2019 ברוסיה

2019 ברוסיה היא השנה ה-28 להקמת הפדרציה הרוסית לאחר התפרקות ברית המועצות.

עובדות מהירות

««« 2018 2017 2016	דגל רוסיה	2019 ברוסיה	»»» 2020 2021 2022
כל ערכי השנים ברוסיה • אירועים בולטים בעולם ב-2019 פורטל רוסיה • לוח שנה של שנת 2019

סגירה

הוכרזה כשנת התיאטרון.^[1]

הנהגה

אירועים עיקריים

1 בינואר – רוסיה התחילה את המעבר מטלוויזיה אנלוגית לטלוויזיה דיגיטלית.^[2]
14 בינואר – פיצוץ בלון גז בבית דירות בן 9 קומות בעיר שחטי שבמחוז רוסטוב הביא למות 5 איש ולפציעתם של 7 נוספים. המקרה מצטרף לאסון הנורא שאירע במגניטוגורסק והביא את שירותי החירום והדומה הממלכתית להאיץ הצעות חוק לכינון משטרה ייעודית לטיפול בהפרות חוק בכל הנוגע להתקנת מערכות גז בניגוד לתקנות הבטיחות.
30 בינואר – ראוף אראשוקוב, סנאטור מטעם קאראצ'אי-צ'רקסיה, נעצר במליאת מועצת הפדרציה בשל מעורבותו ברצח מנהיג תנועת נוער צ'רקסית בשם אסלן ז'וקוב, שנורה למוות ברכבו במרץ 2010. הרוצח נלכד ובחקירתו העיד שהרצח הוזמן על ידי אראשוקוב.
21 בפברואר – תחנת הכוח נובו-וורונז'-2 החלה את פעילותה^[3] ונחשבת לאחת מתחנות הכוח הגרעיניות הבטוחות בעולם.
2—12 במרץ — בעיר קרסנויארסק התקיימה אוניברסיאדת החורף ה-29.^[4]
27 במרץ – נעצר מיכאיל אביזוב, השר לשעבר לענייני ממשל פתוח, החשוד בגנבת כספים.
28 במרץ – בית המשפט במוסקבה מורה על מעצר בית למושל מחוז חברובסק, ויקטור אישאייב, המואשם בקבלת שוחד במסגרת חקירת שחיתות
4 באפריל – הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית העבירו לידי בנימין נתניהו בטקס בבניין משרד ההגנה הרוסי במוסקבה את מגפיו וחפציו של זכריה באומל, במסגרת מבצע "זמר נוגה", להשבת גופתו לידי ישראל.
5 באפריל – יושב ראש הדומה הממלכתית ויאצ'סלב וולודין הציע שינויים בחוקת רוסיה שיאפשרו את השתתפות הדומה בהליך הרכבת הממשלה.
1 במאי
- נשיא רוסיה ולדימיר פוטין חתם על חוק "אודות אינטרנט ריבוני", שנועד לנתק את ההסתמכות של האינטרנט הרוסי על שרתים זרים.^[5]
- הפגנה חוקית של האופוזיציה בסנקט פטרבורג פוזרה באלימות על ידי יחידת אומו"ן, בטענה לפרובוקציות של המפגינים.^[6]
2 במאי – שר הכלכלה והפיתוח האזורי של דאגסטן, אוסמן חסבולאטוב נלקח למעצר בהחלטת בית משפט. הוא מואשם בגנבת יותר מ-20 מיליון רובלים מתקציבי הרפובליקה.^[7]
5 במאי – מטוס סוחוי סופרג'ט 100 של טיסה 1492 של אירופלוט נחת נחיתת אונס בנמל התעופה הבינלאומי שרמטייבו בעקבות אש שפרצה בחלקו האחורי חצי שעה לאחר ההמראה. בשרפה ובנחיתה הקשה 41 נהרגו מתוך 78 נוסעים.
9 במאי – סרגיי דורנקו, עיתונאי הנחשב ממבקריו הבולטים של פוטין, נהרג במוסקבה.
13 במאי עד 22 במאי - הפגנות המוניות פרצו ביקטרינבורג במחאה על בניית כנסייה באתר שבו עמדה בעבר קתדרלת יקטרינה, סמוך לתיאטרון הדרמה העירוני.^[8] אחרי 3 ימי הפגנות בעיר כנגד הבנייה המתוכננת, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הורה לשלטונות העיר לעצור את הבנייה המתוכננת ולערוך משאל עם בקרב התושבים.^[9] במשאל עם שנערך לבסוף 58% הצביעו נגד בניית הכנסייה.
