נאסד"ק (באנגלית: ⓘⒾ, ראשי תיבות: National Association of Securities Dealers Automated Quotations בתרגום לעברית: "הצגת שערים אוטומטית של האגודה הלאומית לסוחרי ניירות ערך"), היא בורסה לניירות ערך, בעיקר בתחום הטכנולוגיה, שבסיסה בניו יורק.
מידע עדכני מהנאסד"ק בכיכר טיימס בניו יורק | |
סימול | NASDAQ |
---|---|
תאריך ייסוד | 1971 |
עיר | ניו יורק, ניו יורק |
מדינה | ארצות הברית |
בעלים | NASDAQ OMX Group |
אנשי מפתח | מנכ"לית: אדנה פרידמן |
מטבע | דולר אמריקאי (USD) |
חברות רשומות | 3,745 |
nasdaq.com | |
בורסת נאסד"ק היא זירת מסחר מקוונת, המסחר בה ממוחשב, ואין בה זירת מסחר פיזית.
הבורסה היא בבעלות חברת .Nasdaq Inc שבבעלותה עוד מספר בורסות ברחבי העולם.
היסטוריה
בשנת 1970 ביקשה הוועדה לניירות ערך ובורסות של ארצות הברית (The United States Securities and Exchange Commission - US SEC) להעביר את המסחר במניות למחשבים. כעבור שנה, בשנת 1971, הוקמה נאסד"ק על ידי National Association of Securities Dealers (NASD), כלוח מודעות אלקטרוני לפרסום שערי היצע וביקוש, ללא אפשרות לבצע עסקאות קנייה ומכירה. הלוח האלקטרוני היה בגדר חידוש באותם ימים של מסחר ידני, כי הוא אפשר לסוחרים בכל הבורסות להיות מעודכנים במחירי ההיצע והביקוש וכן בשער יציג של כל מניה ולפי זה, הם קבעו את מחירי העסקאות שבהן הם התעניינו.[1] זמן קצר לאחר מכן, נאסד"ק הפכה לבורסה של רוב העסקאות מסוג מעבר לדלפק (OTC) ובשנת 1998 הפכה נאסד"ק לבורסה הראשונה שהציעה מסחר מקוון[2] תוך שימוש בסלוגן "שוק המניות למאה השנים הבאות".[3]
פריצת הדרך של נאסד"ק פגעה בבתי ההשקעות הגדולים, שעיקר הכנסתם הייתה מהפער בין מחירי הקניה למחירי המכירה וככל שנאסד"ק נגסה נתח שוק משמעותי יותר, כך גם פחתו רווחיהם.[4]
בשנת 2006 נאסד"ק החלה לפעול כבורסת ניירות ערך לאומית בארצות הברית וכעבור כשנתיים, בשנת 2008 היא התחברה עם קבוצת הבורסות הסקנדינבית OMX (פינלנד, שוודיה, דנמרק) והפכה לקבוצת Nasdaq OMX. בשנת 2015, החברה שינתה את שמה ל־Nasdaq Inc.[5]
נכון לשנת 2023 נאסד"ק מפעילה 29 שווקים המאפשרים מסחר במניות, נגזרים וסחורות בארצות הברית, קנדה, סקנדינביה והמדינות הבלטיות ובנוסף היא מפעילה מסלקה וחמישה מאגרים מרכזיים לניירות ערך בארצות הברית ובאירופה.[5]
טכנולוגיית המסחר של נאסד"ק משמשת 100 בורסות ב-50 מדינות.[5]
.
