Loading AI tools
עמותה הפועלת להנחית חללית ישראלית על הירח מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
SpaceIL היא עמותה ללא כוונת רווח שהוקמה בשנת 2011 ושמה לה למטרה להנחית את הגשושית הישראלית הראשונה על הירח. העמותה הוקמה על ידי שלושה מהנדסים צעירים: יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, שנענו לאתגר התחרות הבינלאומית Google Lunar XPRIZE: מרוץ להנחתת גשושית בלתי מאוישת על הירח. קבוצת SpaceIL הייתה הנציגה הישראלית היחידה בתחרות. בנוסף להנחתת הגשושית על הירח, מטרת העמותה היא קידום החינוך המדעי – טכנולוגי ועידוד החדשנות המדעית בישראל באמצעות טיפוח הדור הבא של המדענים והמהנדסים.
 | |
 | |
| מימין לשמאל: ינקי מרגלית, שמעון פרס ויריב בש, דצמבר 2011 | |
| פעילות |
|
|---|---|
| התאגדות | עמותה |
| תחום |
יצרן תעופה וחלל, מדע וטכנולוגיה בישראל  |
| מדינה |
 ישראל |
| מטה הארגון | חיים לבנון 30, בית הספר להנדסאים, אוניברסיטת תל אביב |
| מייסדים | יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב |
| מנכ"ל | שמעון שריד |
| עובדים |
30 (נכון ל־2019) |
| תקופת הפעילות | 2011–הווה (כ־13 שנים) |
| http://www.spaceil.com | |
  | |
העמותה שיגרה את הגשושית בראשית לירח באמצעות טיל פלקון 9 של חברת SpaceX ב־22 בפברואר 2019.[1][2] הגשושית התרסקה על הירח ביום ז' בניסן ה'תשע"ט, 11 באפריל 2019, לאחר שהמנוע המרכזי לא השלים את הבלימה לפני הנחיתה. עם זאת, החללית הייתה לחללית הפרטית הראשונה שהגיעה לירח וישראל הפכה למדינה השביעית שכלי מעשה ידיה הגיע אל פני השטח של הירח, אחרי ברית המועצות, ארצות הברית, יפן, האיחוד האירופי, סין והודו.
ב־11 באפריל 2019 כשעה לאחר שבראשית התרסקה, הודיעה Google Lunar X PRIZE בטוויטר כי בכוונתה להעניק פרס של מיליון דולר לצוות SpaceIL על ההישג שלהם כקבוצה פרטית להבאת הגשושית למסלול סביב הירח.[3]
עד 2018, רק שלוש מעצמות הצליחו להנחית גשושית על הירח: ארצות הברית, ברית המועצות והרפובליקה העממית של סין.[4] שאיפתה של SpaceIL היא להפוך את ישראל למדינה הרביעית לעשות זאת.
בינואר 2017 העפילה SpaceIL לשלב הגמר בתחרות,[5] בה נותרו חמש קבוצות בלבד, מתוך 33 קבוצות שהשתתפו במרוץ.
בנובמבר 2017 הודיעה עמותת SpaceIL על בעיות כספיות וסכנה להשלמת הפרויקט אם לא יושגו עוד 30 מיליון דולר.[6] העמותה הצליחה להשיג את המימון הנדרש להבטחת המשך קיומה, אך המשיכה במאמצי גיוס המשאבים במקביל.
בינואר 2018 הודיעה קרן XPRIZE על סיום התחרות ללא זוכים, לאחר שאף חברה לא הייתה מוכנה לשיגור של גשושית במועד האחרון שנקבע לכך – 31 במרץ 2018. חברת גוגל סיימה את החסות שהעניקה לתחרות ולא העניקה את כספי הפרס המובטח – 30 מיליון דולר (פרס ראשון של 20 מיליון דולר ועוד 10 מיליון פרסי בונוס). על אף סיום התחרות הרשמית, העמותה הודיעה שבכוונתה להמשיך במשימה ולשגר את הגשושית הישראלית הראשונה אל הירח עד סוף 2018.[7] עם זאת, בסופו של דבר נדחה תאריך השיגור ל־22 בפברואר 2019 בשעה 3:45 לפנות בוקר לפי שעון ישראל.
