פרומתיום

פרומתיום (באנגלית: Promethium) הוא יסוד כימי מסדרת הלנתנידים שסמלו הכימי Pm ומספרו האטומי 61. הוא נמנה עם משפחת היסודות הנדירים.

המונח "Pm" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו PM.

פרומתיום

סמריום - פרומתיום - נאודימיום
Pm Np       61 Pm                                                                                                                                                                                                                                                                                           הטבלה המחזורית
נתונים בסיסיים
מספר אטומי	61
סמל כימי	Pm
סדרה כימית	לנתנידים
מראה
מתכתי
תכונות אטומיות
משקל אטומי	145 u
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה	2, 8, 18, 23, 8, 2
דרגות חמצון	2, 3
תכונות פיזיקליות
צפיפות	7,264 kg/m3
מצב צבירה בטמפ' החדר	מוצק
נקודת רתיחה	3,273K (3,000°C)
נקודת התכה	1,315K (1,041.85°C)
שונות
אלקטרושליליות	1.13
קיבול חום סגולי	180 J/(kg·K)
מוליכות חום	17.9 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה	540 kJ/mol
היסטוריה
מגלה	ג'ייקוב מרינסקי
תאריך גילוי	1945
נקרא על שם	פרומתאוס

מקור השם

נקרא על שם פרומתאוס, הענק שעל-פי המיתולוגיה היוונית הביא את האש לבני האדם.

תכונות

פרומתיום קיים בשתי צורות אלטרופיות ומלחיו פולטים אור בחשכה בעקבות דעיכה רדיואקטיבית. נוסף על כך, אין לפרומתיום איזוטופים יציבים.

שימושים

שימושי הפרומתיום:

• מקור לקרינת בטא.
• מקור אור (כאשר זרחן סופג את קרינת הבטא ומפיק אור).
• ל-¹⁴⁷Pm יישומים בתאים פוטואלקטריים.
• בעתיד יוכל לשמש כמקור נייד לקרני רנטגן, וכמקור אנרגיה וחום בחלל.

היסטוריה

ב-1902 נחזה קיומו של פרומתיום על ידי בוהסלב בראונר (Bohuslav Brauner) וב-1914 אושר על ידי הנרי מוזלי (Henry Moseley). במשך השנים טענו מספר קבוצות שהצליחו להפיק פרומתיום, אך טענות אלו לא אושרו בעקבות הקושי בהפרדתו מיסודות אחרים.
קיומו של פרומתיום הוכח סופית ב-1945 כאשר מרינסקי (Jacob A. Marinsky), גלנדנין (Lawrence E. Glendenin) וצ'ארלס קורייל (Charles D. Coryell) הפיקו אותו בזמן אנליזת תוצרי לוואי של דעיכת אורניום. צוות המחקר היה עסוק מדי במחקר צבאי בזמן מלחמת העולם השנייה ולכן לא דיווח על הממצא עד 1947.

כיום מופק פרומתיום מתוצרי לוואי של דעיכת אורניום. כמו כן, ניתן להפיקו על ידי הפצצת ¹⁴⁶Nd בנייטרונים. בתהליך זה הופך ¹⁴⁶Nd ל-¹⁴⁷Nd ומתפרק התפרקות בטא ל-¹⁴⁷Pm (בעל זמן מחצית חיים של 11 ימים).

צורה בטבע

פרומתיום לא מופיע באופן טבעי על כדור הארץ, אך הספקטרום שלו נצפה במספר כוכבים.

אמצעי זהירות

פרומתיום מצריך טיפול זהיר, מכיוון שהוא חומר רדיואקטיבי ובזמן התפרקות בטא עלול לפלוט קרני רנטגן.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פרומתיום בוויקישיתוף

• פרומתיום ב-Webelements (באנגלית)
• פרומתיום, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• יוגב ישראלי, נחשפו תכונותיו של היסוד הכימי הנדיר ורב החשיבות, באתר ynet, 29 במאי 2024