שרפה או שריפה היא התפשטות בלתי מבוקרת של בעירה העלולה להיגרם מסיבות שונות:
- תאונה, למשל כתוצאה מקצר חשמלי, מנפילת חפץ בוער, כגון סיגריה או מבעירה מבוקרת שיצאה מכלל שליטה.
- הצתה בזדון, עקב מניע פלילי, כחלק מפעולות איבה או כתוצאה של פירומניה. אחד הסימנים המעידים על הצתה מכוונת הוא מוקדי הצתה אחדים.
- אסון טבע, למשל בעקבות מכת ברק או דליקת קוצים כתוצאה משרב. עקב ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים, עלתה תדירות שרפות היער בעולם[1][2][3].
במבנים רבים מותקנת מערכת גילוי וכיבוי אש, שתפקידה לזהות פריצת שרפה ולהפעיל אזעקה וציוד לכיבוי אש. דלת אש נועדה לסייע במניעת התפשטות שרפה במבנה ולאפשר לאנשים להיחלץ ממנו בקלות.
בדרך כלל מוזעקים מכבי אש במקרה שרפה, לשם כיבויה ומזעור הנזק שהיא גורמת.
נזקיה של שרפה עלולים להיות גדולים, ולכן מרכיב חשוב בביטוח אלמנטרי הוא ביטוח מפני נזקי שרפה.
שרפות ענק בערים
במהלך ההיסטוריה אירעו שרפות ענק אחדות, כאלה שכילו ערים שלמות.
- השרפה הגדולה של רומא החלה ב-18 ביולי 64 ומשכה תשעה ימים. האש השמידה ארבעה מתוך ארבעה-עשר רובעי רומא, ופגעה קשות בשבעה רבעים נוספים.
- השרפה הגדולה של לונדון כילתה את מרבית הסיטי של לונדון, בירת ממלכת אנגליה, בין 2 ו-5 בספטמבר 1666.
- בשנת 1871 נשרפה העיר שיקגו כמעט לחלוטין בדליקת ענק. באותו לילה נשרפה לחלוטין גם עיר אחרת על שפת אותו אגם שעליו ניצבת שיקגו - העיר עקרון שבויסקונסין. באותו לילה הייתה רוח חזקה באזור האגם והיא גרמה להתפשטות מהירה של האש מהמוקדים הראשונים שלה. שתי הערים האלה היו בנויות מעץ. השרפה בשיקגו מפורסמת יותר על אף שזו שבעקרון הרגה יותר אנשים והזיקה ליותר רכוש ואף על פי שבאותה תקופה, שיקגו לא הייתה מפותחת יותר מעקרון.
- שרפות ערים במלחמת העולם השנייה שהתלקחו בעקבות הפצצות מן האוויר, כגון הבליץ על קובנטרי, הפצצת המבורג, הפצצת דרזדן והפצצת טוקיו.
שרפות ענק בשטחים פתוחים
- ערך מורחב – שרפת יער
שרפות ענק בשטחים פתוחים (באנגלית: Wildfire) יכולות לאכל יערות, בתי מגורים המרוחקים ממקום יישוב ושדות חקלאיים. הסיבות הנפוצות לשרפות אלה הן ברק, רשלנות של האדם, הצתה מכוונת, התפרצות הר געש וזרם פירוקלסטי הנוצר מהרי געש. הסכנה להתקיימותן מושפעת מגורמים נוספים כגון גלי חום גבוה, בצורות ושינויים אקלימיים מחזוריים כגון אל ניניו. שרפת יערות, בטווח הרחוק, תורמת להתחדשות היער ולחיזוקו. כמו כן, מחקר משנת 2020 שהתפרסם בכתב העת של Trends in Ecology & Evolution מצא כי גורם לשרפות ענק בשטחים פתוחים נטוע גם בפעילות בעלי החיים עצמם המצויים בהם[4].
מוכנות ומניעת שרפות
רשויות כיבוי האש מקיימות פעולות שונות במטרה להגביר את המוכנות שלהן לשרפות עתידיות.
