משרד המיעוטים היה משרד ממשלתי שמונה על הטיפול במיעוטים בישראל.
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| תחום שיפוט |
 ישראל |
| תאריך הקמה |
1948 |
| ממשלה |
 ממשלת ישראל |
  | |
המשרד הוקם יחד עם הממשלה הזמנית, ופעל מ-1948 ועד הקמתה של ממשלת ישראל הראשונה ב-1949. בשנים שלאחר מכן, מונו שרים בלי תיק שעליהם הוטלה האחריות לטיפול בענייני המיעוטים.
היסטוריה
משרד המיעוטים
עם הכרזת העצמאות והקמתה של מדינת ישראל, ב-1948, קם משרד ממשלתי שמונה על הטיפול במיעוטים באוכלוסייה. בכור-שלום שטרית מונה כשר האחראי על משרד, במקביל לתפקידו כשר האחראי על משרד המשטרה, וגד מכנס שימש כמנכ"ל המשרד.[1] המשרד נועד לטפל בצרכי בני המיעוטים בתוך מדינת ישראל באופן זמני, כאשר על פי התוכנית הייתה כוונה להעביר את פעילויות משרד המיעוטים בהדרגה לידי משרדים אחרים ולהותיר את המשרד רק כגורם מייעץ.[2] המשרד טיפל בנושאים שונים הקשורים בערביי ישראל, ובין השאר דאג לעבודה, חינוך, שירות רפואי, חשמל, מים ומזון לאזרחי ישראל הערבים.[3] המשרד הקים סניפים במקומות בהם היו ריכוזים של ערבים שנשארו תחת שלטון ישראל, בהתאם להתקדמות כוחות צה"ל.[4]
לקראת הקמת ממשלת ישראל הראשונה התקיימו דיונים בשאלה מי יהיה שר המיעוטים,[5] אולם לבסוף הוחלט לפרק את המשרד, להעביר את סמכויותיו למשרדים השונים ואת הטיפול בענייני זכויות המיעוטים למשרד המשפטים.[6] משרד המיעוטים פורק באופן רשמי ביוני 1949.[7]
שר אחראי על ענייני מיעוטים
לאחר ביטול משרד המיעוטים שפעל למעשה רק בממשלה הראשונה, לא כיהן עוד אדם בתואר "שר המיעוטים", אך בחלק ממשלות ישראל כיהן שר בלי תיק, או שר אחר שהיה אחראי על ענייני המיעוטים:
- בממשלת ישראל ה-27 שימש משה קצב, שהיה גם סגן ראש הממשלה ושר התיירות כ"שר הממונה על המגזר הערבי".
- בממשלת ישראל ה-28 שימש מתן וילנאי כ"יו"ר ועדת השרים לענייני האזרחים הערביים". במסגרת זו ניסח תוכנית אותה כינה "תוכנית 4 מיליארד השקל" לטיפול בבעיות המגזר. במסגרת זו העיד וילנאי בפני ועדת אור בנוגע למהומות אוקטובר 2000 כי הזהיר את אהוד ברק מסכנת פיצוץ במגזר הערבי.
- בממשלת ישראל ה-29 כיהן השר סאלח טריף כשר במשרד ראש הממשלה האחראי על ענייני המיעוטים[8].
- בממשלת ישראל ה-32 קיבל אבישי ברוורמן משרה של שר בלי תיק האחראי על ענייני המיעוטים. לאחר התפלגות סיעת העצמאות, ופרישת מפלגת העבודה והתפטרות שריה, בהם ברוורמן התעתדה הממשלה למנות את השר להגנת העורף מתן וילנאי לתפקיד השר האחראי לענייני המיעוטים, אולם בקרב ערביי ישראל הייתה התנגדות לכך ששר הממונה על הגנת העורף יופקד על המיעוטים בשל הרושם שעשוי להיווצר כאילו המיעוטים מהווים סכנה למדינה.
הסכם על הקמה מחדש
כחלק מההסכם הקואליציוני בין "הליכוד" ל"כחול לבן" להקמתה של ממשלת ישראל השלושים וחמש, הוחלט על חידוש פעילות המשרד.
תחילה דובר על שר חיצוני ממוצא ערבי,[9] עם חלוף הזמן פורסם שהמשרד יאויש על ידי חבר כנסת מ"כחול לבן".[10] לבסוף הקמת המשרד מחדש לא יצאה אל הפועל.
שרי המיעוטים לדורותיהם:
| מספר | תמונה | שם (תקופת חיים) |
מפלגה | תואר | תחילת הכהונה | סיום הכהונה | ממשלה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 |  |
בכור-שלום שטרית
(1895–1967) |
ספרדים ועדות מזרח | שר המיעוטים | 14 במאי 1948 | 13 ביוני 1949 | הממשלה הזמנית |
| ממשלת ישראל הראשונה | |||||||
| המשרד בוטל בשנת 1949 | |||||||
| 2 | .jpg) | משה קצב
(1945–) |
הליכוד-גשר-צומת הליכוד |
השר הממונה על המגזר הערבי | 18 ביוני 1996 | 6 ביולי 1999 | ממשלת ישראל העשרים ושבע |
| הליכוד | |||||||
| 3 |  | מתן וילנאי
(1944-) |
ישראל אחת העבודה | יושב ראש ועדת השרים לענייני האזרחים הערביים | 5 באוגוסט 1999 | 7 במרץ 2001 | ממשלת ישראל העשרים ושמונה |
| לא היה חבר הכנסת | |||||||
| 4 | _(cropped).jpg) | סאלח טריף
(1954-) |
ישראל אחת העבודה | שר בלי תיק במשרד ראש הממשלה האחראי על ענייני המיעוטים | 7 במרץ 2001 | 29 בינואר 2002 | ממשלת ישראל העשרים ותשע |
| עבודה-מימד העבודה | |||||||
| 5 |  | אבישי ברוורמן
(1948-) |
העבודה | שר המופקד על ענייני המיעוטים | 31 במרץ 2009 | 19 בינואר 2011 | ממשלת ישראל השלושים ושתיים |
| 6 |  | שלום שמחון
(1956-) |
העצמאות | 19 בינואר 2011 | 18 במרץ 2013 | ||
קישורים חיצוניים
- אלינה קורְן, כוונות טובות: קווים לדמותו של משרד המיעוטים, 14 במאי 1948 – 1 ביולי 1949, קתדרה 127, ניסן תשס"ח, עמ' 113-140
- שלומי אלדר, נתניהו, זה הזמן למנות שר לענייני מיעוטים, 25 באפריל 2019
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
