בין שתי ערים

בין שתי ערים (באנגלית: A Tale of Two Cities) הוא רומן היסטורי מאת צ'ארלס דיקנס שפורסם בשנת 1859, ונחשב לאחד הספרים הנקראים והפופולריים ביותר בתולדות האנושות.

ערך זה עוסק ברומן היסטורי מאת צ'ארלס דיקנס. אם התכוונתם לסיפור מאת ש"י עגנון, ראו בין שתי ערים (עגנון); לפירושים נוספים ראו בין שתי ערים (פירושונים).

המונח "שתי ערים" מפנה לכאן. לערך העוסק בספר של אוגוסטינוס, ראו עיר האלוהים.

בין שתי ערים
A Tale of Two Cities

דף הפתיחה של המהדורה הראשונה של "בין שתי ערים"
מידע כללי
מאת	צ'ארלס דיקנס
איורים	האבלט נייט בראון
שפת המקור	אנגלית
סוגה	רומן
מקום התרחשות	פריז, לונדון
הוצאה
הוצאה	Chapman & Hall
תאריך הוצאה	1859
סדרה
ספר קודם	דוריט הקטנה
הספר הבא	תקוות גדולות
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית	001323751, 001323721, 003244395, 003475898, 002186120, 002181182, 002154462, 002253028, 001323753, 001323754, 001323752, 001151388

העלילה מתרכזת בשנים שהובילו למהפכה הצרפתית המסתיימות במשטר הטרור של היעקובינים. תחילת הסיפור בכליאתו של דוקטור מאנט בשנת 1757^[1] וסופו כ-36 שנים אחר כך, בהעמדתו לדין של צ'ארלס דארניי.

בראש ובראשונה זהו סיפורם של צ'ארלס דארניי וסידני קרטון, שני אנשים הדומים זה לזה במראם החיצוני, אבל שונים מאוד באופיים. דארניי הוא אריסטוקרט צרפתי רומנטיקן, וקרטון הוא פרקליט אנגלי ציניקן. שניהם מאוהבים בכל לבם באותה אשה, לוסי מאנט.

דמויות נוספות ברומן הן: דוקטור מאנט, אביה של לוסי, שנכלא לשנים רבות בבסטיליה הידועה לשמצה על לא עוול בכפו, ומאדאם דפארז', הנושאת בלבה טינה עמוקה לכל בית אוורמונד האריסטוקרטים.

משפטי הפתיחה של הרומן "זה היה הטוב שבזמנים, זה היה הרע שבזמנים...", ושורות הסיום "מעשה זה שאני עושה הוא טוב הרבה יותר ממה שעשיתי מעולם...", הן בין המפורסמות ביותר בספרות בשפה האנגלית.

סיפור העלילה מיטלטל בין הערים לונדון ופריז. שניים מבין 45 פרקי הספר מתרחשים בשתי המדינות גם יחד, העלילה ב-19 פרקים מתרחשת באנגליה וב-24 פרקים נוספים בצרפת. הרומן מתאר את השחיתות של האצולה הצרפתית, ההתעללות וחוסר האנושיות ביחסם של האצילים אל האיכרים, ואת ההמונים שאחרי מאות שנים של דיכוי מתקוממים לבסוף נגד אדוניהם, והופכים בעצמם למרושעים ולמושחתים.

עלילה

ספר ראשון : השב לחיים

דוקטור מאנט בתאו בכלא

בשנת 1775 נוסע ג'ארוויס לורי לדובר לפגוש אשה צעירה בשם לוסי מאנט. בפגישתם הוא מספר לה שאביה, דוקטור מאנט שנחשב בעיניה למת, עודו בחיים ושהוא מוחזק במאסר בפריז זה שמונה עשרה שנה. לאחרונה שוחרר דוקטור מאנט מן הכלא על ידי שלטונות צרפת. ידיעות אלה מטרידות מאוד את לוסי. מר לורי מנסה לנחם אותה, אבל זו בת לווייתה מיס פרוס הדואגת לשלומה של לוסי ומצליחה להרגיע אותה.

