אידניבה

אידניבה (בערבית, إدنبّة) היה כפר ערבי בשפלת יהודה כ-22 קילומטרים דרומית לרמלה וכ-2 קילומטרים צפונית מזרחית לכפר מנחם בגובה 150 מטרים מעל פני הים. במהלך מלחמת העצמאות נמלטו רוב תושביו ממנו ולאחר שצה"ל כבש את האזור הוא גירש את הנותרים והרס מספר בתים. על אדמות הכפר שוכן הקיבוץ כפר מנחם.

אידניבה (יישוב לשעבר)
إدنبّة

טריטוריה	המנדט הבריטי המנדט הבריטי
מחוז	מחוז לוד
נפה	נפת רמלה
שפה רשמית	ערבית
תאריך ייסוד	לפני 1596
שטח	8,103 דונם עות'מאני (1945[1])
סיבת נטישה	מלחמת העצמאות
תאריך נטישה	יולי 1948
יישובים יורשים	כפר מנחם
דת	מוסלמים
אוכלוסייה	‏
‑ ביישוב לשעבר	490 (1945)
קואורדינטות	31°44′32″N 34°51′21″E
אזור זמן	UTC +2
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת השפלה מוגדלת)   אידניבה (למפת השפלה רגילה)   אידניבה (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום אידניבה (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום אידניבה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

בשנת 1596, בתקופת השלטון העות'מאני, מנו תושבי הכפר 198 נפשות ועסקו בחקלאות ובגידול בעלי חיים. תושבי אידניבה היו מוסלמים בני חמולת חימור שמוצאה מתימן. בתקופת המנדט הכפר היה שייך לנפת רמלה במחוז לוד. ב-1935 הוקם מושב ארגון מנחם על אדמות שנקנו מהכפר (במעין מובלעת בתוך שטחו). המושב הוחרב ב-1936 במהלך המרד הערבי הגדול, ב-28 ביולי 1937 הוקם מחדש המושב במסגרת יישובי חומה ומגדל אך לא החזיק מעמד. ב-6 בדצמבר 1939 נערך חג עלייתו של קיבוץ במקום שנקרא הפעם "כפר מנחם" המייסדים החדשים היו מבני הארץ וחברי "קבוצת כרית"^[2] בסקר הכפרים המנדטורי משנת 1945 השתרע הכפר על פני 8,103 דונם (מתוכם 1,082 בבעלות יהודית) ואוכלוסייתו נאמדה ב-490 נפשות^[1]

במהלך מלחמת העצמאות, בתחילת חודש יולי 1948, נמלטו רוב תושבי אידניבה מכפרם (יחד עם רוב הערבים תושבי האזור) לאחר נפילת הכפר הגדול הסמוך תל א-צאפי במסגרת מבצע אנ-פאר של צה"ל. ב-17 ביולי כבש כוח צה"ל את הכפר, גירש את התושבים שנותרו בכפרים אידניבה, ג'יליא, קזאזה, ומע'לס ופוצץ מספר בתים.

לאחר קום מדינת ישראל התרחב קיבוץ כפר מנחם על חלק מאדמות אידניבה.^[3] חורבות החלק הבנוי של הכפר מצויות על גבעה מדרום לכביש 383 בקרבת "יער חרובית", מול הפנייה לבסיס צבאי סמוך. שרידי הכפר מצויים כיום בתוך סבך צמחייה שמקשה על מציאתם, מלבד כניסה מקושתת למערה או חורבה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אידניבה בוויקישיתוף

• כיבוש תל א צאפי והסביבה באתר "גבעתי"

הערות שוליים

1. נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל (באנגלית: Village statistics 1945), שנערכו מחדש בספר, Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומן הספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com
2. ד"ר זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת הארץ, הוצאת ידיעות אחרונות, 1956.
3. אודות הקיבוץ, באתר קיבוץ כפר מנחם