Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איתן בלקינד (21 בספטמבר 1896, ראשון לציון – 25 במאי 1979, ראשון לציון) היה מחברי מחתרת ניל"י, פעיל ציבור בראשון לציון, חבר מחתרת אצ"ל ופעיל בתנועת החרות.
איתן בלקינד ב-1918 | |
לידה |
21 בספטמבר 1896 ראשון לציון, האימפריה העות'מאנית |
---|---|
פטירה |
25 במאי 1979 (בגיל 82) ראשון לציון, ישראל |
מדינה | ישראל |
מקום קבורה | בית עלמין גני אסתר |
מקום מגורים | ראשון לציון, ישראל |
ידוע בשל |
חבר במחתרת ניל"י אחיו של נעמן בלקינד |
עיסוק | קולנוע, חקלאות, תפקידים ציבוריים |
מפלגה | הליכוד |
בלקינד נולד ב-1896 במושבה ראשון לציון לביל"ויים ומייסדי המושבה שמשון בלקינד ופנינה פריימן (בתו של אהרן מרדכי פריימן שהיה אף הוא ממייסדי המושבה). ב-1904 החל ללמוד בבית הספר חביב המקומי אך במהרה נשלח ללמוד בבית הספר "קריית ספר" שבשפיה[1]. בספטמבר 1906 עבר בלקינד עם בית הספר לבן שמן ובהמשך חזר להשלים את לימודי היסוד במושבה. הוא נשלח ללמוד בגמנסיה העברית הרצליה בתל אביב והתגורר אצל משפחתו ביפו. עם השלמת לימודיו, נסע ב-1912 ללמוד באקדמיה הצבאית הטורקית בקונסטנטינופול.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה צורף למפקדת הארמייה הרביעית בדמשק בראשות ג'מאל פאשא שם התרשמו מהיותו דובר צרפתית, ערבית, טורקית וגרמנית ומינו אותו לתפקיד של מתרגם.
בזמן שהותו בסוריה, היה בלקינד עד לטבח בארמנים:
במרץ 1915, כשפשט הארבה על הארץ, מינו הטורקים את אהרן אהרנסון להילחם בו ואת בלקינד להיות מזכירו. לשם כך הועבר למפקדת המלחמה בארבה שישבה בירושלים. ב-1916 חזרה מתקפת הארבה, והטורקים מינו את בלקינד לנהל את המלחמה בארבה בארץ ומעבר לירדן ואף העניקו לו על כך אות הצטיינות.
ב-1917 חזר בלקינד ארצה ונאסר על ידי השלטונות הטורקים באשמת חברות במחתרת ניל"י (יחד איתו נאסר גם אחיו נעמן בלקינד שהוצא להורג). לאחר מאסרו נשלח לכלא חאן עלי פאשה בדמשק שם נידון למוות אך לא הוצא להורג. ב-1918 ניצל את המהומה בעת הגעת הכוחות הבריטים לדמשק, ברח מהכלא וחזר ארצה. זמן קצר לאחר מכן חזר עם אביו שמשון לדמשק והביא איתו את עצמותיהם של נעמן ויוסף לישנסקי לקבורה במושבה.
עם סיום המלחמה החל בלקינד לשקם את המשק החקלאי של המשפחה ואף רכש קרקעות חקלאיות נוספות. מאחר שלא ראה פרנסה טובה בחקלאות, הקים בראשון לציון אולם מופעים ובית קולנוע לו קרא "תיאטרון - סינמה נעמן" (על שם אחיו). המקום נחנך ב-1927. בלקינד עסק שנים רבות בתחום הקולנוע בארץ[3] ואף היה שותף בסוכנות להפצת סרטי קולנוע בשם "יאיר פילם"[4].
ב-1931 הצטרף בלקינד לארגון האצ"ל ועסק ברכישת נשק. לאחר פירוק האצ"ל (עם קום המדינה), הצטרף לתנועת החרות בה היה פעיל שנים רבות. כמו כן היה פעיל במועצת ראשון לציון ומילא בה מספר תפקידים.
הוריו, דודיו ודודתיו של איתן נמנים עם מובילי ההתיישבות בארץ ישראל (ביניהם ניתן למנות את יהושע חנקין, אולגה חנקין, ישראל בלקינד, סוניה בלקינד וישראל פיינברג). לאיתן היו 3 אחים ו-3 אחיות (אחד מאחיו הוא נעמן בלקינד שהוצא להורג בדמשק באשמת חברות במחתרת ניל"י).
איתן נשא לאשה את נחמה בת מרדכי ורבקה סגל (מוותיקי המושבה) ולזוג נולדו בן (נעמן - על שם האח) ובת (אולגה - על שם הדודה). נפטר ב-1979 והובא לקבורה בחלקת משפחת בלקינד בבית הקברות הישן בראשון לציון[9][10][11].
מאיר בֶּלְקִינְד (חלוץ הוראת העברית) | משה פיינברג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
יהושע חנקין (גואל אדמות העמק) | אולגה חנקין (בלקינד) (מנשות העלייה הראשונה, מיילדת) | שמשון בֶּלְקִינְד | ישראל בֶּלְקִינְד (מייסד תנועת הביל"ויים וממייסדי גדרה) | סוניה (אלכסנדרה) בלקינד (רופאת הנשים הראשונה בארץ ישראל) | פאני פיינברג (בלקינד) | ישראל ("לוליק") פיינברג (ממייסדי ראשון לציון, חדרה ותל אביב) | יוסף פיינברג (ממייסדי ראשון לציון) | ברטה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מאיר בלקינד נרצח במאורעות תרצ"ו | ישי בלקינד | איתן בלקינד (איש ניל"י) | נעמן בלקינד (איש ניל"י) | רעיה בלקינד | נחום וילבוש (ממייסדי בית החרושת "שמן") | שושנה | צילה פיינברג שוהם | זאב שוהם | אבשלום פיינברג (מייסד ניל"י) | דורה בלוך (נרצחה כחטופה באנטבה) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
יוּסֵף שוּפַאנִי | עוזי בלקינד | זהרה וילבוש | תמר אשל (חברת כנסת) | דוד שוהם (מנכ"ל בנק) | דניאל בלוך (עיתונאי ועורך) | אילן הרטוב (ראש מועצת קריית שמונה) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נעמן בלקינד אדריכל ישראלי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.