ההנפקות הראשונות
כבר בשנה הראשונה של נאסד"ק (1971) היא שמשה כמנפיקה של חברת אינטל. ב-1979 הונפקה IBM, ב-1983 - חברת Paychex Inc (תשלומי שכר) ב-1983 ו־Amgen Inc (ביוטכנולוגיה), ב-1995 הונפקה Henry Schein (פרמצבטיקה) ושנה לאחר מכן FactSet (מידע פיננסי), בשנת 1997 הונפקה Mettler-Toledo (מכשירי מדידה ואנליטיקה), ב-2002 הונפקה חברת Skyworks Solutions (סמיקונדקטורים) וחברה נוספת באותו תחום - Analog Devices הונפקה ב-2012. נכון לשנת 2024, כל החברות עדיין פעילות.[6]
בועת הדוט-קום
- ערך מורחב – בועת הדוט-קום
בועת הדוט-קום היא התקופה שבין השנים 2001-1995 ובה הונפקו בנאסד"ק מאות חברות אינטרנט והיי טק שתומחרו בסכומי עתק, על אף שטרם היו להן הכנסות, או שהכנסותיהן היו קטנות. ב-10 במרץ 2000, מדד הנאסד"ק (להלן) הגיע לשיא של 5132.52 נקודות, שיא שלאחריו הייתה התמוטטות והמדד חזר לרמה כזו, רק לאחר כ-15 שנים לאחר מכן.[2][7]
המאה ה-21
המאה ה-21 התאפיינה ומתאפיינת בנושאים הבאים:
- התפוצצות "בועת הדוט-קום" והטיפול בבעיה: ה"בועה" שהחלה ב-1995 גרמה ל"ניפוח" מחירי המניות ושווי החברות והיא "התפוצצה" כאשר חברות טכנולוגיה שהונפקו הפכו לחדלות פרעון, או איבדו עשרות אחוזים מ"שוויים". במרץ 2001 נכנסה ארצות הברית למיתון כלכלי ובין השנים 2000–2002 שוק המניות הפסיד מערכו כ-2 טריליון (2,000 מיליארד) דולרים. ההערכה היא שפיגוע 9/11 בספטמבר 2001 האיץ והחריף את המשבר. ב-9 באוקטובר 2002 הגיע מדד נאסד"ק לכדי 1,114 נקודות, ירידה של כ־78% משיא הבועה ב-10 במרץ 2000. שורת החלטות כלכליות, מרחיקות לכת, של ממשל בוש, הביאו את המשק האמריקאי ואת בורסת נאסד"ק, חזרה למסלול צמיחה, ברבעון האחרון של 2001.[8]
- המשבר הכלכלי העולמי של 2008: המשבר העולמי השפיע על נאסד"ק כמו גם על שוקי מניות אחרים. עם זאת, ערכן של מניות הטכנולוגיה עלה חזרה בשנים שלאחר מכן.
- צמיחה והתרחבות: נאסד"ק ממשיכה להיות ה"בית" של רוב חברות הטכנולוגיה הגדולות והמשפיעות בעולם, כמו "מניות FAANG": פייסבוק, אמזון, אפל, נטפליקס ואלפבית (גוגל) והן אלו שהניעו חלק גדול מהצמיחה של נאסד"ק.
- חידושים טכנולוגיים בבורסת נאסד"ק: מסחר אלקטרוני, נתוני שוק ואנליטיקה המסייעים לסוחרים ולמשקיעים לקבל החלטות מושכלות (כפי שפורט לעיל).
- נאסד"ק ביססה את מעמדה העולמי והיא יעד מוביל לרישום חברות, במיוחד טכנולוגיות, מכל רחבי העולם, כמו: סין, ישראל ואירופה. בין החברות אפשר למנות את (בסוגריים - ארץ ותאריך הרישום בנאסד"ק): Baidu (סין, 2005), MercadoLibre (ארגנטינה, 2007), יאנדקס (רוסיה, 2011), וויקס.קום (ישראל, 2013), סייברארק (ישראל, 2014), JD.com (סין, 2014), קבוצת עליבאבא (סין, 2014), ננו דייממשן (ישראל, 2015), ניאו (סין, 2018), Fiverr (ישראל, 2019)
- תנודתיות היא חלק אינטגרלי מהמסחר בבורסה, המושפעת ממשברים כלכליים, מדיניים, פוליטיים וכן בריאותיים, כפי שהיה בזמן מגפת הקורונה - בתחילת 2020 היה מיתון משמעותי בשוק אך עם זאת, נאסד"ק התאוששה במהירות, בין היתר כתוצאה הסתגלות חברות טכנולוגיה לעבודה בסביבות דיגיטליות ומרוחקות.
