שנקר (מכללה)
מכללה בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מכללה בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שנקר – הנדסה. עיצוב. אמנות[2] (מקוצר לרוב ל"שנקר") היא מכללה אקדמית המיועדת להכשרת כוח אדם אקדמי ולמחקר בתחומי ההנדסה, העיצוב והאמנות. המוסד, שנמצא ברמת גן, נקרא על שם אריה שנקר.
הבניין ע"ש מיטשל בקמפוס שנקר | |
מכללה | |
---|---|
על שם | אריה שנקר |
תקופת הפעילות | 1970–הווה (כ־54 שנים) |
קמפוס | רמת גן |
בעלי תפקידים | |
נשיא | פרופ' שיזף רפאלי |
מנכ"ל | יונתן אבן טוב |
סטודנטים | |
כלל הסטודנטים | 2,934[1] |
סטודנטים לתואר ראשון | 2,729[1] |
סטודנטים לתואר שני | 205[1] |
סטודנטים מתוקצבים | 2,942 |
מיקום | |
מיקום | אנה פרנק 12, רמת גן |
מדינה | ישראל |
קואורדינטות | 32°05′25″N 34°48′11″E |
www.shenkar.ac.il | |
במכללה פקולטה להנדסה, פקולטה לעיצוב וכן בית-ספר לאמנות רב-תחומית. היא חרתה על דגלה את הרב-תחומיות, ובבסיסה שיתוף הפעולה בין שתי הפקולטות.[3] בית הספר מפעיל עשרה מכוני ומרכזי מחקר בתחומי הנדסת פלסטיקה, פרמצבטיקה, טקסטיל, תרבות ועיצוב, אופנה ועוד.[4]
שנקר מפעיל מחלקה ללימודי חוץ המונה למעלה מ-1,200 סטודנטים. המחלקה מפעילה מגוון קורסים ומסלולי לימודי תעודה, רובם בנושאים הקשורים לעיצוב ולאופנה.[5]
בחסות המוסד פועלת המכללה הטכנולוגית "שנקר הנדסאים", הממוקמת מחוץ לקמפוס שנקר המרכזי, בקרבת קמפוס אוניברסיטת תל אביב ברמת אביב, בבניין שהיה עד שנת 2005, בית הספר להנדסאים של אוניברסיטת תל אביב.[6] במכללה שני מסלולי לימוד: המסלול ללימודי תואר הנדסאים – הנדסאי בניין/אזרחית, הנדסאי אדריכלות ועיצוב פנים, הנדסאי אדריכלות נוף, הנדסאי תוכנה והנדסאי עיצוב מדיה ואת המסלול ללימודי תעודה במגוון תחומים.[7]
בשנת 2017 נבחר בית הספר במקום ה-6 ברשימת "50 בתי הספר לאופנה הטובים בעולם" של המגזין הבינלאומי Business of Fashion.[8]
באפריל 2020 החל פרופסור שיזף רפאלי לכהן כנשיא המכללה, לאחר עשר שנים שבהן כיהנה פרופסור יולי תמיר כנשיאתו.[9]
ב-1945 הונחה אבן פינה לבית ספר לטכנאי קרטה על שם אריה שנקר,[10] עם התפתחות ענף הטקסטיל בארץ נבנה בשנת 1956[11] מבנה גדול בן שלוש קומות שנקרא "טכניקום אורט לטקסטיל על שם אריה שנקר" ושימש כתיכון (כיתות ט'–י"ב) למקצועות הטקסטיל. בעקבות משבר בענף הטקסטיל והעדפת התלמידים מקצועות אחרים כגון אלקטרוניקה נסגר בית הספר.[12]
ראשיתה של מכללת שנקר היא בהמלצה על הקמת מכללה לצורכי הכשרת כוח אדם אקדמי, עבור תעשיית הטקסטיל בארץ, אשר הוצעה על ידי ועדה מטעם משרד המסחר ותעשייה.[13] הקמת הבסיס לפעילות המכללה בוצעה באמצעות אנשי אקדמיה ותעשיינים. אנשי אקדמיה ומהנדסים מומחים בתחום הטקסטיל גויסו ועלו לארץ מארצות הברית לצורך הקמת המכללה.
