אחות קטנה

אָחוֹת קְטַנָּה^[1] הוא פיוט שפותח את תפילות ראש השנה ומושר בעיקר על ידי קהילות הספרדים ורוב קהילות החסידים המתפללים בנוסח ספרד, אך מודפס גם במחזורים אשכנזיים.

אחות קטנה / רבי אברהם חזן
אָחוֹת קְטַנָּה תְּפִלּוֹתֶיהָ עוֹרְכָה וְעוֹנָה תְּהִלּוֹתֶיהָ אֵל נָא רְפָא נָא לְמַחֲלוֹתֶיהָ תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ: בְּנֹעַם מִלִּים לְךָ תִּקְרָאֶה וְשִׁיר וְהִלּוּלִים כִּי לְךָ נָאֶה עַד מַה תַּעֲלִים עֵינֶךָ וְתִרְאֶה זָרִים אוֹכְלִים נַחֲלוֹתֶיהָ תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ: רְעֵה אֶת צֹאנְךָ אֲרָיוֹת זֵרוּ וּשְׁפוֹךְ חֲרוֹנְךָ בָּאוֹמְרִים עָרוּ וְכַנַּת יְמִינְךָ פָּרְצוּ וְאָרוּ לֹא הִשְׁאִירוּ עוֹלְלוֹתֶיהָ תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ: (הָקֵם מִשִּׁפְלוּת לְרֹאשׁ מַמְלֶכֶת כִּי בְּבוֹר גָּלוּת נַפְשָׁהּ נִתֶּכֶת וּכְרוּם זֻלוּת לִבָּהּ שׁוֹפֶכֶת בְּדַלֵּי דַּלּוּת מִשְׁכְּנוֹתֶיהָ תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ:) מָתַי תַּעֲלֶה בִּתְּךָ מִבּוֹר וּמִבֵּית כֶּלֶא עֻלָּהּ תִּשְׁבֹּר וְתַפְלִיא פֶּלֶא בְּצֵאתְךָ כְּגִבּוֹר לְהָתֵם וְכַלֵּה מַחֲלוֹתֶיהָ תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ: חֵילָהּ קָבְעוּ הַגּוֹי כֻּלּוֹ וְטוּבָהּ שָׂבְעוּ וּבָזְזוּ אִישׁ לוֹ וְלִבָּהּ קָרְעוּ וּבְכָל זֹאת לֹא מִמְּךָ נָעוּ מַעְגְּלוֹתֶיהָ תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ: זְמִירָהּ שָׁבַת וְחִשְׁקָהּ תַּגְבִּיר לַחְפֹּץ קִרְבַת דּוֹדָה וְתַעֲבִיר מִלֵּב דַּאֲבַת נַפְשָׁהּ וְתָסִיר לְבַקֵּשׁ אַהֲבַת כְּלוּלוֹתֶיהָ תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ: נְחֶהָ בְּנַחַת לִנְוֵה רִבְצָהּ רַב נִזְנַחַת מִדּוֹד חֶפְצָהּ וְהִיא כְפֹרֵחַת עָלְתָה נִצָּהּ לֹא הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלוֹתֶיהָ תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ: חִזְקוּ וְגִילוּ כִּי שֹׁד גָּמַר לְצוּר הוֹחִילוּ בְּרִיתוֹ שָׁמַר לָכֶם וְתַעֲלוּ לְצִיּוֹן וְאָמַר סֹלּוּ סֹלּוּ מְסִלּוֹתֶיהָ תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ:

אחות קטנה (פיוט לערבית של רה"ש), נוסח ספרדים-פורטוגזים, אמסטרדם, שר: אברהם לופז קרדוזו הוקלט בשנות ה - 50.

"אחות קטנה" במחזור "כל בו", וילנה תרפ"ג (1923)

הפיוט חובר על ידי הרב והמקובל אברהם חזן מגירונה, בן חבורתו של הרמב"ן מהמאה ה-13, שרמז את שמו באקרוסטיכון בראש בתי הפיוט.

תוכן הפיוט

הפיוט מתאר את מצבה השפל של כנסת ישראל, שמכונה בבית הראשון "אחות קטנה"^[2], כאשר היא נמצאת בגלות, והציפייה שלה לגאולה ולישועה. כל בתי הפיוט מסתיימים בשורה "תכלה שנה וקללותיה"^[3] מלבד הבית האחרון, בו ניתן ביטוי לאמונה ולשמחה בבוא הגאולה ("חזקו וגילו כי שוד גמר") והוא מסתיים במילים "תחל שנה וברכותיה". הדבר בא לידי ביטוי גם בנגינה, שבהרבה מן הקהילות משתנית בבית זה למנגינה מיוחדת יותר, הנותנת משקל מיוחד למילים אלו.

לרוב נהוג שאת המילים החוזרות בסוף הבתים אומר כל הקהל ביחד. הפיוט נאמר עם שקיעת החמה בערב הראשון של ראש השנה, כאשר השנה הקודמת מסתיימת ומתחילה שנה חדשה.

בחלק מהמחזורים הודפס הבית הרביעי המתחיל במילים "הקם משפלות לראש ממלכת" באותיות קטנות ובמחזורים אחרים הוא לא הודפס כלל מחשש שמילותיו יתפרשו כרצון למרוד בשלטון.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אחות קטנה בוויקישיתוף

• מילות השיר "אחות קטנה" באתר שירונט
• הפיוט אחות קטנה, באתר הפיוט והתפילה
• "אחות קטנה" בביצוע של להקת "הקטורת", באתר כיפה
• עזרא בצרי (עורך), "אחות קטנה" בתוספת ביאור קצר, מחזור "משכן אהרן", באתר היברובוקס
• יהושע גרנט, אחות קטנה - אמנות השיר, באתר הפיוט והתפילה
• רוני איש-רן, בין סוף שנה לראשיתה, באתר הפיוט והתפילה
• מיכל גוברין, אחות קטנה - בין שפיקוב לירושלים, באתר הפיוט והתפילה
• "אחות קטנה" בביצוע אברהם לופז קרדוזו באתר הספרייה הלאומית
• הרב דוד מנחם, ‏אחות קטנה, בערוץ "אורות – טלוויזיה יהודית"

הערות שוליים

1. הצירוף "אחות קטנה" עצמו מופיע ככינוי לישראל בפיוט הקדום, ראו: צבי מאיר רבינוביץ, מחזור פיוטי רבי יניי לתורה ולמועדים, ירושלים תשמ"ז, ב, עמ' 271: "אחות קטנה יפרה ולא ישמיד".
2. מקור הביטוי הוא במגילת שיר השירים, פרק ח', פסוק ח' "אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה", והוא מכוון כלפי עם ישראל (משבט יהודה - "אהליבה") המכונה בספר יחזקאל, פרק כ"ג כאחותה הקטנה של 'שומרון' (מלכות ישראל - אהלה), שגם היא כאחותה חטאה ובעקבות כך גלתה.^{[דרוש מקור]}
3. מבוסס על דברי התלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ל"א, עמוד ב' שם מוסבר מדוע קוראים בתורה את הקללות שבפרשת כי תבוא לפני ראש השנה כדי "שתכלה שנה וקללותיה".