אמזון
חברה אמריקנית למסחר אלקטרוני ושירותי מחשוב ענן מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חברה אמריקנית למסחר אלקטרוני ושירותי מחשוב ענן מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמזון.קום בע"מ (באנגלית: .Amazon.com Inc; נאסד"ק: AMZN), המוכרת בשם המקוצר אמזון, היא חברה אמריקנית למסחר אלקטרוני ושירותי מחשוב ענן. החברה שבסיסה בסיאטל, וושינגטון, נוסדה ב-5 ביולי 1994. היא הייתה מחלוצות המסחר באינטרנט והתפרסמה בראשיתה במכירת ספרים, אך בהמשך החלה למכור גם דיסקים, סרטים, מוצרי אלקטרוניקה, בגדים ועוד. עם התפתחותה של החברה ניתן לקנות באתר החברה מגוון רחב מאוד של מוצרים.
 | |
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ציבורית (נאסד"ק AMZN) |
| בורסה |
נאסד"ק (מאי 1997–AMZN)  |
| מייסדים | ג'ף בזוס |
| תקופת הפעילות | 1994 (שנת ההשקה: 1995) – הווה |
| חברות בנות |
|
| מיקום המטה |
סיאטל |
| משרד ראשי |
 סיאטל, וושינגטון, ארצות הברית |
| ענפי תעשייה |
מסחר אלקטרוני מחשוב ענן קמעונאות בידור |
| מוצרים עיקריים |
Amazon Web Services אמזון אלכסה אמזון קינדל אמזון אקו פריים וידאו |
| שווי שוק | 2.20 טריליון דולר (12 בנובמבר 2024) |
| הכנסות | 575 מיליארד דולר (2023) |
| רווח תפעולי |
36,852,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2023) |
| רווח | 30.4 מיליארד דולר (2023) |
| הון עצמי |
138,245,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־31 בדצמבר 2021) |
| יו"ר | ג'ף בזוס |
| מנכ"ל | אנדי ג'סי |
| עובדים | 1,525,000 (2023) |
|
www | |
  | |
בעשור הראשון של המאה ה-21 הרחיבה אמזון את פעילותה לתחומים נוספים מלבד המסחר האלקטרוני. החברה היא יצרנית קורא הספרים האלקטרוני הראשון, האמזון קינדל (Kindle) ומספקת חנות ספרים להורדה למכשיר. כמו כן היא מפעילה חנות אפליקציות למערכת ההפעלה אנדרואיד, אשר כפופה לפיקוח וסינון. מאז 2006 הובילה אמזון את התחום הצומח של מחשוב ענן, תחת היחידה העסקית AWS.[1]
על פי דירוג חברת דירוג האתרים אלכסה, נכון ל-2021, אמזון הוא האתר ה-11 הנצפה ביותר באינטרנט.[2]
בתחילת 2023, העסיקה החברה כ-1,541,000 עובדים ברחבי העולם,[3] ושווי השוק שלה עמד על כטריליון דולר.[4] על פי חברת המחקר EMarketer, נתח השוק של אמזון עומד על 38% מסך המסחר המקוון בארצות הברית.[5] אמזון היא אחת מחמש חברות הביג טק – חברות טכנולוגיית המידע הגדולות ביותר בארצות הברית.
החברה נוסדה על ידי ג'ף בזוס בשנת 1994, במקור בשם Cadabra.com, אך השם שונה במהרה ל-Amazon (על שם נהר האמזונאס), והאתר נפתח ב-1995. לכשהתרחבה החברה היא השיקה אתרים נפרדים עבור המדינות ספרד, איטליה, בריטניה, קנדה, גרמניה, אוסטריה, צרפת, סין ויפן.
