Loading AI tools
תפוצת ישראלים בעולם מתייחסת בדרך-כלל לתושבי מדינת ישראל שחיו בישראל והעתיקו את מרכז חייהם לחו"ל לתקופה קצובה או לצמיתות.
 |
ראו גם – יהדות התפוצות, גלות (יהדות) |
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לשנת 2017, יותר מ-550 אלף ישראלים מתגוררים בחו"ל.[1]
בדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת משנת 2012, נטען כי "אין כיום נתון מוסמך אחד על היקף אוכלוסיית הישראלים החיים בחו"ל, והמידע על גודלה מבוסס על הערכות שעוצבו בידי גורמים שונים, שכל אחד מהם התבסס על הגדרה שונה והשתמש בשיטת איסוף נתונים שונה".[2] לשם הבנה, בשנת 2011 מספר הישראלים החיים בחו"ל נע בין 226,980 (לפי נתוני משרד הפנים) לכ-750,000 (לפי הערכות המשרד לקליטת העלייה), ואילו לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והמוסד לביטוח לאומי מספרם יותר מחצי מיליון.[2]
בארצות הברית
מספרם של הישראלים בארצות הברית אינו ידוע ממש, וישנם מספר מקורות סותרים:
- על פי שגיא בלשה, מנכ"ל ארגון הקהילה הישראלית-אמריקאית (IAC) מספרם של הישראלים החיים בארצות הברית נאמד ב-500–800 אלף איש.[3] המספר מבוסס, לדבריו, על אומדנים שנעשו על ידי משרדי ממשלה שונים והסוכנות היהודית.[4]
- לפי ארן הימן, יו"ר המועצה המקומית ניו-יורק, בארצות הברית ובקנדה חיים כ-650 אלף ישראלים. את המספר הזה, לדבריו, הוא קיבל מדיפלומט ישראלי בכיר.[4]
- לפי דייוויד מלאך, מנהל חטיבת העם היהודי בפדרציה היהודית של ניו-יורק (UJA), המטפל גם בקהילה הישראלית, מסתמך על סקר שערך הארגון שלו על מאפייניה של הקהילה היהודית ובכלל זה הישראלים בניו-יורק. הוא מעריך את מספרם של הישראלים החיים בכל רחבי ארצות הברית ב-200 אלף איש בלבד, ומתבסס על נתוני רשם האוכלוסין האמריקאי וניתוח של נתונים ממקורות אחרים.[4]
- לפי ד"ר לילך לב-ארי, המספר מוערך בכ-300 אלף.[5]
בבריטניה
ההערכה היא שבשנת 2019 חיו בבריטניה בין 25 ל-28 אלף ישראלים, כאשר לפי ארגון "הבית הישראלי" המספר עומד על 40 אלף. כ-60% מהם מתגוררים בלונדון[6].
בגרמניה
ההערכה היא שבשנת 2019 חיו בגרמניה כ-25 אלף ישראלים. כ-60% מהם מתגוררים בברלין. למרות המספר הקטן יחסית, בשל הסמליות בהגירה לגרמניה, קולם הציבורי נשמע באופן בולט במיוחד.[6]
בקנדה
לפי מפקד אוכלוסין שערכה הלשכה הקנדית לסטטיסטיקה חיים בקנדה כ-35 אלף ישראלים.[7]
- תושב ישראלי בחו"ל - מתבססת על הגדרות האו"ם (המלצות האו"ם למפקדי 2010), לפיהן: "מהגר בין לאומי הוא כל אדם המשנה את המדינה המשמשת למגוריו בשגרה. מהגר לטווח ארוך הוא אדם העובר למדינה שאיננה משמשת למגוריו בשגרה, לפרק זמן של שנה ויותר (12 חודשים). מהגר לטווח קצר הוא אדם העובר למדינה שאיננה משמשת למגוריו בשגרה לפרק זמן של שלושה חודשים לכל הפחות ושנה לכל היותר (12 חודשים)."[8]
- "יורד יוצא" - הוא אדם אשר לא נמצא במאגר היורדים של השנה הקודמת; ששהה בחו"ל ברצף של לפחות 90 יום; ובמשך שנה מיום היציאה הוא שהה בחו"ל לפחות 275 ימים במצטבר.[9]
- "יורד חוזר" - הוא אדם אשר נמצא במאגר יורדים של שנה קודמת; בשנת האומדן שהה בישראל ברצף של לפחות 90 יום; ובמשך שנה מיום החזרה הוא שהה בישראל לפחות 275 ימים במצטבר.[9]
- מאגר תושבים ישראלים בחו"ל - נועד לשם זיהוי פרטים במרשם האוכלוסין, החשודים בהסתברות גבוהה מאוד, כפרטים שמרכז חייהם איננו בישראל במטרה לגרוע אותם ממסגרת האוכלוסייה הנוכחת לצורכי מפקד האוכלוסין.[8]
