ניר דוד (תל-עמל)
קיבוץ בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קיבוץ בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נִיר דָּוִד (תֵל-עָמָל) הוא קיבוץ בעמק בית שאן, השייך למועצה אזורית עמק המעיינות.
ניר דוד (תל-עמל), אוגוסט 2020 | |
מדינה | ישראל |
מחוז | הצפון |
מועצה אזורית | עמק המעיינות |
גובה ממוצע[1] | -103 מטר |
תאריך ייסוד | 1936 |
תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
סוג יישוב | קיבוץ |
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
- אוכלוסייה | 770 תושבים |
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 3.6% בשנה |
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
היה ליישוב הראשון בסדרת יישובי חומה ומגדל[3] והיה לקיבוץ הראשון וליישוב העברי הראשון שהוקם בעמק בית שאן.
ב-10 בדצמבר 1936 הוקם הקיבוץ כשהוא נושא את השם "תל עמל".
במאי 1937 שונה שם היישוב ל"ניר דוד", על שמו של דוד וולפסון, שכיהן כנשיא השני של ההסתדרות הציונית[4]. זאת בעקבות תרומה כספית של צאצאיו של וולפסון, אשר שימשה לבניית חדר האוכל בקיבוץ. עם זאת, האזכור המקורי לשמו של הקיבוץ הוא במקרא בספר מלכים א', פרק י"א, פסוק ל"ו: ”וְלִבְנוֹ אֶתֵּן שֵׁבֶט אֶחָד לְמַעַן הֱיוֹת נִיר לְדָוִיד עַבְדִּי כָּל הַיָּמִים לְפָנַי בִּירוּשָׁלִַם הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי לִי לָשׂוּם שְׁמִי שָׁם”.
בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20 הושב לשם הקיבוץ שמו הקודם, "תל עמל", והוא נקבע כ"ניר דוד (תל-עמל)"[5][6].
ראשוני הקיבוץ היו ממייסדי תנועת השומר הצעיר בארץ ישראל ומבוגריה הראשונים.[7] עם גרעין מייסדי הקיבוץ נמנו שמואל שריג, נפתלי גולומב, פרץ מרחב, אברהם יפה ושלמה גור. בשנת 1932 הם הקימו בין שכונת בורוכוב בגבעתיים לשכונת נחלת יצחק את קיבוץ ארצישראלי א'.[7] בשנת 1933 הצטרפו אליהם חברי קיבוץ מסד שעלו מגליציה שבפולין.[7] הגרעין המאוחד נקרא "תל-עמל" וחבריו קיבלו הכשרה בחדרה, ברמת גן, בחיפה, בקיבוץ מרחביה וביישובים נוספים.[7]
בשנת 1934 שלח הקיבוץ לבקעת בית שאן קבוצת חורשים לעבודה בהכשרת אדמות עבור קרן קיימת לישראל.[7] חברי תל-עמל שנשלחו למקום נדהמו מן העזובה, ופנו למחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית שנענתה באהדה, אך באזהרה מפני תקוות מופרזות, שכן עוד לא גויסו הכספים לקניית הקרקעות, וגם הבדואים ששכנו באזור הקשו על גאולת קרקע משמעותית, במכרם חלקות קטנות ומפוזרות.[8]
חברי הקיבוץ התגייסו לגיוס הכספים עבור רכישת הקרקעות, ושכנעו את אנשי הפדרציה הציונית בדרום-אפריקה לתרום. אלה התנו תנאי, שהיישוב הראשון בבקעת בית-שאן ייקרא על שמו של דוד וולפסון, נשיאה השני של ההסתדרות הציונית.[8] חיים שטורמן ומשה גולדנברג עסקו ברכישת הקרקעות כנציגי הקק"ל מול הבדואים, בדחיפתו של יוסף ויץ.[8]
עד פרוץ המרד הערבי הגדול עיבדו חברי תל עמל אדמות אלה, אשר הועברו מאוחר יותר ליישובים שעלו על הקרקע בבקעת בית שאן.[7] בשנת 1935 עבר הקיבוץ לבית אלפא, שם שהה עד לעלייה על הקרקע.[7] כשלושים מבין מאה חברי הקיבוץ עסקו בניסויים חקלאיים באדמות המיועדות לקיבוץ וניסו למצוא גידולים ושיטות עיבוד המתאימים לאדמות הסיד המלוחות והשחונות. שבעים החברים האחרים התפזרו בארץ כפלוגות עבודה שעסקו בעבודות בנייה, סלילת כבישים, קידוח בארות, חפירת בורות לעמודי חשמל ואחרות.[7]
באוגוסט 1935 משה שרת, ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, לחץ ותבע לזרז את ההתיישבות באזור עמק בית שאן.[8]
באפריל 1936, שרפו ערביי העמק את שדה החיטה ואת האוהלים באתר ההתיישבות.[9]
