אברהם שלום קמנצקי

אברהם שלום קָמֶנֶצקי (נכתב גם קאמיניצקי, קאמנצקי; בפולנית: Kamieniecki; בכתיב מערב-אירופי: Kamenetzky; ברוסית: Каменецкий;‏ 9 במאי / 3 באוקטובר 1874, סלונים, פלך גרודנה, רוסיה (פולין) – 21 ביוני 1943, גטו לודז') היה מלומד ומורה יהודי-פולני, חוקר המקרא. פרסם מסות ומחקרים בביקורת המקרא (בעיקר ביקורת לשונית, התמחה בספר קהלת) ובהיסטוריה של עם ישראל.

אין תמונה חופשית

ביוגרפיה

אברהם שלום קמנצקי נולד בשנת 1874 בסלונים שבפלך גרודנה של רוסיה (פולין). קיבל חינוך יהודי מסורתי ב"חדר" ולמד לימודי חול מפי מורים פרטיים, ולאחר מכן למד בעצמו לקראת תעודת בגרות אקסטרנית. משנת 1898 למד פילולוגיה שמית ופילוסופיה באוניברסיטאות היידלברג, ברסלאו, ברלין וברן. ב-1903 קיבל תואר דוקטור מברן על עבודתו "הפשיטתא לקהלת", שהתפרסמה ב-Zeitschrift für die Alttestamentliche Wissenschaft (אנ') ב-1904^[1] במחקרו הוכיח כי הפשיטתא (תרגום התנ"ך לסורית) נעזר בתרגום השבעים (התרגום ליוונית).

בשנת 1904 פרסם בכתב העת העברי "השילוח" תרגומים עבריים ביקורתיים להספרים החיצוניים "מזמורי שלמה" (בכותרת "תהִלות שלמה") ו-"עליית משה". בנוסף השתתף בכתב העת "התקופה" ובעיתון "הצפירה", ופרסם גם ביידיש, בגרמנית ובצרפתית.

ב-1908 פרסם ב- Revue des études juives את המאמר "שני מכתבים מתקופתו של ראש הגולה האחרון (1020)",^[2] וב-1909 (ב-ZATW) את הביקורת "תעלומת קהלת".^[3] עבודות אלה ביססו את מעמדו בקרב ההבראיסטים, חוקרי המקרא והפילולוגים.

משנת 1911 שימש כעורך המדור המקראי ב"יברייסקיה אנציקלופדיה" (האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית), והיה מרצה למקרא ודקדוק עברי וארמי ב"קורסים למדעי המזרח" (מדעי היהדות) מיסודו של הברון דוד גינצבורג בסנקט פטרבורג עד מלחמת העולם הראשונה (1914). אחרי המלחמה שימש תקופה מסוימת כמנהל הספרייה שליד בית הכנסת הגדול (בית הכנסת טלוֹמַצקָה) של ורשה. לאחר מכן נסע לסלונים, ולבסוף השתקע בלודז' ושימש שם בהוראה.

בראשית שנות ה-20 פרסם ספר לימוד עברי מאויר לגאוגרפיה של ארץ ישראל, שבהמשך אותו עשור ראה אור במהדורות נוספות, מתוקנות ומעובדות. היה עורכה המדעי של המהדורה המלאה בעברית של "דברי ימי ישראל" מאת צבי גרץ (ורשה תרצ"א 1931), ותרגם ממנה את כרכים ג ו-ד.

עם הכיבוש הנאצי בסתיו 1939 נמצא בלודז' עם אשתו חיה בלה (ילידת גרודנו 1880). עם הקמת גטו לודז' מינה אותו ראש היודנראט מרדכי חיים רוּמְקוֹבְסקי למפקח בתי הספר במחלקת החינוך של הגטו, שכללה בתי ספר יסודיים וגימנסיה עברית. זמן-מה לאחר התפרקותה של מערכת החינוך, באפריל 1942, הועבר לעבוד כארכיבאי בארכיון הגטו תחת המנהל המייסד הנריק נפתלין והשתתף בכתיבת הכרונולוגיה של גטו לודז'.