- אומדן הישראלים בחו"ל - הכולל גם פרטים שנפטרו בחו"ל, מהווה אומדן לאורו נבחן היקפו של מאגר התושבים הישראלים בחו"ל.[8]
- מאזן הגירה של ישראלים - ההפרש בין מספר היוצאים לחו"ל לשהייה של שנה ויותר לבין מספר החוזרים מחו"ל לאחר שהייה של שנה ויותר.[1]
ערך מורחב – ירידה מארץ ישראל
14.3 אלף תושבים יצאו לחו"ל בשנת 2017 ושהו שם ברציפות שנה ויותר. 27% מהם היו ילדים עד גיל 14 ,61.8% היו בני 15–64 (גיל העבודה), ו-10.8% היו בני 65 ומעלה.[1]
באותה שנה חזרו מחו"ל 8.4 אלף תושבים לאחר שהייה רצופה של שנה ויותר. 22.6% היו ילדים עד גיל 14 ,69.4% היו בני 15–64, ו-7.9% היו בני 65 ומעלה. מרבית החוזרים (64.3%) שהו בחו"ל תקופה קצרה יחסית של עד שלוש שנים.[1]
בשנת 2017 מאזן ההגירה של ישראלים היה שלילי (כלומר, יותר יוצאים מחוזרים) ועמד על 5.8 אלף תושבים. עם זאת, בראשית שנות ה-20 של המאה ה-21, נראית מגמה חיובית והמאזן נהיה פחות ופחות שלילי.[דרוש מקור]
אומדן הישראלים בחו"ל
לפי מאזני הגירה מצטברים לשנים 1948–2017, 732 אלף ישראלים יצאו לחו"ל ולא חזרו. אומדן זה כולל גם ישראלים שנפטרו בחו"ל, ולפי שיעורי התמותה בישראל מספרם מוערך בין 133 אלף ל-171 אלף. לפיכך האומדן של מספר הישראלים ששהו בחו"ל בסוף שנת 2017 נע בין 561 אלף ל-599 אלף. אומדן זה אינו כולל ילדים שנולדו בחו"ל למהגרים ישראלים.[1]
| שנה | ישראלים יוצאים[10] | ישראלים חוזרים[11] | מאזן |
|---|---|---|---|
| 1990 | 24,700 | 10,500 | 14,200- |
| 1991 | 22,800 | 11,500 | 11,300- |
| 1992 | 23,100 | 10,500 | 12,600- |
| 1993 | 27,200 | 9,000 | 18,200- |
| 1994 | 19,500 | 9,000 | 10,500- |
| 1995 | 26,300 | 7,600 | 18,700- |
| 1996 | 20,900 | 8,100 | 12,800- |
| 1997 | 20,000 | 7,200 | 12,800- |
| 1998 | 19,700 | 6,500 | 13,200- |
| 1999 | 19,500 | 6,800 | 12,700- |
| 2000 | 21,200 | 8,400 | 12,800- |
| 2001 | 27,200 | 7,800 | 19,400- |
| 2002 | 27,300 | 8,300 | 19,000- |
| 2003 | 25,400 | 9,100 | 16,300- |
| 2004 | 24,200 | 10,000 | 14,200- |
| 2005 | 21,500 | 10,500 | 11,000- |
| 2006 | 22,400 | 9,600 | 12,800- |
| 2007 | 21,074 | 9,349 | 11,725- |
| 2008 | 19,098 | 10,622 | 8,476- |
| 2009 | 15,886 | 10,988 | 4,898- |
| 2010 | 15,617 | 10,237 | 5,380- |
| 2011 | 16,156 | 9,518 | 6,638- |
| 2012 | 15,873 | 8,815 | 7,058- |
| 2013 | 16,171 | 8,851 | 7,320- |
| 2014 | 15,670 | 8,866 | 6,804- |
| 2015 | 16,684 | 8,450 | 8,234- |
| 2016 | 15,181 | 8,896 | 6,285- |
| 2017 | 14,254 | 8,411 | 5,843- |
הגורמים העיקריים לירידה מישראל[12]
- ישראלים השואפים לשפר את תנאי חייהם ויוצאים לחו"ל בשל בעיות כלכליות שהם נתקלים בהן בארץ, כגון אבטלה, יוקר המחיה, מיסוי גבוה, שכר נמוך מהשכר שיוכלו לקבל בחו"ל ועוד;
- סטודנטים או חוקרים השואפים להשלים את לימודיהם בחו"ל בתנאים טובים יותר מאלה שמתאפשרים בארץ;
- עולים חדשים שלא השתלבו בארץ מבחינה תעסוקתית בשל אי-התאמה מקצועית לשוק בקרב יורדים 14 העבודה בארץ. לפי המחקר של המשרד לקליטת העלייה שנזכר לעיל, אלה קבוצת צעירים בעלי השכלה גבוהה בהשוואה לכלל העולים החדשים.