החברה הייתה לאחד מסמלי בועת הדוט-קום. בשיאה בשנת 2000 עמד שווי השוק שלה על למעלה מ-80 מיליארד דולר. לאחר התנפצות הבועה בשנת 2000 רבים פקפקו באסטרטגיה העסקית שלה ומנייתה צנחה ב-95.9 אחוז, משיא של 4.7 דולר למניה ב-17 בדצמבר 1999 לשפל של 0.3 דולר למניה ב-28 בספטמבר 2001, החברה רשמה שיא שלילי כאשר מחקה 72 מיליארד דולר מכספי המשקיעים, המחיקה הגדולה ביותר במונחי ערך עד לאותה עת. עם זאת, אמזון התאוששה ודיווחה על רווח שנתי ראשון בשנת 2003. ב-2004 הכנסתה התקרבה ל-7 מיליארד דולר. כיום אמזון היא אחת מחברות הפורצ'ן 500.
בשנת 1999 רכשה החברה את האתר IMDb, מאגר המידע הגדול ביותר באינטרנט בתחום הקולנוע, שבאמצעותו רכשה ב-2008 את אתר Box Office Mojo. בהמשך רכשה החברה אתרים רבים נוספים.
בחודש יולי 2009, רכשה את כל מניותיה של חברת Zappos שהיו בשווי של כ-1.2 מיליארד דולר.[6]
בשנת 2011 אמזון רכשה את המתחרה הגדול ביותר שלה "The Book Depository", המספק שירות שליחת ספרים בחינם לרחבי העולם.[7] ב-2014 החלה לייצר טלפון סלולרי בשם Fire Phone.[8]
בנובמבר 2015 פתחה אמזון לראשונה חנות ספרים פיזית, באוניברסיטת סיאטל.[9]
בדצמבר 2019 חתמה חברת אמזון על הסכם עם ICANN על ניצול סיומת אינטרנט .amazon.
ב-2 בפברואר 2021 הודיע ג'ף בזוס על פרישתו מתפקידו כמנכ"ל אמזון ברבעון השלישי של 2021,[10] וביולי 2021 נכנס מנכ"ל Amazon Web Services, אנדי ג'סי, לתפקידו כמנכ"ל אמזון.
במאי 2021 השלימה אמזון רכישה בסך 8.45 מיליארד דולר של אולפני MGM.[11]
באוגוסט 2022 חתמה החברה על הסכם לרכישת חברת iRobot תמורת 1.7 מיליארד דולר. ההסכם טעון אישור של הרשויות.[12]
אמזון החלה את דרכה כחנות מקוונת, ובהיבטים שונים נחשבה לחלוצה בתחומה עוד אז. בשנת 2000 ביצעה אמזון שינוי משמעותי במודל העסקי שלה והפכה לפלטפורמה, כאשר גם במהלך זה הקדימה את זמנה בשימוש במודל עסקי זה. כך הפכה למעשה אמזון למערכת לוגיסטית-דיגיטלית שבה מוכרים שונים, שאינם אמזון, פותחים בה חנויות דיגיטליות ומציעים את מרכולתם. עם זאת, המשיכה אמזון למכור בתוך פלטפורמת המסחר שיצרה גם כחנות. נכון לשנת 2019, כ-53% מסחורות שנמכרות באמזון, נמכרות על ידי מוכרים חיצוניים.[13]
נכון לשנת 2019 שליטתה של אמזון בשוק הסחר המקוון בארצות הברית איתנה, כאשר 60% ממשקי הבית בארצות הברית מנויים על שירות המנויים שלה, אמזון פריים, ובסך הכל כ-49% מהמסחר האלקטרוני בארצות הברית מתבצע באמזון. החברה השנייה בגודלה בתחום, איביי, המחזיקה בפחות מ--7% נתח שוק. כאסטרטגיה עסקית, מנצלת אמזון במקרים רבים את שליטתה בשוק כדי להפעיל כוח כלכלי כנגד מתחרים, ולחזק את אחיזתה בין אם כפלטפורמת מסחר ובין אם כחנות, בשווקים חדשים אליהם היא נכנסת.[14][15] נכון לשנת 2019 אמזון לא רק מוכרת כמות גדולה של מוצרים, אלא גם מייצרת מאות רבות של מוצרים בעצמה, ומשתמשת בעוצמה שלה גם כדי לתת עדיפות בפלטפורמה למוצרים שהיא מייצרת,[15]