בסן אנטואן, פרוור בפריז, נבקעת חבית יין ותוכנה נשפך ארצה. התושבים העניים קופצים על המציאה ושותים בצהלה את היין מהרצפה. דפארז', בעל חנות יינות ומנהיג קבוצת מהפכנים, מסתכל בתיעוב על האנשים המשפילים עצמם עבור מעט יין. אחר כך הוא חוזר לחנותו שלו ומשוחח עם חבריו המהפכנים הפונים זה אל זה בשם ז'אק.

מר לורי ולוסי מגיעים לפריז, ודפארז' לוקח אותם לדירה בה נמצא דוקטור מאנט. הוא יושב כל היום בחדר חשוך ומייצר נעליים כפי שעשה כל השנים בכלא. לוסי לוקחת את אביה איתה לאנגליה.

ספר שני: החוט המוזהב

אחרי חמש שנים ב-1780, דוקטור מאנט מתחיל להתאושש מהחוויה הקשה של החיים בכלא. מהגר צרפתי בשם צ'ארלס דארניי נשפט בבית הדין הפלילי בלונדון, האולד ביילי, בעוון ריגול. מעידים נגדו שניים - ג'ון ברסד ורוג'ר קליי - הטוענים שדארניי דיווח לצרפתים על כוחות אנגליים בצפון אמריקה. דוקטור מאנט ובתו לוסי מעידים לטובתו, ומספרים על מסעם איתו בספינה מצרפת לאנגליה. בסופו של דבר, דארניי מזוכה כיוון שהמושבעים אינם יכולים להבדיל בינו לבין סידני קרטון בשל הדמיון הרב ביניהם. קרטון הוא פרקליט זוטר, וזוכה לתיאור לא מחמיא כשתיין, לעומתו דארניי מתואר כּיְפֵה תואר וקורבן אבירי של מערכת המשפט הבריטית. קרטון מתאהב בלוסי ומתחיל לקנא בדארניי הזוכה לחיבתה של לוסי.

בפריז המרקיז סן אוורמונד, שהוא דודו של דארניי, חוזר לביתו מריאיון עם מונסיניור, אחד מחשובי האצילים בצרפת. בדרכו פוגעת הכרכרה שלו בילד, בנו של האיכר גאספר, והילד נהרג. המרקיז משליך לעבר גאספר מטבע כפיצוי על אובדן בנו. בין האנשים המתקהלים במקום נמצאת גם מאדאם דפארז' העוסקת ללא לאות בסריגה. היא זורקת את המטבע חזרה אל המרקיז, והוא קורא ברוגז שהיה הורג ברצון את כל האיכרים בצרפת.

באחד הכפרים בדרך לארמונו מודיע אחד העובדים בדרך למרקיז שראה אדם נצמד מתחת לכרכרה שבה הוא נוסע. המרקיז שולח את משרתו לבדוק אך ההוא אינו מגלה דבר, והם ממשיכים בדרכם.

דארניי נוסע לצרפת להיפגש עם דודו. הדעות הפוליטיות של השניים מנוגדות בתכלית. בעוד שדארניי הוא דמוקרט, המרקיז תומך במשטר הישן ומתואר כאציל אכזר וחסר לב.

"הפילוסופיה בת הקיימא היחידה היא הדיכוי. יחס הכבוד של פחד ושעבוד, ידידי," העיר המרקיז, "יגרום לכלבים להמשיך לציית לשוט, כפי שתקרה זו מסתירה את הרקיע"

באותו לילה רוצח גאספר, שהיה האדם שנצמד לכרכרה, את המרקיז בשנתו. מאוחר יותר נתפס גאספר ומוצא להורג בתלייה.