נשיא המכללה הראשון היה ד"ר נתן בראון, שעמד עד אז בראש מערכת החינוך של העיר ניו יורק.[14]
בשנת 1970 פתחה המכללה את שעריה. מגמות הלימוד בזמן פתיחת המכללה היו: טכנולוגיה טקסטילית, ניהול הייצור, ניהול ושיווק, עיצוב אופנה ועיצוב טקסטיל. מסלולי הלימוד היו אז מסלול לתואר הנדסאי, מטעם מה"ט, ומסלול לתואר "בוגר" מטעם המועצה להשכלה גבוהה של העיר ניו יורק. המכללה הוקמה ברמת גן, בבניין ששימש עד לסגירתו כשנה קודם לכן, כתיכון מקצועי של רשת אורט. במחזור הראשון של המכללה למדו כמאה סטודנטים.[3]
בשנותיה הראשונות של המכללה היא תוקצבה על ידי קרן האגרה לחינוך ומחקר בטקסטיל, אשר פעלה במסגרת משרד התעשייה והמסחר. כספי הקרן הגיעו מאגרה שהוטלה על תעשייני הטקסטיל בארץ. עובדה שהיוותה את הבסיס לקשר של תעשיית הטקסטיל בישראל אל שנקר. כמו כן, תעשיינים רבים כיהנו בחבר הנאמנים של שנקר בתקופה זו.
בשנת 1973 הציגו בוגרי המחזור הראשון של שנקר את עבודות הגמר שלהם, בתצוגת האופנה הראשונה שנערכה על ידי המכללה.[15] תצוגת האופנה של בוגרי בית הספר לאופנה של שנקר הפכה למסורת עבור בוגרי המסלול, המלווה את המכללה במשך כל שנות פעילותה. עד היום נחשבת תצוגת האופנה לאירוע מוכר המסוקר בהרחבה באמצעי התקשורת בישראל.[16][17]
בשנת 1976 קיבלה המכללה הכרה כמוסד להשכלה גבוהה,[18] והחלה לקבל למגמות הלימוד מספר רב של תלמידים ערבים, עולים חדשים מרוסיה, ארצות הברית ודרום אמריקה וכן תלמידים שהגיעו מחו"ל עבור לימודים במכללה.[19] בנוסף, החלה המכללה להקים שלוחות בדרום הארץ, בין השאר בקריית גת ובדימונה.[20]
בשנת 1983 עמדה המכללה בסכנת סגירה בשל גירעון תקציבי.[21] לאחר מכן היא הפכה למתוקצבת על ידי המועצה להשכלה גבוהה, כשכל מחלקות הלימוד במכללה הפכו למוכרות על ידה. לבוגרי מחלקות העיצוב הוענק התואר B.Des ובוגרי מחלקות ההנדסה הוענק התואר B.Tech.
בשנת 1988 הוקם בקמפוס המכללה בניין חדש, שבו שוכנו ספריית שנקר וארכיון תלבושות וטקסטיל.
במהלך שנות ה-90, המכללה שנקראה "שנקר – בית הספר הגבוה למדעי הטקסטיל והאופנה", החלה מגמת עולמית של מעבר תחום ייצור הטקסטיל אל מדינות מזרח אירופה ומזרח אסיה. הנהלת המכללה החליטה כי יש להרחיב את תחומי הפעילות שלה בהתאם לכך. העיקרון המנחה היה התרחבות לתחומים שבהם עוסקת התעשייה בישראל. התחום הראשון שאליו התרחבה המכללה היה הנדסת פלסטיקה, בשנת 1995. ב-1998 קיבל החוג אישור על ידי המועצה להשכלה גבוהה.
בשנת 2000 שינתה המכללה את שמה המקורי "שנקר" ל"שנקר – בי"ס גבוה להנדסה ולעיצוב". מחלקות העיצוב אוגדו תחת הפקולטה לעיצוב ומחלקות ההנדסה תחת הפקולטה להנדסה. בנוסף, באותה שנה התמזגה המכללה עם בית הספר העצמאי ללימודי העיצוב "ויטל", לאחר שזה הפסיק את פעילותו, ובזכות כך הרחיב את מחלקות העיצוב של המכללה.[22]
בשנת 2001 נחנך בניין חדש על שם מיטשל, בקמפוס המכללה. בשנת 2004 קיבלה המכללה אישור מהמועצה להשכלה גבוהה להעניק תואר בוגר במדעים, B.Sc., לבוגרי הפקולטה להנדסה.
