קבר הרמב"ן

קבר הרמב"ן הוא שמם של מספר אתרים ברחבי ארץ ישראל. מקום קבורתו המדויק של רמב"ן לא ידוע, אך ככל הנראה הוא בסביבות הר הכרמל.

פטירת רמב"ן

התאריך האחרון הידוע בחיי רמב"ן הוא 1269, בשנה זו נשא דרשה בעכו, לאחר מכן לא ידועים פרטים עליו בכלל^[1] וכנראה נפטר בסביבות שנה זו.

הרמב"ן כותב בערך בשנת 1267 באגרתו לבנו נחמן שבגירונה, ”בירושלים עיר הקודש אני כותב לך בפרי זה, כי שבח והודאה לצור ישועה זכיתי ובאתי לשלום ביום תשיעי לירח אלול ועמדתי בה לשלום עד מחרת יום הכיפורים, אשר פני מועדות ללכת לחברון העיר קברות אבותינו להשתטח כנגדם ולחצוב לי קבר בעזרת ה'”.^[2] כלומר הוא מתכנן ללכת לחברון להתפלל ולחצוב קבר, אין ידיעה על כך האם חצב קבר והאם נקבר שם. המקור הקדום ביותר הוא אלמוני שכותב מספר שנים לאחר פטירת רמב"ן, שרמב"ן נקבר בחיפה (ראו בהמשך).

רבי גדליה אבן יחיא כותב שרמב"ן נקבר "על דרך ביאת גאולים שיהיה לעתיד לבוא".^[3]

האתרים

הציון בחברון

ליד מערת המכפלה

בספר שבחי ירושלים שנדפס בליוורנו תקמ"ה כותב שיש מסורות בידי זקני קהילת חברון שרמב"ן נקבר ליד מערת המכפלה, כיום יש מצבה במקום.^[4] מסורת זו ככל הנראה מסתמכת על דברי הרמב"ן שכותב שהלך לחצוב לעצמו קבר בחברון.

באוקטובר 1968 נפוצו שמועות שמצאו באזור את עצמותיו של רמב"ן, זרח ורהפטיג בדק את העניין וגילה שאלו רק שמועות.^[5]

כפר השילוח

רבי דוד קונפורטי כותב בשם זקני ירושלים שרמב"ן נקבר בסילואן, ולאחר מכן נקבר שם גם רבי עובדיה מברטנורא והמרדכי,^[6] כיום המקום נקרא קבר רבי עובדיה מברטנורא,^[7] מסורת זו הובאה בספרים קדומים יותר מקורא הדורות, אך בכולם הנוסח הוא המרדכי רבינו קלונימוס והברטנורא, ולא הרמב"ן.^[8]

ציון קבר הרמב"ן בחיפה

עכו

רבי גרשון בן אליעזר סגל (אנ') כותב בסיפור מסעותיו "גלילות ארץ ישראל" שליד שער עכו, מתחת ההר קבור רמב"ן יחד עם כמה מבעלי התוספות – הר"ש משאנץ רבי יוסף בן רבי יחיאל מפריז ועוד.^[9] כיום אין ציון בעכו לקבר, יוסף ברסלבי סבר שכוונתו לבית הקברות בחיפה,^[10] בניגוד לשאול חנא קוק שסבר שאלו שני אתרים שונים.^[11]

טבריה

אלמוני מקנדיאה כתב בשנת ה'רל"ג שבטבריה קבורים הרמב"ם הרמב"ן רבי אברהם אבן עזרא ועוד,^[12] כיום אין בטבריה ציון מדויק לקבר.

חיפה

בחיבור "תוצאות ארץ ישראל" נכתב שרמב"ן נקבר בתחתית הר הכרמל. על פי ריינר, הספר הוא עיבוד צרפתי / אשכנזי של ספר "אלה מסעות" שנכתב מספר שנים קודם. בעבר החיבור יוחס לתלמיד הרמב"ן זאת מפני שבתיאור הקבר נכתב, ”מעכו לחיפה, שם בית הקברות בתחתית הר הכרמל, שם קבורת הרב הגדול... ומורי הרב ר' משה ב"ר נחמן מגירונא" זצק"ל”.^[13]

בתיאור של "אלה המסעות" נכתב "שם קבורת כמה גדולי חסידים שבאו מעבר לים" בעל תוצאות ארץ ישראל ציין את שמותם וביניהם הרמב"ן, אלחנן ריינר הוכיח שבעל תוצאות ארץ ישראל היה צרפתי או אשכנזי אך לא ספרדי. לדבריו בנוסח המקורי היה כתוב "ומורי' הרב" והכוונה היא "מורינו" אך אחד המעתיקים הסיר את הגרש וכך הספר הפך להיות חיבורו של תלמיד הרמב"ן.^[14]

מערה בחיפה שייתכן שהיא קבר הרמב"ן

כיום בחיפה יש שני ציונים לקבר הרמב"ן:

• במערת קבורה יהודית מימי התלמוד שנמצאת מתחת למסילת הרכבת בשכונת חיפה אל-עתיקה, המערה נזכרת כבר בסקר של הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל במאה ה־19,^[15] אך הייחוס שלה לרמב"ן נעשה על ידי אלמוני במאה ה-21.
• ציון נוסף הוא במערת קבורה בשולי בית העלמין היהודי הישן של חיפה לצד רבי אבדימי דמן חיפה, רבי יחיאל מפריז ורבי שמשון משאנץ, כך לפי אגודת אהלי צדיקים.^[16]

ככל הנראה מדובר באותו קבר, הראשון הוא הקבר המקורי השני הוא הקבר שאליו העבירו את העצמות שנמצאו במקום.^[17]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קבר הרמב"ן בוויקישיתוף