Loading AI tools
סופר יהודי-רוסי. מחבר "הדיבוק". מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ש. אנ-סקי (בכתב רוסי: С. А́н-ский; 1863, צ'שניק,[1] מחוז ויטבסק, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – 8 בנובמבר 1920, אוטבוצק, פולין) הוא כינויו הספרותי של שלמה זיינביל (זינוול) רפופורט (ברוסית: Семён Акимович (Шлойме Зейнвил) Рапопорт), שהיה סופר, משורר ומחזאי ביידיש וברוסית, מחבר המחזה הנודע "הדיבוק" ("בין שני עולמות"), פולקלוריסט יהודי וסוציאליסט פעיל.
 | |
| לידה |
15 באוקטובר 1863 (יוליאני) צ'אשניקי, גוברמנטת ויטבסק, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
8 בנובמבר 1920 (בגיל 57) ורשה, הרפובליקה הפולנית השנייה |
| מדינה |
האימפריה הרוסית, פולין |
| לאום |
יהודים |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בוורשה |
| שם עט |
С. Ан-ский, Solomon An-Ski, Shlomo Ansky, S. Ansky, Semen An-skij, Solomon Ansky, Semen An-s‘ki |
| שפות היצירה |
רוסית, פולנית, יידיש, עברית |
| יצירות בולטות |
הדיבוק |
  | |
שלמה זנוויל הכהן רפופורט נולד בצ'שניק שבמחוז ויטבסק של האימפריה הרוסית. הוא גדל במשפחה חסידית והוריו, חנה ואהרן, הבטיחו שיזכה לחינוך דתי ועברי מסורתי. בנעוריו נטש את הדת, למד לימודי חול וקרא את ספרות זמנו של הסופרים הרוסים הגדולים. בבואו להחליף את שם משפחתו בחר בשם משפחה שיתבסס על שמה אמו, חנה (אנה). בתחילה ביקש לבחור ב"אננסקי", אך הואיל ובסנקט פטרבורג כבר פעל עיתונאי יהודי בעל שם דומה, אנינסקי, בחר במקום זאת בשם אנ-סקי.
אנ-סקי הצטרף לתנועה הסוציאליסטית והיה בה פעיל ומארגן. כדי להתפרנס וכן כדי להכיר מקרוב את חייהם של המוני העובדים ברוסיה, אנ-סקי עבד במלאכות שונות, בין היתר כנפח וככורך ספרים. סיפוריו הראשונים נכתבו ברוסית, ונושאיהם היו מחיי יהודי רוסיה.
בשנת 1894 יצא לפריז, בה שהה עד שנת 1900. שימש כמזכירו של הפילוסוף-המהפכן הרוסי פיוטר לאברוב. בשנת 1905 חזר לרוסיה, נטש את כתיבתו הרוסית והחל לכתוב ביידיש. פרסם שירים ופזמונים, ובהם גם המנונה של תנועת "הבונד", "די שבֿועה" ("השבועה"; ”ברידער און שוועסטער פֿון אַרבעט און נויט...”).[2] כמה ממחזותיו תורגמו לעברית, ובהם "הדיבוק" – במקור "בין שני עולמות" – שתורגם בידי חיים נחמן ביאליק.
בשנות מלחמת העולם הראשונה התמסר אנ-סקי לסיוע והצלה של קהילות יהודיות שנפגעו ונהרסו במלחמה. הוא היה מחלוצי המאספים והמלקטים של סיפורי העם, הניגונים והשירים היהודיים ברוסיה, ובשנים 1912–1914 עמד בראש משלחת מחקר[3] במימון הברון גינצבורג יחד עם המלחין יואל אנגל. חברי המשלחת היו תלמידי "האקדמיה היהודית" בפטרבורג, בהם שמואל שרירא, מגלה אגדת "הדיבוק"[4] ועוזרו הקרוב של אנ-סקי (ע"פ יומנו של שרירא), שלמה יודובין, אברהם רכטמן, יצחק גור אריה ועוד. רבים מסיפוריו ושיריו של אנ-סקי מבוססים על סיפורי העם, שירי הילדים, האגדות העממיות ומעשי הנפלאות של חסידים שליקטה המשלחת.
בשנת 1918 נמלט ש. אנ-סקי מרוסיה ומהמהפכה, עבר לווילנה, ומשם המשיך לפולין, לוורשה, שבה שהה עד מותו בשנת 1920.
אנ-סקי נפטר בכ"ז בחשוון ה'תרפ"א, 8 בנובמבר 1920 ונקבר בוורשה.
בשנת פטירתו יצאה מהדורה מפוארת ביידיש של כל כתביו, שמנתה 15 כרכים. אנ-סקי פרסם כ-25 כרכי סיפורים, שירים ומחזות ביידיש וברוסית. לעברית תורגמו עד היום רק מקצת מיצירותיו.
ש. אנ-סקי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
