1803 - 1815: המלחמות הנפוליאוניות - סדרה של עימותים עולמיים שהתרחשו בעיקר באירופה, אך גם במזרח-התיכון, צפון אפריקה והאוקיינוס האטלנטי. בכל אחד מהם עמדה צרפת מול קואליציה משתנה של בעלות-ברית, שהתנגדו למסעות הכיבושים שערכה. המלחמות נמשכו עם הפוגות קצרות עד שנת 1815. הן שינו ללא היכר את הצבאות האירופאיים, ונערכו בקנה-מידה רחב שלא נודע כמוהו, בעיקר בשל שיטת גיוס חובה להמונים שאומצה לראשונה.
1810 - 1821: מלחמת העצמאות של מקסיקו - במלחמה השיגה מקסיקו את עצמאותה משלטון האימפריה הספרדית, ששלט בה 300 שנים (משנת 1521). המלחמה החלה כמרידת איכרים כנגד אדוניהם, והסתיימה בעצמאותה של מקסיקו.
1812 - 1815: מלחמת 1812 - מלחמה שהתרחשה בצפון אמריקה בין ארצות הברית לבריטניה על רקע המלחמות הנפוליאוניות בין בריטניה לצרפת. ארצות הברית ניסתה לנצל את מעורבותה המוגברת של בריטניה באירופה ולפלוש לאמריקה הבריטית (קנדה). האמריקאים פלשו לקנדה ארבע פעמים, ובתגובה הבריטים פשטו על ערים שונות על חופי ארצות הברית, בהם גם הבירה וושינגטון.
1813: הפלישה הבורמזית – ממלכת בורמה כובשת את ממלכת מניפור ושטחים נוספים המקרבים אותם לשטחי הבריטים בבנגל. בהמשך העשור ממשיכים הבורמזים בהתקפותיהם ומנסים, ללא הצלחה בשלב זה, לכבוש את גם ממלכת אסאם[7][8].
1820-1813: השתלטות הסיקים על פנג'אב (אנ') – אימפריית הסיקים מנצחת במספר קרבות ומשתלטת על שטחים נוספים במרכז אסיה[9].
1818-1817: מלחמת בריטניה-מראטה השלישית (אנ') – עשורים של מתיחות ומאבקים בין האימפריה המראטהית לאימפריה הבריטית מסתיימים ברצף ניצחונות בריטי מהיר, המוביל להשתלטות בריטניה על שטחי האימפריה והשלמת כיבושה של עיקר שטחה של תת היבשת ההודית[11].
1819-1817: מלחמת זולו–נדוואנדווה (אנ') – תחת המלך שאקה, מתאחדים תחת בני הזולו מספר שבטים, שיוצרים את ממלכת זולו ומנצחים את שבט הנדוואנדווה, הדומיננטיים באזור עד אותה עת. השתלטותם של הזולו על האזור גורמת לנדידת שבטים המשפיעה על המרקם החברתי גם באזורים סמוכים לא מעטים[12].
1815 ואילך: הקונצרט של אירופה (אנ') - כינוי לתקופה בה מעצמות אירופה יוצרות "מאזן עוצמה" בניסיון להבטיח רסטורציה. המעצמות מנסות לקבל בהסכמה משותפת את ההחלטות החשובות ביותר לגורל אירופה[18].
22 בפברואר 1819: ספרד מוכרת את פלורידה לארצות הברית.
לאורך העשור המדינות הצעירות של אמריקה הלטינית מנסות לכונן משטר רפובליקאי ומכוננות חוקות, כאשר חלק מחוקות אלו מציגות רעיונות מתקדמים יחסית לתקופה הנוגעים לזכויות אזרח. עם זאת, משטרים ראשוניים אלו סובלים מחוסר יציבות ולא מעריכים ימים, ובהדרגה מתחזק מעמדן של אליטות מקומיות חדשות שנכנסות לחלל הריבוני והריכוזי שמותירים אחריהם הספרדים, ונוצרות מסורות ראשוניות של רפובליקות היברידיות[15].
תנועות לאומיות - בשנים אלו פעלו באירופה תנועות לאומיות שונות. אירופה שלאחר סיום המלחמות הנפוליאוניות חוותה שינויים שונים מבחינה מדינית, אשר היו צעד נוסף בדרך למהפכות הלאומים שיתרחשו בעשורים הבאים.
16 בפברואר 1810 – רעידת אדמה חזקה בכרתים. דווח על כ-2,000 הרוגים
10 באפריל 1815 – התפרצות הר הגעש טמבורה באי סומבווה שבאינדונזיה, גורמת למותם של כ-92,000 איש (10,000 באופן ישיר והיתר מרעב ומכולרה); ההתפרצות נמשכה כשבוע
16 ביוני 1816 – רעידת אדמה חזקה בהודו - כ-1500 הרוגים
1812, 1818-1816: לאורך העשור הכו באפריקה גלים של תקופות בצורת. בהמשך לבצורת ממושכת בעשור הקודם, ההשפעה המצטברת של הבצורות הייתה הרסנית ובמחקר נקשרות הבצורות לעיתים כגורם מחולל למאבקים שונים ביבשת[22].
1812: קטר הסלמנקה - תכנונו של הקטר, שמוכיח את הכדאיות המסחרית של הנעה באמצעות קיטור, הראשון שמשלב שני צילנדרים והראשון שהצליח להמיר תנועה סיבובית במסילה לתנופה קדימה[25].
1818: אופניים - הדגם הראשון המתועד של אופניים מוצג לציבור בפריז בשנת 1818 על ידי הברון הגרמני קארל פון דרייס. אופניים אלה הונעו על ידי דחיפה של רגלי הרוכב כנגד הקרקע, ונודעו כ"אופני דחיפה", או דרייסין על שם ממציאם. לאופני הדחיפה היו שני גלגלים אשר נעו באותו קו, ואשר חוברו על ידי מסגרת עץ. הרוכב ישב בפיסוק בין שני הגלגלים כשכפות רגליו מגיעות אל הקרקע ודוחפות את האופניים, בעוד שההיגוי נעשה בגלגל הקדמי.