כשדארניי שב לאנגליה, הוא מבקש מד"ר מאנט את ידה של בתו לוסי. אבל דארניי אינו המחזר היחיד שלה. גם סטרייבר, סניגורו של דארניי והבוס של קרטון, וגם קרטון עצמו נכבשים בקסמיה. קרטון הוא היחיד מבין השלושה שמגלה את רגשותיו ללוסי, סטרייבר משוכנע שאין לו סיכוי אצל לוסי, ודארניי מעלה את הצעת הנישואים בפני האב. כשקרטון מתוודה על אהבתו בפני לוסי, הוא מודה שאין ביכולתו לגרום לה אושר; היא משפיעה עליו לטובה והוא רוצה לחיות חיים ראויים יותר, אך אינו מצליח להשלים את מטרתו. הוא מבטיח ללוסי שהוא מוכן להקריב כל דבר עבורה ועבור האהובים עליה. בינתיים דארניי אומר לדוקטור מאנט שיגלה לו את שם משפחתו האמיתי ביום נישואיו ללוסי.

מאדאם דפארז' בחנות היין

בפריז מאדאם דפארז' ובעלה מסיתים למהפכה. מאדאם דפארז' מתכננת לטווח ארוך בעוד בעלה חסר סבלנות ומשתוקק לגרום למהפכה מיידית. נודע להם מפי מלשין במשטרה שמרגל נמצא בסן-אנטואן. שם המרגל הוא ג'ון ברסד, אחד מאלה שהעידו עדות שקר נגד דארניי. למחרת נכנס ברסד לחנות היין של דפארז', אבל מאדאם דפארז' מזהה אותו. ברסד הוא סוכן מדיח, הוא מנסה לגרור אותה לשיחה על ההוצאה להורג הקרובה של גאספר. תוך כדי השיחה הוא מציין שדארניי עומד לשאת לאשה את לוסי מאנט.

בבוקר החתונה חושף דארני בפני ד"ר מאנט, לפי דרישתו, את זהות משפחתו. לרוע המזל הידיעה משפיעה לרעה על ד"ר מאנט מצבו הנפשי מתערער, והוא חוזר ועוסק בצורה אובססיבית בעבודת הסנדלרות שלו. שפיות דעתו חוזרת אליו לפני שלוסי שבה לביתה מירח הדבש, וכדי למנוע התרחשות דומה הורס לורי את כלי העבודה שהביא ד"ר מאנט עמו מצרפת.

באמצע יולי 1789 מבקר ג'רוויס לורי בביתם של בני הזוג דארניי ומספר להם על המתרחש בפריז. זירת ההתרחשות עוברת אל המורדים בסן אנטואן וההסתערות אל תוך הבסטיליה כשהמובילים הם בני הזוג דפארז'. כשהכלא השנוא נופל לידי המהפכנים, נכנס דפארז' לתוך התא בו היה עצור ד"ר מאנט. הוא מוצא כתב יד שכתב ד"ר מאנט בזמן שהותו בכלא, שבו הוא מאשים את משפחת אוורמונד (האב והבן) במאסרו הלא מוצדק ובהרס משפחתו.

בקיץ 1792 מגיע לבנק טלסון מכתב הממוען ליורש של המרקיז אוורמונד. המכתב מגולל את סיפור מעצרו של גאבל, אחד המשרתים של המרקיז, והוא מפציר מהמרקיז היורש לבוא לעזרתו. אף על פי שאנשי הבנק אינם יודעים מיהו המרקיז, המכתב מגיע לידי דארניי. הוא מחליט לנסוע לפריז, בה שורר שלטון הטרור העקוב מדם, בלי לחשוב על הסכנות הטמונות במסעו. לורי נשלח לפניו עם מסר סודי עבור גאבל שבכלא.