פרקטיקה מקובלת היא קיום תרגילים משולבים של מספר גורמי בטיחות בו מתרגלים מראש תרחישים מורכבים, כדי להגביר את הסיכוי למענה אפקטיבי בעת משבר[5] ופריסה של ציוד כיבוי אש במרחב הציבורי[6]. פרקטיקות אחרות נוגעות לניסיון למנוע מראש את התפרצותן של שרפות או את התעצמותן של שרפות לכדי סכנה מורכבת. מומחים לבריאות הציבור מנסים להגביר את המודעות לטעויות או פעולות רשלניות שעלולות לגרום לשרפה[7][8].
מאמר שהתפרסם בכתב העת "אקולוגיה וסביבה" במטרה לנתח את ההתמודדות עם שרפות בהרי יהודה, הגיעו החוקרים למסקנה שלאופן בו פזורה הצמחייה השפעה משמעותית על התפשטות האש, ולפיכך, שינוי בסוגי הצמחים הקיימים עשוי להפחית את עוצמתן ומהירות התפשטותן של שרפות. נוסף על כך, בחנו החוקרים את יעילותם של אזורי חיץ ללא צמחייה, במטרה לבלום את התפשטות האש. מסקנת החוקרים הייתה כי אזורי חיץ סביב יישובים – במיוחד כאלו המתוכננים מראש עם נתיבי הגעה ומילוי מים עבור לוחמי אש – היו יעילים במניעת התפשטות השרפה ליישובים, אולם אזורי חיץ בתוך היערות עצמם לא הראו יעילות ברורה[9].
שרפות בישראל
נכון לשנת 2011, כל 12 דקות בממוצע פורצת שרפה בישראל,[10] כ-120 אירועים ביום, 40,000 בשנה. שרפות של חומרים מסוכנים מתרחשות בישראל לאורך השנים. בין השנים 2002 ל-2009 התרחשו בממוצע 61 שרפות כאלה בממוצע לשנה עם טווח שרפות של בין 31 ל-133 שרפות של חומרים מסוכנים בשנה .
שרפות יער בולטות:
- השרפה בכרמל (1989) - הייתה משרפות היער הגדולות ביותר בישראל, והגדולה ביותר בכרמל עד להתרחשות השרפה בשנת 2010.
- השרפה בשער הגיא (1995) - נודעה כשרפה הגדולה בתולדות מדינת ישראל עד לשרפה בכרמל בשנת 2010.
- השרפה בכרמל (2010) - כבר ביומה הראשון הפכה השרפה לאסון השרפה הכבד ביותר בתולדות מדינת ישראל.
- גל השרפות בישראל (2016) - שרפות התחוללו במספר אזורים בישראל במשך מספר ימים, וכילו שטחים רבים של חורש כמו גם רכוש.
- השרפה בהרי ירושלים (2021) - השרפה החלה ב-15 באוגוסט ובמהלכה נשרפו בין 17,000 ל-20,000 דונמים.
שרפות מבנים בולטות:
הצתות מכוונות
לעיתים מציתים שרפה במכוון, מסיבות שונות :
- בירוא יערות על ידי שרפה[12], על מנת להשתמש בשטח (בדרך כלל לשטחים חקלאיים).
- הצתה מכוונת ומבוקרת של עצים, על מנת ליצור שטחים קרחים, בשביל ששרפה עתידית שלא תהיה מכוונת, לא תתפשט יותר מדי ביער[13][14].
- הצתת אשפה על מנת לפנות מקום.
- שרפה מכוונת (ומבוקרת) בשדה קוצים (מכונה "אש נגדית")[15].
- הצתת שרפה יכולה לשמש כפעילות טרור[16].
ראו גם
קישורים חיצוניים
קישורים חיצוניים
- ארז גרטי, חקר שריפות, באתר "דוידסון Online" של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 7 ביולי 2011
- שי פרנס, סכנת שרפה בבית - איך מתגוננים?, באתר המקצוענים, 14 בינואר 2016
- הניו יורק טיימס, לפנטגון יש כלי להילחם בשריפות, אבל הוא לא ממהר לרתום אותו לשימוש אזרחי, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2021
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.