואר 2019
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