ספר שלישי: במסלול הסערה

בבובה (Beauvais), מקום מגוריו לשעבר של ד"ר מאנט, מואשם דארניי שהוא אריסטוקרט מהגר ובוגד. הוא נלקח לפריז בליווי צבאי ושם הוא נאסר. ד"ר מאנט ולוסי יחד עם מיס פרוס, ג'רי קראנצ'ר ולוסי הקטנה, בתם של לוסי וצ'ארלס, מגיעים מלונדון לפריז לפגוש את מר לורי. ד"ר מאנט מנסה להפעיל את השפעתו כאסיר לשעבר בבסטיליה, כדי לשחרר את חתנו. הוא מצליח לגונן על דארניי בלילה בו האספסוף הורג אלפי אסירים חסרי מזל. אחרי שנה ושלושה חודשים מצליח ד"ר מאנט לצאת בכתב הגנה על צ'ארלס, אבל באותו לילה הוא נעצר שוב באישום חדש שהגישו משפחת דפארז' ואדם נוסף ששמו לא מוזכר.

צ'ארלס דארניי נעצר שנית בפריז

מיס פרוס, בדרכה עם ג'רי קרנצ'ר לקנות יין בפונדק, רואה את אחיה האבוד סלומון פרוס, כעת מהפכן בפריז. איש מהם אינו רווה נחת מהפגישה המחודשת. ג'רי קרנצ'ר מזהה אותו כג'ון ברסד, להפתעתם גם סידני קרטון מצטרף אליהם ומאשר את קביעתו של קרנצ'ר. אחר כך קרטון מנסה לסחוט את סלומון פרוס, כיוון שהוא שמע במקרה את השיחה בפונדק והוא יודע שפרוס הוא מרגל וסוכן כפול המשרת את הבריטים ואת הצרפתים גם יחד. פרוס נכנע באי רצון לדרישותיו של קרטון.

דארניי מובא למשפט בפני הטריבונל המהפכני, דפארז' טוען מולו שהוא המרקיז אוורמונד, ומביא בפני בית הדין את כתב היד שכתב ד"ר מאנט בתאו בכלא. המסמך מתאר איך נכלא הרופא בבסטיליה על ידי המרקיז אוורמונד הקודם ואחיו התאום, כאשר ניסה לדווח על פשעי האחים כלפי משפחת איכרים. האח הצעיר שהתאהב בבת איכרים, חטף ואנס אותה וכן רצח את בעלה, את אחיה ואת אביה. לפני מותו הצליח האח של הבחורה להסתיר את אחותו הצעירה יותר, הנצר היחיד שנותר מהמשפחה. בסיום המסמך יש הוקעה של כל בני אוורמונד וכל צאצאיהם, ובכך מצטרף כביכול ד"ר מאנט להאשמתם של בני הזוג דפארז'. דארניי נשלח לבית הכלא "לה פורס" וגזר דינו הוא הוצאה להורג בגיליוטינה תוך עשרים וארבע שעות.

קרטון מגיע לחנות היין של דפארז' בשיטוטיו ברחובות בלילה, הוא שומע את מאדאם דפארז' המתכננת לגזור עונש מוות לכל בני משפחת דארניי. עוד מגלה קרטון שמאדאם דפארז' היא הניצולה ממשפחת האיכרים שנזכרה במכתבו של ד"ר מאנט. הוא מעדכן מיד את מר לורי, ומפציר בו שכל המשפחה תעזוב את צרפת במהירות האפשרית.

ביום ההוצאה להורג מבקר קרטון את דארניי בכלאו. בגלל אהבתו הרבה ללוסי וחברותו עם דארניי, מחליט קרטון לקחת את מקומו של דארניי, ולמות במקומו. קרטון יודע שדארניי לא יסכים לתוכניתו, לכן הוא מסמם אותו ודואג לכך שיישאו אותו אל מחוץ לכותלי הכלא לכרכרה הממתינה להם. דארניי, ד"ר מאנט, מר לורי, לוסי ובתה הקטנה נמלטים מצרפת לאנגליה, כשדארניי משתמש במסמכים של קרטון כדי לעבור את הגבול ולהגיע לאנגליה.