רילוקשיין זמני למטרת עבודה או לימודים
- ערך מורחב – רילוקיישן
סטודנטים ישראלים בחו"ל
בשנת 2013 פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים לפיהם כ-18,000 סטודנטים ישראלים לומדים בחו"ל:[13]
- כ-2,700 סטודנטים ישראלים לומדים בארצות הברית, ומהווים 15% מכלל הישראלים הלומדים בחו"ל.
- כ-12,300 ישראלים לומדים בשאר מדינות ה-OECD, באירופה, באוסטרליה ובקנדה, ואלו הישראלים מהווים כ-0.9% מכלל הסטודנטים הזרים הלומדים במדינות אלה.
- כ-3,000 ישראלים לומדים בירדן, 16.7% מכלל הישראלים הלומדים בחו"ל.[13]
לפי אותו פרסום מטעם הלמ"ס, המקצועות המבוקשים הם: רפואה, ביוטכנולוגיה, רפואת שיניים, מנהל עסקים, לימודי משחק וקולנוע, עיצוב אופנה ואומנות. כמו כן, עוד נמצא על פי הנתונים, כי המדינות הנחשקות בעיני הסטודנטים הישראלים הן: ארצות הברית, בריטניה, אוסטרליה, ספרד, איטליה, רומניה, הונגריה, גרמניה והולנד.
יתרה מזאת, הלמ"ס בדקה ונמצאה כי הסיבות ללימודים בחו"ל מגוונות למדי. החל מהאווירה הקוסמופוליטית, תחושת החופש והשחרור והתרעננות משירות מילואים, ועד סברה כי רמת הלימודים גבוהה יותר, בעיקר במקצועות כמו רפואה ומינהל עסקים. סיבה נוספת שציינו הסטודנטים הם תנאי הקבלה הנוקשים באוניברסיטאות בארץ.[13]
על פי מאגר המידע של ה-OECD, מספר הסטודנטים הישראלים שלמדו במדינות ה-OECD בשנת 2019 הוא 8,340.[14] כ-15 אלף ישראלים עוזבים את הארץ מדי שנה לטובת לימודים אקדמיים בחו"ל,[15] מסיבות שונות ובהן יוקר המחיה, הרצון להיחשף לתרבויות חדשות, לימוד שפות, ועוד.