המדד המשוקלל של נאסד"ק – Nasdaq Composite
המדד המשולב של נאסד"ק הוא מדד המשקלל את שווי השוק של יותר מ-2,500 מניות וניירות ערך (כמו קרנות ריט ו-ADRs - American Depositary Receipt, קרי: תעודות פיקדון שמונפקות על ידי חברות מחוץ לארצות הברית כדי שמניותיהן ייסחרו גם בבורסות האמריקאיות.[9] בשל אופי המניות שנסחרות בבורסה זו, המדד כולל כ-50% מניות של חברות טכנולוגיה והיתר הן מניות מתחומים כמו: שירותים צרכניים, בריאות ופיננסים.[9][10]
שנת הייסוד של נאסד"ק נקבעה כ"בסיס" של 100 נקודות. להלן שיעורי המדד (בחלק מ) השנים שעברו:[11]
שנה | נקודות | הערות |
1971 | 100 | |
1980 | 151.84 | |
1990 | 454.8 | |
2000 | 4,069.31 | |
2010 | 2,269.15 | לאחר המשבר הכלכלי העולמי של 2008 |
2020 | 9,092.19 | |
2023 | 10,386.98 |
מדד נאסד"ק 100
מדד נאסד"ק 100 הוא מדד בורסה המורכב מ-100 מהחברות הגדולות ביותר הרשומות למסחר בנאסד"ק. מדי שנה, הבורסה אומדת את שוויין של החברות הגדולות על מנת לקבוע במדויק את רשימת ה-100.
כבכל מדד מגזרי יש יתרון לפיזור השקעות (פיזור סיכונים) ומנגד החיסרון הוא במיתון הרווחים הנובע מ:שקלול תמורות" (באנגלית: trade off).
- ערך מורחב – מדד נאסד"ק 100
מבנה החברה
ההנהלה
מאז שנת 2017 מנהלת את נאסד"ק אדנה פרידמן, שהיא גם נשיאת החברה. לצדה פועלים מנהל כספים ראשי ועוד כמה מנהלים במעמד "סגן בכיר לנשיא": מנהל אסטרטגיה תאגידית ויועץ משפטי, מדען ראשי (מערכות טכנולוגיות ומערכות מידע), מודיעין השקעות, פלטפורמות תאגידיות (פתרונות עסקיים וארגוניים), מנהל סיכונים ראשי, מנהל משאבי אנוש, מנהלות ותנאי עבודה.[12][13]
חטיבות עסקיות
ב- 28 בספטמבר 2022 הודיעה החברה על ארגון היחידות העסקיות שלה בשלוש חטיבות:[14]
- פלטפורמות שוק (Market Platforms) הכוללות: שירותי השוק בצפון אמריקה ואירופה. השינוי נדרש לאור העובדה שנאסד"ק מפעילה יותר מ-130 "ארגוני תשתית שוק", בלמעלה מ-50 מדינות רחבי העולם. החטיבה עוסקת גם בקידום המודרניזציה של השווקים, כמו: ענן ובלוקצ'יין.
- פלטפורמות גישה להון (Capital Access Platforms) ובעיקר: שילוב הפלטפורמות התאגידיות של נאסד"ק עם "מודיעין השקעות" עבור כלל לקוחות החברה.
- מאבק בפשיעה פיננסית (Anti-Financial Crime) הכולל: מוצר הדגל של נאסד"ק לאיתור הונאות ולמניעת הלבנת הון הוא Verafin, המשרת מעל 2,200 בנקים ואיגודי אשראי. המאבק נגד פשיעה פיננסית מייצג מגמה הולכת וגוברת הן במערכת האמריקאית והן בכל רחבי העולם.
עובדים
נכון לסוף 2023, נאסד"ק מעסיקה 8,525 איש (בשנת 2001, הועסקו בחברה 1,276 עובדים).[14]
נאסד"ק מול NYSE
פעילות של סחר במניות וניירות ערך החלה בניו-יורק כבר במאה ה-17, אולם הבורסה במתכונת מאורגנת ומעוגנת בנהלים - NYSE, החלה ב-8 במרץ 1817, כ-154 שנה לפני הנאסד"ק.[15]
סימול המניות של רוב החברות שמניותיהן נסחרות בנאסד"ק הוא בן 4 או 5 אותיות, כמו: פריון נטוורק (PERI) ואילו ב-NYSE הסימול הוא לרוב עם 1–3 אותיות, כמו: ויזה (V), פורד (F), בואינג (BA), איי.בי.אם (IBM).
