Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תֶּבֶטִיָּה הַרְדּוּפִית (שם מדעי: Cascabela thevetia (L.) Lippold) הוא שיח גדול או עץ נוי נמוך, ירוק-עד, רעיל, פרחיו צהובים-כתומים מוצאו מאמריקה הטרופית היובשנית, והוא נמנה עם משפחת ההרדופיים[2][3]. כל חלקי הצמח למעט הפרחים מכילים מוהל חלבי רעיל. וכל חלקי הצמח לרבות הפירות רעילים. תבטיה הרדופית בעלת שחלה עילית באופן מלר וכותרתה בעלת סימטריה רדיאלית. עלי הכותרת מאוחים בבסיסם לצינור והם נושרים כיחידה אחת. הגביע משתייר בפרי ואף גדל עמו מעט.
תבטיה הרדופית היה פופולרי כצמח גן או כשיח שדרות, ואיבד מיוקרתו. בישראל גדל מין נוסף, לא נפוץ, תבטיה גדולה (Cascabela thevetioides (Kunth) Lippold) שקטר פריה גדול בהרבה מתבטיה הרדופית[4].
תבטיה הרדופית היא שיח גדול או עץ קטן יְרֹק-עַד, שגובהו עד 3 מ' ובתנאים מיטביים יכול להגיע לגובה עד 9 מטרים[4].
הגזע יחיד, או גזעים מרובים, דקים, ישרים שקליפתם דקה מאד וצבעה ירוק בענפים צעירים ואפור-כסוף בענפים בוגרים.
הפטוטרת קצרה מאוד כ-3 מ"מ. הלוואים הם בלוטות בבסיס העלה.
העלים מסורגים, מעט גִּלְדָּנִיִּים, דמויי סרגל עד סרגל-אזמלי (צרים, מאורכים אורכם 7 עד 15 ס"מ ורוחבם 0.8 ס"מ), מצטררים בבסיסים וקודקודם מתחדד. הטרף קירח, שפתו תמימה, ירוק כהה מבריק בצדו העליון ומבריק, וירוק בהיר בצידו העליון. העורק הראשי מסתעף כעין נוצה לעורקים צדדים שאינם ברורים (בשונה מתבטיה גדולה שעורקי המשנה בעליה בולטים[4].
התפרחות אמיריות (בקצות ענפים צעירים) ומסוימות כלומר, תפרחת שצירה אינו רציף אלא מורכב מצירים רבים, רובם קצרים, וכל ציר אינו אלא ענף של קטע הציר שמעליו[4]. התפרחת מונה מספר קטן של פרחים.
הפרחים, נכונים, דו-מיניים, צהובים-כתומים, דמויי משפך, גדולים, אורכם עד 5 ס"מ. אומנם, צבע הפרחים הנפוץ הוא כתום-צהוב רך, אך יש גם זנים שצבעם כתום, צהוב או לבן. הפרחים ריחניים וריחם מתקתק עדין.
עוקץ הפרח ארוך.
הגביע מחולק ל-5 אונות כמעט עד לבסיס. האונות משולשות, מחודדות בראשן וחופפות זו את זו מעט בבסיסן. הגביע בעל בלוטות רבות בצדו הפנימי בקרבת בסיסו. הגביע משתייר בפרי.
הכותרת מאוחת עלים, דמוית משפך, אורכה כ-5 ס"מ. צינור הכותרת קצר, אורכו כ-10 מ"מ ובבסיסו מופרש צוף. אוגן הכותרת גזור לחמש אונות שהן שזורות כסליל לפני היפתחן.
בלוע צינור הכותרת, בבסיס האונות, יש 5 קשקשים היוצרים את העטרה. האבקנים 5 קבועים בבסיס האונות יחד עם הקשקשים. הזירים חופשיים וקבועים באמצע הכותרת או בסמוך ללועה והם ערוכים בין עלי הכותרת.. המאבקים דמויי חץ ונפתחים בסדקי אורך. גרגירי האבקה אינם מלוכדים לגושים גדולים.
המצעית מחוסרת דיסקוס. השחלה עילית, עלי השחלה כמעט חופשיים ויוצרים 2 מגורות, בכל אחת 2 ביציות. עמוד השחלה אחד דקיק וארוך, הצלקת בעלת 2 אונות[4].
הפרי בית גלעין שרוחבו גדול מאורכו וקוטרו 2.5 ס"מ עד 4 ס"מ (בשונה מפריו של תבטיה גדולה שקוטר פריה 6.5 ס"מ)[4]. הפרי קשה, "כדורי" בעל מקצועות. הקליפה ירוקה, במהלך ההבשלה וההתייבשות היא משחירה. בתוך הקליפה "אגוז" קשה שצבע קליפתו חום בהיר עד קרם, המכיל שני זרעים גדולים בלבד. הזרעים הכבדים מופצים למרחק קטן מצמח האם.
הפריחה בחודשים החמים - אפריל עד דצמבר.
תבטיה הרדופית היא צמח טרופי, מוצאה משתרע ממקסיקו ועד מרכז אמריקה הטרופית יובשנית. בישראל היא מתאימה לגדול בקרקעות שונות ובכל האזורים פרט לאזורי ההר הקרים. ובגלל כושר העמידות בתנאים קשים היא מתאימה ביותר לאזורים חמים ומצטיינת באזורים שחונים כמו הנגב, הערבה ובקעת ים המלח, כל שכן. באזורי הארץ האחרים.
תבטיה הרדופית היא צמח חצי צל ואור מלא, עמיד בשרב (צריכת מים קטנה), בגיר ובמליחות, רגיש לקרה. קצב גידולה מהיר וככול שמצמצמים את השקייתה ירוסן גידולה החזק - שאם לא כן יכולה להגיע לגבוה רב, ולרוחב בהתאם לזה.
הריבוי באמצעות זרעים טריים בסתיו ובאמצעות וייחורים בחורף.
כל חלקי הצמח למעט הפרחים מכילים מוהל חלבי, כל חלקי הצמח לרבות כולל הפירות רעילים המוהל החלבי מכילים רעלים מקבוצת הגליקוזידים שנקראים Thevetin A ו-Thevetin B, והם משפיעים בעיקר על פעילות הלב, וגורמים לשלשולים. התסמינים להרעלה הם: הקאה דופק איטי והתכווצויות. אכילת זרע אחד עלולה לגרום למוות.
חומרי הרעל של הצמח משמשים לייצור קוטלי חרקים אורגניים, וכן בתעשיית הצבעים לייצור של צבעים המונעים התפתחות עובש.
הפירות היבשים משמשים במרכז אמריקה לייצור של חפצי חן.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
