שעועית מצויה

שעועית ירוקה
	ערך תזונתי ל-100 גרם
מים	90.7 ג'
קלוריות	29 קק"ל
חלבונים	4.2 ג'
פחמימות	4.1 ג'
שומן	0.5 ג'
שומן רווי	0.072%
שומן חד בלתי רווי	0.039%
שומן רב בלתי רווי	0.276%
כולסטרול	0 מ"ג
ויטמינים	‏
‑ ויטמין B1	0.37 מ"ג
‑ ויטמין B2	0.25 מ"ג
‑ ויטמין B3	2.92 מ"ג
‑ ויטמין B6	0.085 מ"ג
‑ ויטמין C	38.7 מ"ג
ברזל	0.81 מ"ג
סידן	17 מ"ג
מגנזיום	21 מ"ג
זרחן	37 מ"ג
אשלגן	187 מ"ג
נתרן	6 מ"ג
	מקור:

שעועית מצויה
מצב שימור
	conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	קטניתאים
משפחה:	קטניות
תת־משפחה:	פרפרניים
סוג:	שעועית
מין:	שעועית מצויה
שם מדעי
	Phaseolus Vulgaris.L; ‏לינאוס, 1753
תחום תפוצה

שעועית מצויה (שם מדעי: Phaseolus Vulgaris) היא צמח חד-שנתי, מין בסוג שעועית.

ערך זה עוסק במין של שעועית. אם התכוונתם לסוג טקסונומי הכולל מין זה, ראו שעועית (סוג). למאכל, ראו שעועית ירוקה.

עובדות מהירות שעועית מצויה, מצב שימור ...

סגירה

לשעועית המצויה יש זנים רבים, עשבוניים שחלקם שרועים וחלקם מטפסים. העלים מנוצים, בעלי שלושה עלעלים. הפרחים פרפרניים, הסירה מאוחה, עמוד העלי והאבקנים מפותלים. הפרי הוא תרמיל בעל שתי קשוות, הזרעים מופרדים חלקית זה מזה על ידי רקמה ספוגית.

מוצא השעועית המצויה במרכז אמריקה, שם גידלו אותה הילידים עוד בזמן העתיק. עם גילוי אמריקה הגיעה השעועית לאירופה וכיום היא נפוצה בכל העולם. בישראל גודלה השעועית עוד לפני קום המדינה, וכיום שטחי גידולה הם נרחבים – על כל סוגיה: ירוקה, צהובה, לבנה, שחורה ואדומה. הזנים המועדפים בישראל הם הזנים השרועים, אשר נוחים לגידול ולקטיף מכני, אם כי, בחממות רווחים גם הזנים המטפסים. רוב הגידולים מופנים לתעשייה לשימורי קופסאות, הקפאה, או ייבוש הזרעים. בשווקים מצויה השעועית הטרייה מאפריל עד ינואר.

הגבעול יוצא בתחילה עם זוג עלים רחבים, לאחר מכן העלים הנוספים שגדלים הם צרים יותר ומוארכים ויוצאים בשלשות. לאחר כ-80 ימי גדילה מופיעים פרחים לבנים אשר מצהיבים תוך כיומיים ומתוך הפרח הנובל גדל התרמיל.

השעועית כמזון

עובדות מהירות מים, קלוריות ...

סגירה

המטבח המקסיקני מתבסס על תירס ושעועית. מחית שעועית מטוגנת (frijoles refritos) היא תוספת המלווה מנות מזון רבות במקסיקו.

בסרטי מערבונים רבים השעועית מוצגת כמאכל אהוב על תושבי הדרום והמערב הפרוע, ובהרבה מהם מודגשות כבדיחה תופעות הלוואי ובעיות העיכול של השעועית.^[3]

השעועית משמשת מרכיב מרכזי בתבשיל החמין.

מאכלי שעועית נוספים:

פייז'ואדה - מאכל נפוץ בברזיל, תבשיל קדירה של שעועית שחורה עם אורז, בשר חזיר, שורש קסאווה ועוד.
אבס קון ארוז - מאכל עממי של יהודים ספרדים, העשוי מאורז לבן ושעועית יבשה שבושלה ברוטב עגבניות.
יאחנייה - מחית שעועית, מאכל מהמטבח הרומני.
קסולה - תבשיל שעועית ובשר מהמטבח הצרפתי.
פסולה בטוטה - תבשיל משעועית לבנה מהמטבח הרומני.

השעועית ביהדות

השעועית מופיעה במשנה^[4] וזיהויה נשתמר בשפות שונות על ידי פרשנים.

בתלמוד הירושלמי כתוב^[5] ”אמר רבי יונה: למה נקרא שמה שעועית? - שהיא משעשעת את הלב, ומהלכת את בני מיעים”. בפירוש עיקר תוספות יום טוב מוסבר ש"משעשעת" היא מלשון טיוח - כפי שהפסוק "טח מראות עיניהם" (ספר ישעיהו, פרק מ"ד, פסוק י"ח) מתורגם לארמית "שעה עיניהון"... כלומר שגורמת לתחושה מלאה ושובע.

השעועית שבמשנה איננה השעועית המצויה, שכאמור, מקורה בדרום אמריקה, ולא הייתה מצויה בארץ בזמן המשנה, אלא מין אחר, כנראה מין לוביה.^[^{דרוש מקור]}

השעועית (הנקראת בערבית לוּבִיָא) משמשת כאחד מה"סימנים" לראש השנה - בעיקר אצל עדות המזרח: ונאמר עליה: "יהי רצון ... שירבו זכויותנו ותלבבנו".^[6]

השעועית נכללת במנהג איסור קטניות והנוהגים במנהג זה נמנעים מאכילת שעועית בפסח.

גידול ושיווק שעועית בעולם

את השעועית היבשה מגדלים בשדות - כשהמובילות במגדלים וביצואנים הן ברזיל והודו (כ-3 מיליון טונות כל אחת בשנה), סין בורמה ומקסיקו (כ-1.5 מיליון טונות כל אחת בשנה). התפוקה העולמית היא כ-19 מיליון טונות בשנה.

היצרניות הגדולות של השעועית הירוקה הן מדינת מישיגן בארצות הברית (60% מהייצור העולמי), צרפת, מקסיקו, עיראק וארגנטינה.^[7] שעועית זו נמכרת רובה כמאכל כבוש במלח, בפחיות שימורים או צנצנות זכוכית. במהלך השנים הומצאו מכונות שונות לקטיף אוטומטי, לאיסוף השעועית, ולהוצאתה מהתרמיל.^[8]