ערך מורחב – בראשית (גשושית)הגשושית שוגרה כשמשקלה הוא 585 ק"ג, והמשקל היבש הוא 164 ק"ג. גובהה של הגשושית מטר וחצי ורוחבה 2.288 מטר כשהרגליים פרושות.
הגשושית שוגרה ב־22 בפברואר 2019 על גבי טיל שיגור פלקון 9, למסלול גאוסטציונרי, כעבור 8 דקות היא נפרדה ממנו והחלה לנוע באופן עצמאי אל הירח. תוך שימוש בשיטת מקלעת כבידתית היא הקיפה את כדור הארץ כמה פעמים, עד להגעה למסלול ההקפה של הירח וכניסה לכבידתו. היא הקיפה את הירח כמה פעמים, עד להאטה בעזרת מנוע רקטי ונחתה על פניו ב־11 באפריל 2019, אך בשונה מהמתוכנן לא הצליחה לנחות נחיתה "רכה" אלא התרסקה על פני הירח.[8]
כדי להימנע מהעמסת הגשושית ברכב חלל, שיגרום להגדלת המסה ולצריכת דלק גדולה יותר, SpaceIL תכננו שהתנועה למרחק 500 מטר תעשה בעזרת "קפיצה": הפעלה נוספת של המנוע לאחר הנחיתה על פני הירח והמראה למרחק 500 מטר ממקום הנחיתה הראשוני. עם ביטול התחרות בחסות גוגל, קטע "הקפיצה" בוטל ונשארה רק הכוונה לבצע נחיתה על הירח. עם זאת, נוסף למשימת הגשושית ניסוי למדידה של השדה המגנטי של הירח (מגנומטר ירחי). הניסוי מתוכנן בשיתוף עם מכון ויצמן למדע, וצפוי למדוד את השדה המגנטי של הירח החל ממרחק של 600 ק"מ מהירח, כשהגשושית תהיה במסלול סביב הירח, ולהמשיך למדוד את השדה במהלך הירידה לנחיתה, בזמן הנחיתה ובזמן המשימה על פני הירח.[9]
כמו כן נחתם הסכם עם נאס"א שתצלם את הגשושית על הירח וכן סיפקה לגשושית רפלקטור (מחזיר אור) שיאפשר מדידות באמצעות קרני לייזר לאיתור מיקומה על הירח ומרחקה המדויק מכדור הארץ.
קבוצת SpaceIL התארגנה כעמותה שמטרתה קידום מדע וחינוך מדעי וטכנולוגי לילדים ונוער בישראל, ולחולל בקרב ילדי ישראל את 'אפקט אפולו' – השראת והסערת דמיונם של הילדים והנוער ומשיכתם לתחומי חקר החלל והמדעים.[10] בין שאיפות העמותה בתחום זה היא עידוד ילדים ונוער לבחור במקצועות לימוד הנדסיים, מדעיים וטכנולוגיים כדרך להכשרתם לתפקידים בתעשיית החלל ובמחקר מדעי בעתיד.[11] את כספי הפרס הפוטנציאליים (20 מיליון דולר למקום הראשון בתחרות) התכוונה העמותה לתרום ולהקדיש למטרות אלו. על ידי השקעה בדור הבא של המהנדסים והמדענים, רצון העמותה הוא לחזק את מעמדה של מדינת ישראל בתחום ההיי־טק, לשמר מעמדה כאומת הסטארט אפ וכמובילה מדעית טכנולוגית.[12]
נכון ל־2017 הועסקו בעמותה, שהתבססה תחילה בעיקר על מתנדבים, כ־30 עובדים בתפקידים שונים. כמו כן מפעילה העמותה מערך מתנדבים בתחום הפעילות החינוכית, שמעבירים הרצאות בבתי ספר ברחבי הארץ ומגוון פעילויות חינוכיות לאורך השנה. מתקיימות גם פעילויות חינוכיות כגון הנגשת חומרי למידה, ספרות ומערכי שיעורים לאנשי חינוך בתחום החלל.[13]
בסוף 2010, ההרשמה לתחרות Google Lunar XPRIZE עמדה להסתיים כשיריב בש, יזם ישראלי צעיר, פרסם בעמוד הפייסבוק שלו: "מי רוצה לבוא לירח"? שניים מחבריו, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, נענו לאתגר והשלושה נפגשו בבר בחולון, שם החליטו להצטרף לתחרות ואף שרטטו את המודל הראשוני של הגשושית.