מיס פרוס וג'רי קרנצ'ר שנשארו מאחור, מתכוננים אף הם לעזוב את צרפת. מאדאם דפארז' הולכת לביתה של לוסי, כשהיא מאמינה שתמצא את לוסי ובני משפחתה אבלים על מותו של צ'ארלס דארניי, ושתוכל להאשימם באהדה לאויב הרפובליקה. מיס פרוס שולחת את ג'רי למצוא להם כרכרה, והיא לבדה מתעמתת מול מאדאם דפארז'. מיס פרוס מעמידה פנים שהמשפחה נמצאת עדיין בבית, כדי שמאדאם דפארז' לא תנסה למנוע את מנוסתם. היא סוגרת את אחת הדלתות ומגנה עליה בגופה, מאדאם דפארז' מנסה להיכנס לחדר למרות סירובה של מיס פרוס. השתיים נאבקות ומאדאם דפארז' נהרגת מכדור שנורה מהאקדח שלה. אחר כך מיס פרוס וג'רי קרנצ'ר עוזבים במהירות את פריז.

הרומן מסתיים במותו של סידני קרטון, מחשבותיו האחרונות מתגלות כנבואה המגשימה את עצמה, מר דפארז' בעצמו מוצא להורג בגיליוטינה, וללוסי ודארניי יש בן הנושא את שמו של קרטון.

It is a far, far better thing that I do, than I have ever done; it is a far, far better rest that I go to, than I have ever known.

מעשה זה שאני עושה הוא טוב הרבה יותר ממה שעשיתי מעודי; אני הולך לקראת מנוחה טובה הרבה יותר מאשר ידעתי מעודי.

— סידני קרטון, "בין שתי ערים" לצ'ארלס דיקנס"

עיבודים לרומן

קולנוע

לפחות שלושה סרטי קולנוע באורך מלא נעשו לפי הרומן:

• "בין שתי ערים" הוא סרט אילם משנת 1911.
• "בין שתי ערים" הוא סרט אילם מ-1917 בבימויו של פרנק לויד
• "בין שתי ערים" הוא סרט אילם מ-1922
• "בין שתי ערים" גרסה קולנועית בשחור-לבן משנת 1935, בה כיכב רונלד קולמן, הייתה מועמדת לפרס האוסקר בקטגוריית הסרט הטוב ביותר.
• "בין שתי ערים" הוא סרט קולנוע מ-1958 בבימויו של ראלף תומאס בכיכובם של דירק בוגרד ודורותי טוטין.
• בסרט "ההיסטוריה המטורפת של העולם" משנת 1981, החלק העוסק במהפכה הצרפתית הוא פסטיש לפי הרומן "בין שתי ערים".

טלוויזיה

ב-1980 הופק סרט טלוויזיה "בין שתי ערים" בכיכובו של כריס סרנדון ששיחק בתפקיד כפול של דארני וסידני קרטון.

מיני סדרה טלוויזיונית בהפקת חברת "גרנדה טלוויז'ן" הופקה ב-1989. בתפקיד הראשי שיחק ג'יימס וילבי, אנה מאסי הופיעה בתפקיד מיס פרוס והשחקן הוותיק ג'ון מילס גילם את דמותו של ג'רוויס לורי.

בשנת 1970 הוצג בפרק של "הקרקס המעופף של מונטי פייתון" מערכון הכולל סצנה מתוך "בין שתי ערים" המסופר עבור תוכים.

פרק בסדרת הטלוויזיה לילדים "בעצם כלב" הוקדש לרומן "בין שתי ערים".

תיאטרון

הוצגו שלושה מחזות זמר המבוססים על הרומן.

"סיפורן של שתי ערים" עיבוד מוזיקלי לרומן של ג'יל סנטוריילו הועלה בסרסוטה, פלורידה ב-2007 בכיכובם של ג'יימס ברבור וג'סיקה ראש. המחזמר תוכנן לעלות בברודוויי באוגוסט 2008.

