Wi-Fi היא טכנולוגיה המאפשרת למכשירים אלקטרוניים להעביר נתונים אלחוטית באמצעות גלי מיקרו שהם חלק מספקטרום הקרינה האלקטרומגנטית.
ארגון ה-WiFi קבע שהוא מתייחס לכל רשת אלחוטית במרחב המקומי (Wireless LAN), אך לרוב מבוססות רשתות אלה על תקני IEEE 802.11 ו-Wi-Fi מהווה שם נרדף להן. תקני 802.11 מאפשרים פריסת רשת תקשורת שבה משודרות חבילות נתוני IP בין הצרכנים השונים, למרחקים של כמה עשרות מטרים. טעות נפוצה היא שמקור השם Wi-Fi הוא בקיצור הביטוי Wireless Fidelity, על משקל הכינוי Hi-Fi שניתן בעבר למערכות סטריאו. בפועל הוא אינו קיצור של דבר.[1]
רשת Wi-Fi פועלת באחד משני מצבים:
- רשת תשתית (Infrastructure) - מצב בו הרשת מנוהלת על ידי נקודת גישה אחת או יותר. נקודת הגישה בדרך כלל משולבת בנתב ואחראית על התקשורת במרחב. כל התחנות משדרות לנקודת הגישה ורק אליה והיא מנתבת את החבילות כנדרש.
- רשת אד-הוק (Ad-Hoc) - מצב המתאר רשת בלתי מנוהלת שבה כל הצרכנים (מחשבים, מכשירים סלולריים התומכים בפרוטוקול וכן הלאה) מתקשרים בינם לבין עצמם ללא תשתית מאורגנת. כל אחת מהתחנות עשויה לשדר באותו זמן, אך היות שכולן מממשות את הפרוטוקול, על פי רוב נמנעות הפרעות הדדיות.
יתרונה הגדול של רשת Wi-Fi הוא בפשטות חיבור הציוד (אין צורך בפריסת כבלים והגדרות פרוטוקול מורכבות במחשב) ובמחירו הזול. מחשבים ניידים רבים נמכרים כשהם כוללים מתאמי כרטיס רשת אלחוטי (Wireless NIC Adapter), כך שניתן לחבר אותם בקלות לרשתות אלחוטיות.
אין לבלבל או לקשור בין טכנולוגיית Wi-Fi לבין הטכנולוגיות NFC או EMV, אשר שונות ממנה לחלוטין ומשמשות יחדיו, בין היתר, לתשלום בחנויות ובמרכולים באמצעות טלפון חכם או כרטיס חיוב התומכים בטכנולוגיות אלה. הבלבול הנפוץ נובע מהדמיון בין הצלמית המסמלת כרטיסי חיוב עם תקן EMV ללא מגע, לבין הצלמית המייצגת שימוש ב-Wi-Fi.[2]
יישומים
- רשת אלחוטית ביתית
- גלישה באינטרנט באמצעות נתב אלחוטי
- גלישה באינטרנט באמצעות חיבור מחשב נייד או מחשב כף יד לנקודת גישה
- תקשורת בין שני מחשבי כף יד, ביישומים צבאיים, למשל.
נקודה חמה
ערך מורחב – נקודה חמה (אינטרנט)
נקודה חמה (Hotspot) היא הכינוי שניתן לנתב אלחוטי של רשת Wi-Fi שצרכנים מזדמנים יכולים להתחבר דרכו לאינטרנט. ברחבי העולם מותקנות במקומות ציבוריים רבים נקודות גישה בתקן Wi-Fi שפתוחות לציבור הרחב בחינם או תמורת תשלום נמוך. כל אדם יכול להתחבר דרך הנקודות באמצעות המחשב האישי, מחשב כף יד, או טלפון חכם אל האינטרנט. נקודות אלו נפוצות בשדות תעופה, בבתי קפה ובמקומות ציבוריים נוספים. נכון ל-2016, במדינות רבות, ישנן נקודות חמות גם ברכבות ואוטובוסים. בישראל העיר הראשונה שרושתה בנקודות חמות הייתה ירושלים (ב־20 באוקטובר 2004), ובעקבותיה רושתה גם תל אביב. באפריל 2005 נמצאו בישראל כ-100 נקודות גישה, באוקטובר 2006 היו בישראל 567 נקודות גישה,[3] ובתחילת 2016 מעל ל-156,000 נקודות גישה.[4]
תקנים
- ערך מורחב – IEEE 802.11
| דור | תקן | שנה | קצב נתונים מרבי (מס"ש) | תדר אלחוטי (גה"צ) |
|---|---|---|---|---|
| IEEE Wi-Fi 8[5] | IEEE 802.11bn | 2028 | 100,000[6] | 2.4, 5, 6, mmWave |
| Wi-Fi 7 | 802.11be | 2024 | 1376–46,120 | 2.4, 5, 6 |
| Wi-Fi 6E | 802.11ax | 2020 | 574–9608[7] | 6 |
| Wi-Fi 6 | 2019 | 2.4, 5 | ||
| Wi-Fi 5 | 802.11ac | 2014 | 433–6933 | 5 |
| Wi-Fi 4 | 802.11n | 2008 | 72–600 | 2.4, 5 |
| (Wi-Fi 3)* | 802.11g | 2003 | 6–54 | 2.4 |
| (Wi-Fi 2)* | 802.11a | 1999 | 5 | |
| (Wi-Fi 1)* | 802.11b | 1999 | 1–11 | 2.4 |
| (Wi-Fi 0)* | 802.11 | 1997 | 1–2 | 2.4 |
| *לפני Wi-Fi 4 לא היה מספור של הגרסאות. המספור המופיע בטבלא אינו מתועד במסמכים הרשמיים[8][9][10] | ||||
ישנן הרחבות נוספות של תקן זה (כמו 802.11j) המיועדות לשימוש ביפן, בתדרים שאושרו לשימש רק שם. כמו כן, יצרני ציוד רבים מוסיפים לציוד מתוצרתם יכולות שהן מעבר לתקן, כך שציוד מתוצרת אותו יצרן יכול לתקשר בקצב משופר או למרחק רב יותר.