יריב בש[14] הוא בוגר הנדסת אלקטרוניקה ומחשבים מאוניברסיטת תל אביב[15] וכיום מנכ"ל חברת פלייטרקס (Flytrex); כפיר דמרי, מרצה לתקשורת מחשבים במכללה למינהל; ויהונתן ויינטראוב, מהנדס מערכות לוויינים בתעשייה האווירית וכיום דוקטורנט לביופיזיקה באוניברסיטת סטנפורד.
ב־2013 מונה מנכ"ל מקצועי – ד"ר ערן פריבמן, שעבד בעבר בחברת אמדוקס. במרץ 2018 החליף אותו בתפקיד המנכ"ל ד"ר עידו ענתבי.
יושב ראש העמותה בתחילת הדרך היה היזם ינקי מרגלית. החליף אותו כיו"ר העמותה מוריס קאהן, איש עסקים ישראלי ופילנתרופ, ממייסדי דפי זהב ואמדוקס.
ביוני 2023 הודיעו מוריס קאהן ופטריק דרהי כי עצרו את תרומותיהם למיזם. הצעד עלול להוביל לסגירת המיזם.[16]
ראשי החברה ותע"א חתמו ב־29 בינואר 2019 על הסכם עם יצרנית מערכות הלוויינים הגרמנית OHB System AG לפיתוח משותף של דגם נחתת ירח שיוצע לסוכנויות החלל הגרמנית והאירופית למשימות מחקר על הירח כשאת הנחתת תספק ישראל על בסיס התכנון של הגשושית "בראשית" ואילו את הציוד המדעי שיורכב עליה (וישתנה בהתאם להגדרת המשימות) תספק חברת OHB.
ביולי 2019 חתמה תע"א על הסכם דומה לשיתוף פעולה עם חברת Firefly האמריקאית מטקסס לפתח עבורה את פלטפורמת הגשושית "ג'נסיס" המיועדת לשיגור במשגר "בטא" שפיתחה החברה, וזאת במסגרת המכרז של נאס"א לבחירת חברות מסחריות שיוכלו לפתח עבורה תוכניות שיגור מסחריות מוזלות לשליחת משימות ניסוי מדעיות לירח. על פי ההצעות גשושיות אלו שהוצעו לסוכנויות החלל באירופה וארצות הברית ייבנו במפעל התעשייה האווירית ביהוד, בו נבנתה גם הגשושית בראשית.
בעקבות ההצלחה החלקית בשיגור בראשית לירח, הכריז מוריס קהאן על כוונה לבנות גשושית נוספת שתיקרא בראשית 2.[17] עם סיום פרויקט בראשית 1, הוחלט בוועד המנהל של SpaceIL כי יהיה נכון להמשיך את "אפקט בראשית", ולצאת לדרך עם פרויקט בראשית 2. לאחר תהליך תחקור והפקת לקחים מעמיקים, מתוכננת משימת בראשית 2 במסגרתה תשוגר לירח חללית המורכבת ממערך של 3 חלליות – מקפת ושתי נחתות. הנחתות צפויות לבצע נחיתה בשני אתרים שונים של הירח לטובת ביצוע ניסויים מדעיים שונים. במקביל, המקפת מיועדת להקיף את הירח לאורך מספר שנים ולבצע ניסויים מדעיים אף היא. החללית כולה צפויה לשקול כ־630 קילו. כל אחת מהנחתות תשקול כ־120 ק"ג לפני נחיתה וכ־60 ק"ג לאחר הנחיתה. בשנת 2021 תרם מוריס קאהן, יחד עם פטריק דרהי ומרטין מושל, 70 מיליון דולר לפיתוח משימת "בראשית 2" לירח, ומונה ליו"ר דירקטוריון SpaceIL[18]
אתר האינטרנט הרשמי של SpaceIL
SpaceIL, ברשת החברתית פייסבוק
SpaceIL, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
SpaceIL, ברשת החברתית אינסטגרם.svg){kind=icon}
SpaceIL, סרטונים בערוץ היוטיוב.svg){kind=icon}
סרטונים בערוץ של SpaceIL, באתר יוטיובSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