ב-31 ביולי 1942 נפטרה בגטו אשתו חיה בלה. בתוך כך נפטרה גם גיסתו, והוא נותר בגפו. קמנצקי נפטר משחפת כעבור שנה, ב-21 ביוני 1943,^[4] בגיל 69. נקבר בבית הקברות במרישין שבצפון-מזרח הגטו.

מפרסומיו

• גאוגרפיה מצֻירת של ארץ ישראל: ספר למוד לתלמידים ולמתלמדים, ורשה: תל אביב (אלטניילאנד), [1920?]. (ראה אור במהדורות נוספות, מתוקנות ומעובדות)

• Die P’sita zu Koheleth. textkritisch und in ihrem Verhältnis zum massorethischen Texte, zur Septuaginta und zu den übrigen alten griechischen Übersetzungen untersucht, Dissertation, Universität Bern, 1904.
• 'Die P’šiṭa zu Ḳoheleth. textkritisch und in ihrem Verhältnis zu dem massoretischen Text, der Septuaginta und den andern alten griechischen Versionen,' Zeitschrift für die Alttestamentliche Wissenschaft 24,2 (1904), 181-239.
• 'Deux lettres de l'époque du dernier exilarque (1020),' Revue des Études Juives, 55 (1908), 48-53.
• 'Das Koheleth-Rätsel,' Zeitschrift für die Alttestamentliche Wissenschaft 29,1 (1909), 63–69.

עריכה ותרגום

• "תהלות שלמה", בתוך: השלח יג (תרס"ד 1904), 43–55, 149–159.
• צבי גרץ, דברי ימי ישראל; תרגום: ש"ל ציטרון [כרכים א–ב], ש"א קמנצקי [כרכים ג–ד], א' בן-אורי [כרכים ה–ו]; בצירוף מבוא ותולדות המחבר מאת פ. לחובר; ההיסטוריון כאמן וכסופר מאת יעקב פיכמן; ועם הערות מדעיות מאת ש"א קמנצקי, ורשה: אחיספר על-יד חברת צנטרל, תרצ"א 1931. (ראה אור בהוצאות נוספות)

לקריאה נוספת

• 'Kamieniecki,' in: Oskar Rosenfeld, Enzyklopädie des Gettos Lodz, k. 124, cited in: Sascha Feuchert, Erwin Leibfried u. Jörg Riecke (hrsg.), Letzte Tage. die Lódzer Getto-Chronik Juni/Juli 1944, Göttingen: Wallstein Verlag, 2004, p. 36.
• 'Getto-Chronik 1943,' in: Sascha Feuchert, Erwin Leibfried und Jörg Riecke (hrsg.), in Kooperation mit Julian Baranowski [et al.], unter Mitarbeit von Imke Janssen-Mignon [et al.], Die Chronik des Gettos Lodz/Litzmannstadt, vol. 3 (1943), Göttingen: Wallstein, 2007, pp. 269-272.

קישורים חיצוניים

• רשימת הפרסומים של אברהם שלום קמנצקי, בקטלוג הספרייה הלאומית
• אברהם שלום קמנצקי, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית)
• אברהם שלום קמנצקי, יברייסקיה אנציקלופדיה, בויקיטקסט (ברוסית)
• אברהם שלום קמניצקי (1874-1943), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. Abraham Schalom Kamenetzky, 'Die P’šiṭa zu Ḳoheleth. textkritisch und in ihrem Verhältnis zu dem massoretischen Text, der Septuaginta und den andern alten griechischen Versionen,' Zeitschrift für die Alttestamentliche Wissenschaft 24,2 (1904), 181-239.
2. A. S. Kamenetzky, 'Deux lettres de l'époque du dernier exilarque (1020),' Revue des Études Juives 55 (1908), 48-53.
3. A. S. Kamenetzky, 'Das Koheleth-Rätsel,' Zeitschrift für die Alttestamentliche Wissenschaft 29,1 (1909), 63–69.
4. 'Kamieniecki, Dr. Abram Szalom (Schalom/Shulim/Szoel)' (Personenregister), in: Sascha Feuchert, Erwin Leibfried und Jörg Riecke (hrsg.), in Kooperation mit Julian Baranowski [et al.], unter Mitarbeit von Imke Janssen-Mignon [et al.], Die Chronik des Gettos Lodz/Litzmannstadt, vol. 5 (Supplemente und Anhang), Göttingen: Wallstein, 2007, p. 366.