1 ביוני – 2 נעדרים ו-19 פצועים בפיצוץ שאירע במפעל לחומרי נפץ בעיר דזרז'ינסק שבמחוז ניז'ני נובגורוד, 400 ק"מ מזרחית למוסקבה.^[10]
3 ביוני – השידורים האנלוגיים בטלוויזיה הופסקו לאלתר בכל שטחי רוסיה והמדינה עברה לשיטת שידור דיגיטלית.
6 ביוני – נעצר העיתונאי איוואן גולונוב. מעצרו מביא לגל תמיכה ציבורית ולגל הפגנות חסר תקדים בתולדות רוסיה המודרנית. בעקבות ההפגנות העיתונאי שוחרר ממעצר.
יולי – החל ייצורו הסדרתי של מטוס הקרב סוחוי Su-57.
2 ביולי – 14 צוללנים נספו בשרפה בצוללת גרעינית של הצי הרוסי בים ברנץ שבאוקיינוס הקרח הצפוני.^[11]^[12]
13 ביולי – רוסיה וגרמניה שיגרו במשותף את טלסקופ החלל Spektr-RG.^[13]
20 ביולי – 20 אלף איש השתתפו בהפגנה המונית בשדרות סחרוב במוסקבה נגד פסילתם של רוב המועמדים המזוהים עם האופוזיציה מהתמודדות בבחירות לפרלמנט במוסקבה.^[14]
26 ביולי – מעצרם של ראשי האופוזיציה במוסקבה. ביניהם אלכסיי נבלני, ליובוב סובול, איליה יאשין, דימיטרי גוטקוב ואחרים.
27 ביולי – כ-10 אלף מפגינים השתתפו בהפגנות המשך נגד פסילת מועמדי האופוזיציה מהתמודדות בבחירות לדומה העירונית. ארגוני האופוזיציה טוענים ל-1373 עצורים בהפגנות. חלקם אף עם פציעות בדרגות שונות.^[15]
28 ביולי – אלכסיי נבלני, מראשי האופוזיציה וממתנגדיו הבולטים של פוטין אושפז לזמן קצר במוסקבה בעקבות תגובה אלרגית חריפה. רופאיו האישיים טענו שהוא הורעל בעת שהייתו במעצר. זמן קצר לאחר מכן שוחרר מבית החולים והוחזר למעצר.
2 באוגוסט – תם תוקפו של הסכם פירוק נשק גרעיני לטווח בינוני שרוסיה וארצות הברית היו חתומים עליו משנת 1987 ונועד למנוע הפצת נשק גרעיני.
3 באוגוסט – פעילת האופוזיציה, ליובוב סובול, נעצרה לפני הפגנות ההמשך נגד פסילת מועמדי האופוזיציה מהתמודדות בבחירות לדומה העירונית. במקביל, נפתחה חקירה נגד אלכסיי נבלני בחשד להלבנת הון. במהלך ההפגנות נעצרו 1001 אנשים, חלקם אף עם פציעות בדרגות שונות.
8 באוגוסט – התקרית בניונוקסה: עשרות פצועים ו-5 הרוגים מפיצוצים בבסיס ניסויים צבאי של הצי הרוסי, לא הרחק מסברודווינסק שבמחוז ארכנגלסק. הרשויות במחוז אמרו כי בעקבות הפיצוץ, נרשמה לזמן קצר עלייה ברמת הקרינה. כ-13 אלף אנשים פונו מבתיהם. הפיצוצים נמשכו גם בימים לאחר מכן.
10 באוגוסט – הבחירות לדומה העירונית של מוסקבה: פעילת האופוזיציה ליובוב סובול נעצרת מחדש. כששים אלף אנשים השתתפו בהפגנה המונית בשדרות סחרוב במוסקבה נגד פסילת המועמדים המזוהים עם האופוזיציה. 244 עצורים לאחר ההפגנות. הפגנות המוניות התקיימו גם בסנקט פטרבורג, שם נעצרו 79 אנשים.
15 באוגוסט – טיסה U6-178 של אורל איירליינס ביצעה נחיתת אונס, לאחר שמטוס איירבוס A321 עם רישום זנב VQ-BOZ, שהמריא מנמל התעופה הבינלאומי ז'וקובסקי לסימפרופול התנגש בלהקת שחפים שגרמה להשבתת מנועים. הטיסה נחתה על שדה תירס והטייסים הצליחו להציל את חייהם של 226 הנוסעים ושבעה אנשי צוות.
31 באוגוסט – הבחירות לדומה העירונית של מוסקבה: הפגנות המוניות במוסקבה נגד פסילת מועמדי האופוזיציה ומעצרם. לראשונה לא בוצעו מעצרים נגד משתתפי ההפגנות.