בשנת 2005 היה מחזור המסחר היומי הממוצע בנאסד"ק 1.8 מיליארד מניות, לעומת 1.45 מיליארד מניות במחזור המסחר היומי הממוצע, ב-NYSE. עם זאת שווי ממוצע של עסקאות יומיות ב־NYSE היה כ-52 מיליארד דולר, לעומת 36 מיליארד בנאסד"ק.[16]
בחמש השנים שבין 2019–2023 נאסד"ק עקפה את הבורסה הוותיקה NYSE, שנוסדה ב-1792, בשווי גיוסי ההון, בהנפקות. כך למשל, בשנת 2021 הנפקות בנאסד"ק גייסו כ-198 מיליארד דולר, לעומת כ-116 מיליארד דולר שגייסו הנפקות ב-NYSE.[17]
חברות ישראליות בנאסד"ק
נכון לשנת 2024 להלן כמה חברות ישראליות הנסחרות בנאסד"ק:
- צ'ק פוינט (CHKP) – אבטחת סייבר,
- סייברארק (CYBR) – אבטחת סייבר,
- ויקס (WIX) – פלטפורמת פיתוח אתרים,
- נייס בע"מ (NICE) – תוכנות ושירותים לחוויית לקוח ומניעת פשיעה פיננסית,
- סולאראדג' (SEDG) – אנרגיה מתחדשת,
- טאואר סמיקונדקטור (TSEM) – מוליכים למחצה,
- monday.com – מערכת הפעלה עבודה (MNDY),
- אורמת טכנולוגיות (ORA) – אנרגיה גאותרמית.
חברת אלסינט הייתה החברה הישראלית הראשונה שמניותיה הונפקו בנאסד"ק בשנת 1972.[18]
החברה הישראלית הבולטת בנאסד"ק בשנות השמונים הייתה סאיטקס, בתחילת שנות התשעים ECI Telecom בסוף שנות התשעים צ'ק פוינט וטבע (שעברה להיסחר בבורסה לניירות ערך בניו יורק (NYSE) בשנת 2012). בשנת 2004, ארבע חברות ישראליות היו כלולות במדד נאסד"ק 100, המדד המוביל של הבורסה, מרקורי, טבע, צ'ק פוינט וקומברס.[19]
ישנן חברות נוספות הנסחרות בנאסד"ק אשר נוסדו על ידי ישראלים והן מנוהלות על ידי ישראלים, אך נרשמו בארצות הברית ולפיכך אינן נחשבות ישראליות, כמו: EFI שנוסדה על ידי אפי ארזי, סנדיסק (SanDisk) שנוסדה על ידי אלי הררי וקנתה את מתחרתה הישראלית M-Systems. וכן ננוקס, חברה שעוסקת בפיתוח ציוד רפואי.
זמני מסחר
המסחר בנאסד"ק מתקיים מיום שני ועד יום שישי. אין מסחר ב-10 ימי חג ויש סגירה מוקדמת ב-3 ימים. ציוני השעות הם על פי אזור הזמן המזרחי בארצות הברית.[20]
שעות המסחר לפני השוק: 04:00 בבוקר עד 09:30 בבוקר.
פתיחה: 09:30 בבוקר.
סגירה: 16:00.
לאחר שעות פעילות: מ-16:00 עד 20:00
מקורות ההכנסה של נאסד"ק
ההכנסות של נאסד"ק מגיעות מ-4 מקורות עיקריים:[2]
- שירותים ארגוניים: עמלות מחברות שמבקשות להפוך לחברה ציבורית ולהנפיק מניות באמצעות נאסד"ק.
- שירותי מידע: עמלות תמורת נתונים ומחקרים שונים על השוק, כדי לסייע למשקיעים וחברות שמניותיהן נסחרות בנאסד"ק.
- שירותי שוק: שירותי תיווך וסליקה הנגבים מכל עסקה בבורסה.
- שירותים טכנולוגיים: שירותים הקשורים לקשרי משקיעים, יחסי ציבור וממשל.
הכנסות נאסד"ק בשנת 2022 הסתכמו ב-3.582 מיליארד דולר, עלייה בשיעור 5% משנת 2021.[21]
כלל גילוי הגיוון במועצות המנהלים
כלל גילוי הגיוון במועצות המנהלים (Board Diversity Disclosure Rule) הוא כלל שאימצה נאסד"ק ב-1 בדצמבר 2020 ולפיו חייבת כל חברה הנסחרת בבורסה, לדווח על "גיוון הדירקטוריון" שלה, כלומר, לכלול לפחות דירקטורית אחת וכן אדם להט"ב. לחלופין, על החברה להסביר בפומבי מדוע לא עשו זאת. (ה-SEC אישר את כלל גילוי הגיוון של נאסד"ק, באוגוסט 2021).[22]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט הרשמי של נאסד"ק
- נאסד"ק, ברשת החברתית פייסבוק
- נאסד"ק, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- נאסד"ק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.