הודות לניטור המידע רחב ההיקף שמפעילה אמזון באתר שלה, היא יכולה לבצע גם סקרי שוק רחבי היקף בכל תחום ספציפי שתבחר, כך שברגע שהיא מחליטה למכור בעצמה מוצרים בתחום חדש, עושה זאת לאחר ניתוח מעמיק שמעניק לה יתרון גדול על פני המוכרים האחרים, גם כאלו המוכרים באתרים אחרים, אך בעיקר על פני המוכרים שמשתמשים בפלטפורמה שלה,[16] כאשר בתור פלטפורמה נהנית אמזון ממעמד מונופוליסטי המפר את יחסי הכוחות בינה לבין הסוחרים בה היא מתחרה.[17] תחקיר של הוול סטריט ג'ורנל שהתפרסם באפריל 2020, הראה כיצד אמזון מנצלת היטב את היתרון שלה על פני המוכרים העצמאיים שסוחרים דרך הפלטפורמה. על פי התחקיר, אמזון "מעתיקה" מוצרים מוצלחים שנמכרים דרכה באופן עצמאי - כלומר שואבת רעיונות ממוצרים של מוכרים עצמאיים ומשדרגת אותם לפני נתונה המכירה שלהם - ואז מייצרת ומוכרת אותם בעצמה. כך, לפי התחקיר, היא גורמת לחיסולם של עסקים גדולים וקטנים של מוכרים עצמאיים שמתבססים עליה.[18]
ערך מורחב – Amazon Web Servicesמאז שנת 2006 בולטת אמזון גם בפעילותה בתחום פתרונות מחשוב ענן לארגונים, במסגרת יחידה עסקית הקרויה Amazon Web Services - AWS.
החברה מספקת סוגים שונים של שירותים בענן המחשוב שלה שהבולטים בהם הם:
נכון לשנת 2019, שירותי הענן של אמזון מספקים שירותים לרבים מהאתרים הפופולריים בעולם, ובהם נטפליקס, ספוטיפיי ועוד. הפלטפורמה של שירותי הענן של אמזון בנויה כך שהיא תספק שירות לגולש אינטרנט בלמעלה מ-99% מהמקרים, כך שאם ה-AWS נופלת, מרבית שירותי האינטרנט נופלים יחד איתה.[19]
רווחי אמזון מ-AWS לשנת 2018 היו קרוב ל-26 מיליארד דולרים. נכון לסוף שנת 2019 מחזיקה אמזון כ-45% מנתח השוק העולמי של מחשוב הענן,[20] בהפרש גדול ממיקרוסופט שבתחילת 2019 החזיקה בכ-17%.[19]
באוגוסט 2019 אמזון זכתה בחוזה ה-JEDI אך בהמשך בלחץ של דונלד טראמפ נושא הזכייה נבדק והחוזה הועבר לחברה אחרת.
בתחילת העשור השני של המאה ה-21 השיקה את תוכנית Fulfillment By Amazon (בקצרה: FBA), שבה הציעה לסוחרים לאחסן את הסחורה, ולטפל באריזה ובשליחה.[21]
נכון ל-2013 החזיקה החברה קרוב ל-100 מרכזי הפצה ברחבי העולם. בדצמבר 2013 חשף ג'ף בזוס כוונה עתידית של החברה להפעיל שירות משלוחים באמצעות רחפנים, כשבהמשך נקרא השירות אמזון פריים אייר ואמזון אייר.[22]
באוקטובר 2017 פורסם כי אמזון בוחנת הפעלת שירות משלוחים חדש, שיוכל להחליף את השירותים שמספקות לה חברות המשלוחים Fedex ו-UPS – שתיים מהשותפות הוותיקות ביותר של ענקית הסחר המקוון. לפי דיווח של בלומברג, השירות יאפשר לחברה לשלוח יותר מוצרים תוך יומיים.[23]
בדצמבר 2017 פורסם כי אמזון קיימה שיחות ראשוניות עם יצרניות תרופות גנריות לגבי אפשרות כניסתה לתחום הפצת התרופות.[24]
בשני השווקים העיקריים בהם אמזון פועלת, היא הצליחה להיות דומיננטית מאוד. נכון לשנת 2019, בתחום המסחר המקוון בארצות הברית מחזיקה אמזון בנתח שוק של כ-49%, בהפרש גדול מהחברה השנייה בגודלה בתחום, איביי, המחזיקה בפחות מ-7% נתח שוק.[14] בתחום מחשוב הענן מחזיקה אמזון בכשליש מנתח השוק העולמי של מחשוב הענן, בהפרש גדול ממיקרוסופט שממוקמת אחריה עם כ-17%.[19]
אמזון ממנפת במקרים רבים את הדומיננטיות הרבה שהצליחה לייצר בשווקים בהם היא פועלת, לכדי יתרונות דרמטיים על פני המתחרים.[14] ועושה זאת בעזרת שילוב של כמה אסטרטגיות עסקיות.