7 בספטמבר – לראשונה בוצעה עסקת חילופי שבויים בין רוסיה לאוקראינה. בין המשוחררים, הכתב הרוסי קיריל וישינסקי והקולנוען האוקראיני אולג סנצוב, וכל 24 המלחים האוקראינים שהוחזקו במצר קרץ'.
8 בספטמבר – הבחירות לרשויות המקומיות ברוסיה: רוסיה המאוחדת מאבדת כשליש ממושביה בדומה העירונית של מוסקבה במהלך הבחירות לפרלמנט המוסקבאי, מנגד כל מועמדיה בראשות המחוזות נבחרו מחדש, ביניהם גם מושל סנקט פטרבורג אלכסנדר בגלוב שזכה ברוב קולות בבחירות למושל סנקט פטרבורג. הפתעה נוספת חוותה המפלגה גם במחוז חברובסק בה נבחר מחדש המועמד מטעם המפלגה הליברל-דמוקרטית, שזכה כעת גם לתמיכה בפרלמנט, בו המפלגה הליברל-דמוקרטית זכתה ברוב המושבים על חשבון מפלגת השלטון. בנוסף, המועמד הקומוניסטי בבחירות לראשות העיר נובוסיבירסק נבחר מחדש.^[16]
10 בספטמבר – התקשורת האמריקאית טוענת כי קהילת המודיעין האמריקנית נאלצה לחלץ מרגל מתוככי הקרמלין מחשש לחשיפה על ידי נשיא רוסיה. בתקשורת הרוסית חשפו את זהותו כפקיד בלשכת הנשיאות בשם אולג סמולנקוב.
12 בספטמבר – לאחר שמפלגת רוסיה המאוחדת איבדה כשליש ממושביה בדומה העירונית של מוסקבה, הרשויות פשטו על עשרות בתי ומשרדי תומכי האופוזיציה ב-41 ערים ברחבי רוסיה.
16 בספטמבר – השחקן פאבל אוסטינוב נידון ל-3.5 שנות מאסר, לאחר שנעצר בהפגנות האופוזיציה שנערכו ב-3 באוגוסט בטענה שהפעיל אלימות נגד המשטרה. הרשעתו מביאה לגל תמיכה חסר תקדים בקרב אנשי התרבות ברוסיה.
17 בספטמבר – אלכסנדר קוקורין ופאבל מאמייב זכו לשחרור מוקדם בשל התנהגות טובה. קוקורין חתם בזניט סנקט פטרבורג לחוזה לעונה אחת, אך התאחדות הכדורגל הרוסית לא אפשרה את רישומו בליגה ויוכל לשחק במשחקים רשמיים רק מינואר 2020; ממאייב שוחרר מקרסנודאר והפך לשחקן חופשי.
20 בספטמבר – פאבל אוסטינוב שוחרר בהוראת בית המשפט המחוזי במוסקבה.
29 בספטמבר – הפגנה המונית של האופוזיציה בשדרות סחרוב במוסקבה בדרישה לשחרר את כל העצורים מההפגנות של האופוזיציה שנערכו במהלך הקיץ. ההפגנה זוכה להצלחה מסוימת כאשר בימים הבאים משוחררים חלק מהעצורים.
2 באוקטובר – פשיטה של המשטרה הרוסית על משרדי העיתון הדאגסטני "צ'רנוביק". העיתון תכנן לפרסם נתונים עדכניים על המצב הכלכלי ברפובליקה ולחשוף פרטים על פרשיות פליליות שאירעו במהלך השנים האחרונות ברפובליקה.
10 באוקטובר – שוטרי משטרת הפדרציה הרוסית מצאו את גופתה של ילדה בת 9 בשם ליזה קיסליובה מהעיר סראטוב, שהוכרזה נעדרת יומיים קודם. בחקירה נמצא הרוצח, מיכאיל טובאטין, שהודה בביצוע הרצח. מעצרו הביא לגל תמיכה ציבורי להחזרת עונש מוות ליישום בחוק הרוסי.
11 באוקטובר – 7.5 שנות מאסר נגזרים על המטיילת הישראלית נעמה יששכר לאחר שבתיקה נמצאו 9.5 גרם חשיש בנמל התעופה במוסקבה. פרשה זאת באה בעקבות תהליכים בישראל להסגרת ההאקר הרוסי, אלכסיי בורקוב שעצור בישראל לארצות הברית.
14 באוקטובר – המשטרה הרוסית פשטה על בתיהם של כמה ממשתתפי הפגנות האופוזיציה שנערכו בקיץ ועצרה 4 אנשים בטענה שהפעילו אלימות נגד המשטרה במהלך ההפגנות.
1 בנובמבר – "חוק האינטרנט הריבוני" נכנס לתוקף. החוק נועד לנתק את ההסתמכות של האינטרנט הרוסי על שרתים זרים תוך דרישה מהספקיות להתקין ציוד מיוחד.