ב-2006 כתבו הווארד גודאול וג'ואנה ריד מחזה מוזיקלי המבוסס על הרומן. עיקר העלילה והדמויות נלקחו מתוך הרומן אך עלילתו מתרחשת בתקופת המהפכה הרוסית.

עיבוד מוזיקלי נוסף לרומן נעשה ביפן על ידי להקת טאקארצוקה רוויו, להקת אופרה נשית. ההפקה הראשונה נעשתה ב-1984 והשנייה בשנת 2003.

ספרי המשך

רומן מאת הסופרת האמריקאית סוזן אליין A Far Better Rest ("מנוחה טובה יותר") המתאר את העלילה מנקודת מבטו של סידני קרטון, יצא לאור בארצות הברית ב-2000.

"אוורמונד", רומן מאת דיאן מייר המתאר את קורותיהם של לוסי וצ'ארלס וילדיהם בתקופה שאחרי המהפכה הצרפתית, פורסם בארצות הברית ב-2005.

בהוצאת ספרי פינגווין הוציאו לאור גרסאות קלות יותר לקריאה של "בין שתי ערים", עבור הלומדים אנגלית כשפה זרה.

תרגומים לעברית

הרומן תורגם לעברית פעמים רבות, לרוב בשם "שתי ערים" ולעיתים בשם "בין שתי ערים".

רשימת התרגומים ושנות ההוצאה לאור, מתוך קטלוג הספרייה הלאומית:

• שתי ערים : ספור היסטורי מזמן הרבולוציה הצרפתית / מאת טשרלס דיקנס ; תרגום יהודה גרזובסקי (ורשה : תושיה, תרס"ז).
• שתי ערים / טשרלס דיקנס ; תרגם מ’ בן אליעזר (תל אביב : אמנות, [תרפ"ט]).
• שתי ערים / צ’ארלס דיקנס ; תרגם מ’ בן אליעזר ; ערוך על פי המקור בידי ש’ רוז (תל אביב : אמנות, תש"ך 1960).
• בין שתי ערים : רומן היסטורי / צ’ארלס דיקנס ; תרגום ועיבוד: פנחס דנציגר [=פ. דן] (תל אביב : רמדור, 1970).
• שתי ערים / צ’ארלס דיקנס ; עברית - אברהם בירמן (תל אביב : מ. מזרחי, תשל"ד).
• שתי ערים / צ’ארלס דיקנס ; עברית - מ’ הרפז ; עיטורים - מ’. אריה (תל אביב : ניב, תשכ"א, תשכ"ח, תשל"ז).
• שתי ערים / צ’ארלס דיקנס ; מאנגלית - מרים יחיל-וקס ; איורים - הרולד קינג ופנלופי אנסטי (תל אביב : זמורה-ביתן, תש"ן 1990).
• שתי ערים / צ’ארלס דיקנס ; עברית - מיה גולן ; עריכה - ניצנית סופר (כפר מונש : עופרים, 2001).
• בין שתי ערים (הגרסה המלאה) / צ’ארלס דיקנס ; מאנגלית - מרים יחיל-וקס (זמורה-ביתן, 2011).

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: בין שתי ערים
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בין שתי ערים

• צ'ארלס דיקנס, ‏בין שתי ערים, בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• איורים לרומן מאת א. א. דיקסון באתר The Victorian Web
• יפתח אשכנזי, כשדיקנס התחפש לקפקא: על "בין שתי ערים", באתר nrg‏, 3 באוקטובר 2011
• גליה בנזימן, וברקע נשמעות חריקות הגיליוטינה, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2011
• גליה בנזימן, חירות, שוויון ואחווה - או מוות, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2011
• בין שתי ערים, באתר OCLC (באנגלית)
• בין שתי ערים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

1. A Tale of Two Cities (1898) by Charles Dickens - Book the Third, Chapter X