החל משנת 2000, מבססת אמזון את המודל העסקי שלה על מושג הפלטפורמה, בו את עיקר המסחר באמזון מבצעים מוכרים אחרים שמשתמשים בתשתיות שלה.[13] גישה זו ליוותה אותה גם בכניסתה לתחום המחשוב בענן, והפלטפורמה של שירותי הענן שלה בנויה כך שהיא תספק שירות לגולש אינטרנט בלמעלה מ-99% מהמקרים, באופן שאם מערכת הענן של אמזון נופלת, מרבית שירותי האינטרנט נופלים יחד איתה.[19]
עוד בשנת 1997 הכריז בזוס בפני בעלי המניות של החברה שהפילוסופיה העסקית שלו היא להתעלם מרווחים בטווח הקצר, לטובת רווחים גדולים בהרבה בטווח הארוך. המשמעות היא שבמשך מספר שנים אמזון הפסידה סכומי כסף אדירים, מתוך אסטרטגיה ארוכת טווח. לדוגמה, ב-17 הרבעונים הראשונים לאחר שהפכה לחברה ציבורית הפסידה 2.8 מיליארד דולר, ובהמשך, ברבעון הרביעי של שנת 2017 הרוויחה 1.6 מיליארד דולר, כך שלמעשה ברבעון אחד הכפילה את הרווח שהשיגה ב-14 השנים שקדמו לכך.[25]
הנכונות של אמזון להפסיד סכומי כסף גדולים מתוך מחשבה אסטרטגית ארוכת טווח, הופכת אותה למתחרה מאוד אגרסיבית בשווקים אליהם היא נכנסת.[25] למשל, במקרים רבים היא נכנסת לשוק חדש ומוכרת בו במחירי הפסד, עד להוצאתם מהשוק של המתחרים הגדולים ביותר בשוק טרם כניסתה. לאחר נטישת המתחרים, מעלה אמזון את המחיר למחיר רווחי. דוגמה בולטת לשימוש בטקטיקה זו ניתן לראות בכניסתה של אמזון לתחום החיתולים, שבו המוכרת העיקרית עד אותה עת הייתה Diapers.com (אנ'). עם כניסתה לתחום החיתולים, הציעה אותם אמזון בהנחה של 30%, זאת לצד הנחה נוספת של 30% נוספים למנויים. במהלך זה הפסידה אמזון בתוך 3 חודשים כ-100 מיליון דולר. Diapers.com לא יכלה לעמוד בתחרות במחירי הפסד, ובתום שלושת החודשים נמכרה לאמזון.[26][14] דוגמה בולטת דומה קרתה גם בתחום מכירת הנעליים מול חברת זאפוס (אנ'), ובמקרים נוספים.[14]
נכון לשנת 2019, אמזון מפסידה כמיליארד דולר בשנה על שירותי המשלוחים שלה, זאת כדי ליצור מערך משלוחים חדשני ופורץ דרך, שימשוך לקוחות רבים להשקיע בו 99 דולר בשנה למנוי פריים, מתוך הנחה שמי שמנוי על אמזון פריים יתומרץ פסיכולוגית לחפש כל מוצר שהוא מעוניין לרכוש קודם כל ובעיקר באמזון. מהלכים אלו הובילו לטענות שמקשרים בין פעילות אמזון בארצות הברית לסגירתם של עשרות אלפי בתי עסק קטנים, אשר לא מסוגלים להתחרות בתנאי השוק החדשים שמכתיבה אמזון.[27]