9 בנובמבר – כ-5 אלף הפגינו בעיר סיקטיבקר במחוז קומי נגד השלכות האשפה במחוז ובשאר הפריפריות ברוסיה.^[^{דרוש מקור]}
14 בנובמבר – 2 הרוגים ו-3 פצועים בירי במכללה בעיר בלאגובשצ'נסק, הירי בוצע על ידי סטודנט במכללה.
27 בנובמבר – נפתח כביש האגרה מוסקבה — פטרבורג באורך 684 ק"מ.^[17]
2 בדצמבר
- אושר החוק המורה על התקנה כברירת מחדל של אפליקציות רוסיות בסמארטפונים והתקנים חכמים.
- נחנך צינור הנפט "עוצמת סיביר", שנועד לספק גז טבעי מרוסיה לרפובליקה העממית של סין.
3 בדצמבר – נשיא רוסיה ולדימיר פוטין חתם על חוק המאפשר להגדיר בלוגרים ועיתונאים כסוכנים זרים.
6 בדצמבר – בבית המשפט במוסקבה התאספו מאות אנשים לקראת הכרעת הדין של הבלוגר יגור ג'וקוב המקורב לאופוזיציה שהואשם בקריאות נגד הממשלה. בסופו של דבר בית המשפט גזר עליו 3 שנים על תנאי.
6 ו-7 בדצמבר – לאחר ששבוע קודם לכן משטרת סנקט פטרבורג עצרה 39 אוהדים של ספרטק מוסקבה ביום המשחק של זניט נגד ספרטק בטענה כי הם נעצרו כפעולות מנע, אוהדי זניט, קרסנודאר, דינמו, ארסנל ולוקומוטיב פתחו במחאה כללית ועזבו את האצטדיונים בדקה ה-40 של משחקי הקבוצות בליגה והותירו יציעים ריקים כמחאה על ידם הקשה מדי ללא הצדקה של רשויות אכיפת החוק במדינה.
9 בדצמבר – **בעקבות פרשת סימום בספורט הסוכנות העולמית נגד סמים בספורט הודיעה על הרחקת רוסיה מתחרויות ספורט בינלאומיות למשך 4 שנים. באיסור זה נכללים איסור על ספורטאים לייצג את רוסיה במשחקים האולימפיים, בגביע העולם בכדורגל, באליפויות העולם בשחייה וכן נאסר עליה לארח טורנירים אלה. באיסור לא נכללו טורנירים בחסות אופ"א.
- לראשונה מזה 6 שנים נערכה פגישה בין נשיא רוסיה לנשיא אוקראינה, פוטין וזלנסקי בפסגה מיוחדת בצרפת ודנו באופנים להסדרת והפסקת המלחמה במזרח אוקראינה.
12 בדצמבר – שרפה שפרצה על סיפונה של נושאת המטוסים אדמירל קוזנצוב במהלך עבודות תחזוקה בנמל מורמנסק הביאה למותם של שני מלחים ולנעדר.^[18]
13 בדצמבר – אלינה זגיטובה שמחזיקה בתוארי אלופת רוסיה, אלופת אירופה, אלופת העולם והאלופה האולימפית, הודיעה במפתיע על השהיית קריירת ההחלקה על הקרח שלה.
18 בדצמבר – פרשת נעמה יששכר: בדיון שנערך בבית המשפט המחוזי בחימקי, ערעורה של יששכר נדחה. עונשה נותר על כנו והיא הוחזרה לתא המאסר. טענותיה כי הופללה נדחו על הסף על ידי השופטים.
19 בדצמבר – גבר חמוש ניסה לבצע ירי בכניסה למטה שירות הביטחון הפדרלי בלוביאנקה, לאחר מכן נמלט לרחוב, הרג סוכן של שירותי הביטחון, שוטר מקוף ופצע עוד חמישה עוברי אורח. הוא נוטרל בקרב יריות עם לוחמי SOBR והמרכז למטרות מיוחדות.
22 בדצמבר – נבחרת רוסיה בבנדי עד גיל 23 זכתה באליפות העולם שנערכה בארכנגלסק, לאחר שגברה על נבחרת שוודיה בגמר בתוצאה 7:1.^[19]
23 בדצמבר – נחנך גשר הרכבות בגשר קרים.
26 בדצמבר – מספנות האדמירליות הורידו למים את הצוללות וולחוב.^[20]
29 בדצמבר – עסקת חילופי שבויים בין רוסיה לאוקראינה, במסגרתה שוחררו במחסום ליד העיירה הורליבקה ברפובליקה העממית של דונצק, 55 אסירים אוקראינים, בעוד האוקראינים שחררו 87 בדלנים.^[21]