סיכונים בריאותיים
לפי הסוכנות הבריטית להגנת הבריאות[11] אין הוכחות עקביות לנזק הנגרם מהשידורים החלשים של ציוד Wi-Fi. בקרב מדענים שוררת תמימות דעים באשר להיעדר הוכחות לנזק. עם זאת, בספטמבר 2007 הכריז משרד הסביבה הגרמני כי רצוי להקטין את החשיפה לקרינה מציוד Wi-Fi, ולבחור במידת האפשר בקישור מבוסס כבלים. עמדתו זו אינה נשענת על הוכחות,[12] אם כי מבוססת על עקרון הזהירות המונעת.
סיכוני אבטחה
כיוון שהתקשורת האלחוטית מתבצעת בתווך ציבורי, המידע המועבר חשוף להאזנה. על מנת שהשימוש בתקשורת WiFi לא יחשוף מידע רגיש, יש לנקוט אמצעי הגנה ואבטחה על הרשת האלחוטית. לשם כך נכללים בתקני ה-WiFi השונים אמצעי הצפנה המבטיחים שרק הצד המשדר והקולט יכולים לפענח את התוכן המשודר. בנוסף, ניתן לממש שורה של אמצעים נוספים שיקטינו את הסיכון לפריצת הרשת האלחוטית.[13]
גילוי רשת
גלאי רשת או תוכנות לגילוי רשת הם תוכניות מחשב שמסייעות בגילוי רשתות תקשורת מקומיות אלחוטיות תוך שימוש בתקני רשתות תקשורת מקומיות אלחוטיות ממשפחת 802.11. גילוי רשתות יכול להיעשות על ידי סריקה אקטיבית (פעילה) או פסיבית (סבילה):
- סריקה אקטיבית - נעשית באמצעות שליחת בקשות בדיקה מרובות וניתוח התגובות. תגובת הבדיקה המתקבלת מכילה לרוב מזהה ערכת שירות בסיסית (BSSID) ומזהה הרשת האלחוטית (WLAN SSID). סריקה אקטיבית מוגבלת לגילוי רשתות המשדרות את מזהה הרשת שלהן.
- סריקה פסיבית - נעשית על ידי האזנה למידע שנשלח החוצה על ידי נקודת הגישה (AP) בלבד. כדי לאפשר למשתמשים להתחבר, נקודת הגישה תשלח את מזהה הרשת שלה אל המשתמשים. באמצעות התחזות לנקודת הגישה על ידי זיוף כתובת ה-MAC, המחשב המריץ את הסורק יקבל את מזהה הרשת על ידי משתמשים מורשים.
אבטחה
כיום, רוב רשתות ה-WiFi משתמשות באבטחת WPA2. בתחילת שנת 2018 נתגלו מספר חולשות אבטחה[14] בפרוטוקול WPA2 ובתגובה נמצא בשלבי פיתוח פרוטוקול אבטחה חדש המכונה WPA3.[15]
חשש להפרעות הדדיות מול רשת 5G
תקשורת לפי תקני Wi-Fi השונים, החל מתקן Wi-Fi 6E והלאה, עומדת לעשות שימוש בפסי תדרים בתחום ה-6 גיגה הרץ. גם תקשורת 5G מתוכננת לעשות שימוש באותו תחום תדרים עבור אפליקציות שאינן דורשות רישוי (unlicensed). הפרעות הדדיות בין שני סוגי הרשתות עלולות להגרם בגלל השימוש באותו תחום תדרים[16].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- רועי שלומי, רשת אלחוטית ביתית: מדריך, באתר ynet, 21 בנובמבר 2004
- יוחנן דהן, אל תלכו לישון בשקט - ה-Wi-Fi שלכם פרוץ (אורכב 29.07.2012 בארכיון Wayback Machine), אתר HWzone, 20 ביולי 2012
- מורן רגב, איך נגלוש באינטרנט במהירות בכל הבית?, באתר ynet, 27 בינואר 2015
- ניצן סדן, סקס, שקרים ו-WIFI: הגיע הזמן להפסיק לגלוש ברשתות פתוחות, באתר כלכליסט, 6 במאי 2017
- Wi-Fi, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