עם פרוץ המרד הערבי הגדול ב-1936 החלו התנכלויות לעובדים בשדות, הוצתו יבולים ורכוש, הגישה לשדות הפכה מסוכנת ואנשי תל עמל חששו מאבדן אדמותיהם.[7] ועדה של חברי הקיבוץ בראשותו של שלמה גור גיבשה תוכנית להקמת ישוב מבוצר תוך יום. עיקריה של התכנית היו: הכנה מראש של חלקי מבנים, מגדל וחומות מעץ; העברתם בסתר אל המקום המיועד והקמתם בעזרת מתנדבים מישובי הסביבה.[7] התכנית קיבלה את אישור מטה ההגנה והשיטה נוסתה לראשונה בתל עמל.[7]
החידוש העיקרי בתוכניתו של גור היה דווקא מהירות ההקמה, שכן היה צורך להעמיד הכל ביום אחד, בטרם יתעוררו פרעות מצד הערבים או הבריטים.[9] לכן, כל המרכיבים, כולל הקירות, החצץ והמגדל, הוקמו מספר ימים קודם לכן בחצר קיבוץ בית אלפא. בבוקר העלייה לקרקע הם הועמסו, מפורקים, על-גבי משאיות ויצאו לכיוון תל-שוק.[9]
ביום כ"ו בכסלו ה'תרצ"ז, 10 בדצמבר 1936, בחג החנוכה, נערך מבצע העלייה על הקרקע. השתתפו בו כ-130 איש, מהם 100 חברי הקיבוץ וכ-30 נוטרים מיישובי עמק יזרעאל המזרחי.[7] עם עלות השחר יצאו האנשים והציוד בשיירה מבית אלפא אל אתר היעד.[7] לאחר הגעתם נפרק הציוד והחלה הקמתם של החצר והמבנים.[7] עד רדת החשכה הסתיימה בנייתם של חצר בגודל 35X35 מטר המוקפת בחומת עץ כפולה עם מילוי חצץ, עמדות ממוגנות בשתיים מפינות החומה, מגדל תצפית וקשר, וצריפים המיועדים למגורים, לחדר האוכל ולאחסון הציוד.[7] בלילה נשארו במקום 35 חברים, בשל המקום המוגבל, והשאר חזרו לבית אלפא. ב-16 בדצמבר 1936, שישה ימים לאחר המבצע, ביקרו יוסף ויץ ואברהם הרצפלד בתל-עמל.[8]
באביב 1937 אימצו מוסדות היישוב את השיטה והיא הפכה לאסטרטגיה התיישבותית. עד סוף 1939 הוקמו עשרות ישובי "חומה ומגדל" נוספים.[7]
ניר דוד הוא היישוב העברי הראשון שהוקם בבקעת בית שאן ולכן לא היה ניסיון קודם בהתמודדות עם תנאי הסביבה (אדמה דלה ומלחה, מים מלוחים, אקלים קשה, שחון ומועט גשמים). בשנים הראשונות שימש הקיבוץ כתחנת ניסיונות בפיתוח ענפי המטעים, השלחין והמדגה.[7] לאחר המאורעות השתפר מצב הביטחון והקיבוץ התרחב מעבר לגבולות המחנה.[7]
בשנת 1944 הוקם בקיבוץ המוסד החינוכי גלבוע. לאחר מלחמת העולם השנייה נקלטו בקיבוץ כמאה מחברי תנועת השומר הצעיר מפולין ומרוסיה, חברי גרעיני ההכשרה "בחזית" ו"במנהרה". במהלך השנים נקלטו בקיבוץ חברות נוער וכן קבוצות מצ'כוסלובקיה, מאיטליה, משווייץ, מארגנטינה, מאוסטריה וממקומות נוספים.[7]
בשנת 1952 הוקם מפעל "מוצרי מתכת ניר דוד" העוסק בייצור ושיווק ציוד לחקלאות ולגינון.[7]
בשנת 1985 הוקם מפעל "נירעותק" לציפוי נייר העתקה. בשנת 1989 עבר הקיבוץ מלינה משותפת ללינה משפחתית.[7]
בשנת 1992 נפתח ענף התיירות. בשנת 1993 נחנך בסמוך לקיבוץ מרכז חינוכי ושיחזור של אתר "חומה ומגדל".[7]
בספטמבר 2003 הופרט חלק גדול מהשירותים והקיבוץ עבר להתנהל לפי "המודל המשולב". בשנת 2008 נבנתה הרחבה קהילתית.[7]
בשנת 2009 נערכו שינויים נוספים באורחות החיים והופעל מודל "רשת ביטחון".[7]
בין בתי הקיבוץ זורם נחל עמל (המכונה "האסי"), וממערב לקיבוץ נמצא גן השלושה (ה"סחנה"), שבו המעיין ממנו נובע הנחל. גן השלושה היה שייך לשטח הקיבוץ מאז שנת 1936, ופותח על ידי החלוצים והחברים.
בתוך שטח הקיבוץ עוברים ארבעה גשרים בין שתי גדות הנחל.
החל מ-2012 מתנהל מאבק ציבורי בישראל למען מתן גישה חופשית לציבור, לקטע מנחל עמל, העובר בשטח קיבוץ ניר דוד, המאבק על נחל האסי.
בין מזכירות הקיבוץ לנגריה, חולשת שדרת דקלים מסוג תמר קנרי שנשתלו בשנת 1938 על ידי בוגרי בית הספר החקלאי "מקווה ישראל", שהיו חלק ממייסדי הקיבוץ. השתילים נתרמו על ידי מנהל מקווה ישראל, אליהו קראוזה[12].
שירים:[13]
טלוויזיה:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.