אמזון מנצלת את כוחה כפלטפורמה, ואת האחיזה הדומיננטית שלה בשוק המסחר המקוון, גם כדי לקבוע את התנאים עבור המוכרים שלה, אשר נאלצים לרוב לקבל כל מה שתכתיב להם מאחר שהכוח של אמזון לקשר אותם עם לקוחות הוא ללא מתחרים. חלק ממה שאמזון עושה, הוא ניטור שוטף של כלל המידע באתר, ובמיוחד בניסיון לאתר מוצרים שהם הרווחיים ביותר. לעיתים, כאשר עולה בניטור מוצר רווחי במיוחד, מתחילה אמזון לייצר מוצרים דומים בעצמה, נותנת למוצרים מטעמה עדיפות ומשתלטת למעשה על נתח הרווחים של המוצר הקודם בחנות המקוונת של אמזון. תחקיר של ארגון פרופבליקה מצא שב-75% מהמקרים אמזון ממקמת בראש רשימת תוצאות החיפוש שלה מוצרים שלה עצמה, או מוצרים של חברות שמשלמות לה עבור השירותים הלוגיסטיים שלה, כמו אחסון ומשלוח, וזאת גם כאשר ישנן אפשרויות זולות שמדורגות גבוה יותר. אמזון נותנת לחנות של עצמה עדיפות בתוך הפלטפורמה של עצמה גם באמצעים נוספים, ולמשל, מעניקה את סמליל "הבחירה של אמזון" בדרך כלל למוצרים שהיא עצמה מוכרת, או למוצרים שמוצעים על ידי מוכרים שמשלמים לה על שירותי הלוגיסטיקה שלה.[15] הודות לניטור המידע רחב ההיקף שמפעילה אמזון באתר שלה, היא יכולה לבצע גם סקרי שוק רחבי היקף בכל תחום ספציפי שתבחר, כך שברגע שהיא מחליטה למכור בעצמה מוצרים בתחום חדש, היא עושה זאת לאחר ניתוח מעמיק שמעניק לה יתרון גדול על פני המוכרים האחרים שמציעים את סחורותיהם באמזון.[16]
בשנת 2017 התפרסם תחקיר של הוול סטיט ג'ורנל, שמסקנותיו הוכחשו על ידי אמזון, לפיו אמזון השתמשה בזרוע ההשקעות שלה כדי להשיג מידע על טכנולוגיות של חברות הזנק ולהשיק מוצרים מקבילים משלה, למשל על ידי תמיכה בסטארט-אפים באקסלרייטורים שלה או על ידי בקשה לבחינת הטכנולוגיה כחלק מהליך רכישה שלא בוצעה לבסוף. התחקיר נטען שחברות הון סיכון ממליצות לחברות בהן הן משקיעות להימנע מלקבל כספים מזרוע ההשקעות של אמזון מחשש שאמזון תעתיק את הטכנולוגיה ותייצר אותה באופן עצמאי.[28]
בשנת 2020 הצהירה נציבות התחרות באיחוד האירופי שאמזון מנצלת את כוחה אל מול הסוחרים שבפלטפורמה שלה באופן לא הוגן, והגישה לאמזון תביעת הגבלים עסקיים להסדרת הנושא.[29]
אמזון ספגה ביקורת ציבורית רבה על השימוש שעשתה במידע של הלקוחות המשתמשים בפלטפורמה שלה.[30]
ביולי 2021 אמזון נקנסה על ידי רשות הגנת המידע של לוקסמבורג ב-746 מיליון אירו, בגין שימוש ועיבוד מידע אישי תוך הפרה של תקנות הגנת המידע של האיחוד האירופי.[31]
לאורך השנים הותקפה[32] אמזון על יחסה לעובדי המחסנים במרכזי ההפצה שלה. ב-2011 עיתונאי של דה מורנינג קול (אנ') בפנסילבניה כתב על התנאים הקשים שבהם הועסקו העובדים במחסן החברה, כדוגמת אילוץ לעבודה בשעות נוספות, איומים בפיטורים ועבודה פיזית קשה. ב-2012 התפרסם סיפור דומה באוהיו מאת המגזין מאדר ג'ונס (אנ'). בפברואר 2013 ערך הפייננשל טיימס תחקיר דומה בבריטניה. ב-2013 כתב סמוי של ה-BBC תיעד עבור תוכנית התחקירים פנורמה את תנאי העבודה הקשים של עובדי המחסנים באמזון.[33] תחקירים נוספים שמתחו ביקורת על תנאי העבודה של אמזון בוצעו גם על ידי ניוזוויק, CBS, הניו יורק טיימס והגרדיאן.[34]
