מוסקוביום (באנגלית: Moscovium; ידוע גם בשם eka-bismuth או אונאונפנטיום) הוא יסוד מלאכותי ממתכות המעבר העמידות, שסמלו הכימי Mc ומספרו האטומי 115. זהו היסוד ה-12 בסדרת היסודות העל-כבדים וה-23 בסדרת היסודות הטרנס-אורניים.
ליברמוריום - מוסקוביום - פלרוביום | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נתונים בסיסיים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מספר אטומי | 115 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סמל כימי | Mc | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סדרה כימית | כנראה מתכות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מראה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לא ידוע. כנראה כסוף-לבן או אפור-מתכתי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תכונות אטומיות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
משקל אטומי | 288 u | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה | 2, 8, 18, 32, 32, 18, 5 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תכונות פיזיקליות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מצב צבירה בטמפ' החדר | מוצק (משוער) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
היסטוריה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מגלה | המכון המאוחד למחקר גרעיני | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תאריך גילוי | אוגוסט 2003 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נקרא על שם | מחוז מוסקבה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
היסטוריה
ב-1 בפברואר 2004, צוות רוסי-אמריקני הודיע על גילוי היסודות מוסקוביום ו-ניהוניום. בצוות מדענים רוסים מהמכון המשותף למחקר גרעיני בדובנה ואמריקנים מהמעבדה הלאומית לורנס ליברמור. הצוות דיווח כי בין התאריכים ה-14 ביולי 2003 וה-10 באוגוסט 2003 נערכו ניסויים של הפצצת 243Am ביוני 48Ca במאיץ חלקיקים. מההפצצה נוצרו ארבעה אטומי אונאונפנטיום, שדעכו אז לאונאונטריום בתוך 100 מילישניות תוך פליטת קרינת אלפא. לאחר עוד 1.2 שניות התפרק האונאונטריום ליסודות טבעיים.
ב-28 בספטמבר 2004, צוות מדענים יפני הודיע גם הוא כי יצר את היסוד החדש.
במאי 2006 יצירת היסוד אומתה בשיטה אחרת (זיהוי כימי של התוצרים הסופיים של דעיכת היסוד) במכון המשותף למחקר גרעיני בדובנה.
באוגוסט 2013, חוקרים מאוניברסיטת לונד בשוודיה דיווחו כי הוכיחו את קיום היסוד.[1] בסוף שנת 2015 הכירו האיגוד הבינלאומי לכימיה טהורה ויישומית ביסוד זה כיסוד חדש.[2]
שם
אונאונפנטיום היה השם הסיסטמטי הזמני שהעניק IUPAC ליסוד החדש, עם הסימון Uup. ביוני 2016, הכריז ה-IUPAC כי השם המוצע הוא מוסקוביום (Moscovium) וסימונו Mc. השם ניתן כדי להוקיר את רוסיה, לכבוד גילוי היסוד על ידי המכון המשותף למחקר גרעיני בדובנה (הצוות האמריקאי הונצח בשמו של היסוד טנסין).[3] לאחר תקופת המתנה של חצי שנה, ב-28 בנובמבר 2016, השם אושר רשמית.[4]
איזוטופים של מוסקוביום
למוסקוביום נוצרו עד כה כ-2 איזוטופים שונים:
- 287 - עם זמן מחצית חיים של 46.6 מילישניות.
- 288 - עם זמן מחצית חיים של 87 מילישניות (היציב ביותר).
הערכה היא שאיזוטופ 291 (שעדיין לא נוצר) יהיה איזוטופ יציב יותר, וזמן מחצית חייו יהיה בסביבות דקה אחת. רק לאחר יצירתו אפשר יהיה לקבוע את תכונות החומר.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.