נפטרו

(קטגוריה:רוסים שנפטרו ב-2019)

9 בינואר – אנטולי לוקיאנוב, פוליטיקאי סובייטי, היושב ראש האחרון של הסובייט העליון של ברית המועצות (נולד ב-1930)
2 במרץ – ז'ורס אלפרוב, מדען וחבר פרלמנט (נולד ב-1930)
9 במרץ – ולדימיר אטוש, שחקן קולנוע סובייטי-רוסי (נולד ב-1922)
16 במרץ – יוליה נצ'לובה, זמרת (נולדה ב-1981)
5 באפריל – ניקולאי קובאלב, מנהל שירות הביטחון הפדרלי בשנים 1996–1998 (נולד ב-1949)
26 באפריל – אלינה ביסטריצקאיה, שחקנית תיאטרון (נולדה ב-1928)
4 באוגוסט – וילי טוקרב, זמר (נולד ב-1934)
28 בספטמבר – מארק זכארוב, במאי ותסריטאי (נולד ב-1933)
11 באוקטובר – אלכסיי ליאונוב, קוסמונאוט (נולד ב-1934)
19 באוקטובר – אלכסנדר וולקוב - טניסאי רוסי (נולד ב-1967)
10 בדצמבר – יורי לוז'קוב, ראש עיריית מוסקבה (נולד ב-1936)
26 בדצמבר – גלינה וולצ'ק, במאית תיאטרון, שחקנית תיאטרון סוברמניק (נולדה ב-1933)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא 2019 ברוסיה בוויקישיתוף

הערות שוליים

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.