בישראל התפרסם בנובמבר 2017 כי החברה גייסה מהנדסים בשכר הגבוה בעשרות אחוזים מהנהוג בשוק בתוספת מענק חתימה גדול.[35]
בדומה לחברות גלובליות אחרות, ספגה אמזון ביקורת על תשלום מיסים מועט שהיא משלמת, ביחס לרווח שלה, באמצעות שימוש מתוחכם בחוקי מס שונים במדינות שונות.[36]
ערך מורחב – אמזון ישראלאמזון ווב סרביסז ישראל בע"מ, המוכרת בשם המקוצר אמזון ישראל, היא חברה ישראלית פרטית שהוקמה בשנת 2013 ועוסקת בשיווק שירותי מחשוב ענן. החברה ממוקמת בתל אביב במגדל שרונה עזריאלי. מלוא מניותיה מוחזקות על ידי קבוצת אמזון דוט קום האמריקאית.
אתר האינטרנט הרשמי של אמזון (באיטלקית) אתר האינטרנט הרשמי של אמזון (באנגלית בריטית) אתר האינטרנט הרשמי של אמזון (בספרדית) אתר האינטרנט הרשמי של אמזון (באנגלית הודית) אתר האינטרנט הרשמי של אמזון (בצרפתית) אתר האינטרנט הרשמי של אמזון (באנגלית קנדית) אתר האינטרנט הרשמי של אמזון (בהולנדית) אתר האינטרנט הרשמי של אמזון (בטורקית) אתר האינטרנט הרשמי של אמזון (ביפנית) אתר האינטרנט הרשמי של אמזון (בגרמנית) אתר האינטרנט הרשמי של אמזון (באנגלית אוסטרלית) אתר האינטרנט הרשמי של אמזון (בפורטוגזית ברזילאית) אתר האינטרנט הרשמי של אמזון (בערבית) אתר האינטרנט הרשמי של אמזון (באנגלית אמריקאית)
אמזון, ברשת החברתית פייסבוק
אמזון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אמזון, ברשת החברתית אינסטגרם
אמזון, ברשת החברתית טיקטוק.svg){kind=icon}
אמזון, סרטונים בערוץ היוטיוב
אמזון, הבלוג הרשמי
אמזון, באתר פינטרסט
אקונומיסט, 20 שנה למהפכת אמזון - החברה ששינתה את כל מה שאנחנו יודעים על קניות, באתר TheMarker, 30 ביוני 2014 הניו יורק טיימס, וול-מארט מול אמזון: הדו-קרב שמסביר איך עובדת הכלכלה המודרנית, באתר TheMarker, 16 ביוני 2017 ג'וש דזייז'ה, מאחורי הקלעים של המסחר באמזון מתנהלת מלחמה מלוכלכת. מאוד מלוכלכת, באתר הארץ, 30 בינואר 2019 אמיר ברנע, בנחישות, בהתמדה וללא מעצורים, אמזון הורסת את מרקם החיים בארצות הברית, באתר הארץ, 15 במרץ 2023 אופיר דור, 30 שנה אחרי הקמתה, האם מישהו יכול לנצח את אמזון?, באתר TheMarker, 19 בפברואר 2024Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