על פי מידע של התכנית הלאומית להשבת אקדמאים,[16] ישנם ישראלים בעלי תואר שלישי בתחומי מדעי החיים אשר נמצאים בחו"ל עקב קושי בהשתלבות בתעסוקה בישראל, הדבר נכון גם לבעלי תואר שלישי במדעים הפיזיקליים, המתקשים בהשתלבות בשוק התעסוקה הישראלי עם חזרתם לארץ בסיום הלימודים. מבין בעלי תואר שני במתמטיקה ממוסדות ישראליים, כ-25% עובדים וחיים בחו"ל, וכן כ-20% מהישראלים בעלי התואר השלישי במדעי המחשב חיים ועובדים בחו"ל.[17]
ירידה מישראל בקרב עולים חדשים
נמצא כי שיעור היורדים בקרב העולים ממדינות ברית המועצות לשעבר - גבוה עשרות מונים משיעור היורדים בקרב הישראלים הוותיקים (7.4 מכל 1,000 עולים מחבר המדינות ירדו מישראל בשנת 2002, לעומת 1.5 מכל 1,000 ילידי ישראל). יתר על כן, שיעור היורדים בקרב העולים מחבר המדינות גדל עם השנים, וכמעט הוכפל משנת 1990 עד שנת 1997. בתקופה שבין 1989 ל-2002 ירדו מהארץ כ-72,000 (7.6%) מתוך כ-939,000 עולים. 9,100 מהם היגרו לרוסיה ו-5,250 היגרו לאוקראינה. כמו כן, שיעור הירידה בקרב העולים הלא-יהודים מחבר המדינות היה יותר מכפול משיעורם בקרב העולים היהודים.[12] בשנים 1990–2017 עזבו את ישראל לבלי שוב כ-118.7 אלף עולים שהם כ-11% מכלל העולים שהגיעו מברית המועצות.[18]
"בריחת המוחות" מישראל
- ערך מורחב – בריחת מוחות
ב-2019 Yearbook Competitiveness World פרסם דירוג של היקף בריחת המוחות בקרב 63 מדינות מתפתחות ומפותחות. ישראל דורגה במקום ה-24. כלומר, המשמעות היא ש"בריחת המוחות" מישראל היא ממוצעת ביחס למדינות אחרות.[19]
לפי נתוני הלמ"ס והתוכנית הלאומית להשבת אקדמאים, אחוז השוהים בחו"ל שלוש שנים ויותר גבוה במיוחד בקרב מקבלי תואר שלישי (דוקטור), במיוחד בקרב מקבלי תארים בתחומי המדעים המדויקים וההנדסה. 11% ממסיימי תואר שלישי בישראל שוהים בחו"ל, שזהו אחוז הרבה יותר גבוה מאחוז השוהים שאינם-אקדמאים, בחו"ל.[20]
לפי מחקר של הכלכלן דן בן-דוד ב-2014, ירדרו מישראל 2% מבוגרי המכללות להוראה, 4% מבוגרי המכללות הכלליות, 7% מבוגרי מדעי החברה והרוח באוניברסיטאות ו-9% מבוגרי המדעים וההנדסה באוניברסיטאות.[21]
בהנחה שמדי שנה "מאבדת" מדינת ישראל כ-120 מדענים, ההפסד השנתי לתמ"ג הוא כ-55 מיליון שקל.[22]
ירידה כאקט מחאה
בשנת 2014, החלו מחאות מצד ישראלים שקוראים לירידה מישראל עקב יוקר המחיה, כשהידועה מביניהן הייתה מחאת המילקי.
לפי החוק, אזרחים ישראלים שמתגורירם או שוהים זמנית בחו"ל - לא זכאים להצביע אלא אם יגיעו לישראל במיוחד ביום הבחירות, ולכן זכותם להצביע נמנעת בעודם שוהים מחוץ למדינה ביום הבחירות. החוק הקיים מאפשר זכות הצבעה רק לנציגים רשמיים של ישראל (מטעם משרדי הממשלה ושליחי המוסדות הלאומיים), בנציגויות דיפלומטיות וקונסולריות, וכן לימאים בהפלגה. ישנה טענה העולה בשנים האחרונות היא כי החוק הקיים מאז 1948 מיושן ולא רלוונטי עוד, שכן אזרחי העולם ניידים יותר לצורכי תעסוקה, לימודים או טיולים, בהשוואה לימי קום המדינה.[23] מצד שני יוחנן פלסנר ועופר קינג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה טענו שהענקת זכות הצבעה גורפת לאזרחי ישראל שחיים בחו"ל היא צעד בעייתי לנוכח הייחודיות של מדינת ישראל שבה האזרחות נרכשת בקלות יחסית מכוח חוק השבות; ושהסוגיות המוכרעות בבחירות בה קיומיות וכבדות משקל. ולכן הם מציעים את הרחבת ההצבעה מחו"ל רק לאזרחים הנמצאים בחו"ל באופן זמני, לצורך שליחות מהעבודה, לימודים, תיירות ועסקים. ולא ליורדים ישראלים שהעתיקו את מרכז חייהם לחו"ל באופן קבוע.[24]
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