בשנת 2008 נפתח בית הספר לאמנות רב-תחומית, המעניק תואר בוגר באמנויות (B.F.A). בהמשך נפתחו בבית הספר תוכניות לתואר שני בעיצוב (M.Des), תואר שני בעיצוב למהנדסים ותואר שני בעיצוב ובפיתוח משחקים דיגיטליים.
בשנת הלימודים תש"ע (2010) נחנכה במכללה תוכנית לימודים המעניקה לבוגריה את התואר מוסמך במדעים, M.Sc., בהנדסת פלסטיקה. הייתה זו התוכנית הראשונה לתואר שני במכללה. על פי המועצה להשכלה גבוהה, נמצאת התוכנית במצב של הסמכה קבועה.
בסמסטר ב' של שנת הלימודים 2012 (תשע"ב) החלו הלימודים במסלול לתואר מוסמך בעיצוב, M.Des.. במהלך שנת הלימודים שונה שמה של הפקולטה לעיצוב לשם "הפקולטה לעיצוב ע"ש עזריאלי".
בשנת 2018 נערך בשנקר האקתון ויקימדיה הראשון לעיצוב.
המכללה מקיימת שותפויות אקדמיות עם מוסדות אקדמיים, כגון: המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, Politecnico di Milano, הקולג' המלכותי לאמנות, RISOD (Rhode Island School of Design), אוניברסיטת פנסילבניה ואוניברסיטת ריירסון.
"אגודת הסטודנטים והסטודנטיות שנקר" היא עמותה הפועלת למען הסטודנטים והסטודנטיות בשנקר במישורים האקדמיים, החומריים והתרבותיים, וכדי לייצג את הסטודנטים בפני מוסדות שנקר וכלפי חוץ. האגודה חברה בהתאחדות הסטודנטים בישראל.[23]
בזמן משבר הקורונה הוקם מיזם חברתי כלכלי ללא מטרות רווח על ידי סטודנטים, במטרה לייצר תזרים מזומנים מיידי כאשר בתי העסק שלהם היו סגורים בזמן המשבר.
חבר הנאמנים של שנקר הוא גוף המשתתף בתהליכי קבלת ההחלטות וקביעת עיקרי המדיניות של שנקר בכל הנוגע לתחומי הניהול, הפיתוח והתקציבים. הוא מורכב מנציגים מהארץ ומחו"ל בעלי תפקידים בכירים בעולם העיצוב, האמנות והאופנה. יו"ר חבר הנאמנים היא אורית אפרתי.
מתוך חבר הנאמנים נבחר הוועד המנהל, המופקד על קביעת המדיניות השוטפת של ניהול המוסד ופיקוח על ועדות משנה מקצועיות. יו"ר הוועד המנהל הוא צביקה ימיני.[24]
בכל שנה מקיים חבר הנאמנים של שנקר אירוע שנתי שבמסגרתו מוענקים תוארי עמית כבוד מטעם שנקר לאישים הבולטים בהישגים הקשורים לפעילות המכללה במישרין או בעקיפין, בנוסף לתרומתם לתחום התמחותם.
בין האישים הבולטים: משה גרשוני, אורי גרשט, לימור לבנת וקרן מור.[25]
ארגון בוגרי שנקר הוא עמותה שהוקמה בראשית 2009 ופועלת כגוף עצמאי. ארגון הבוגרים משמש כנציגם של בוגרי שנקר, וחזונו ליצור מארג של הזדמנויות לקידום הבוגרים לדורותיהם, והצבתם בחזית האקדמיה ובחזית התעשייה הישראלית והגלובלית.[26]
המעצב דן ריזינגר עיצב את סמל המכללה בשנת 1982. הסמל הוא ליגטורה – מִשְׁלָב אוֹתִיוֹת של האות ש' בעברית והאות S בלועזית בעיצוב של שתי וערב הנראה כצורה מופשטת של אריג שסימל את מהות המוסד, שהתמחה בעת ההיא בתחומי האופנה והטקסטיל.[33]
ריזינגר עיצב את הסמל לאחר שקיבל השראה מפעילות המכללה בשנות ה-70 כמכללה טכנולוגית לאופנה וטקסטיל.[34]
בשנת 2010 קיבל ריזינגר תואר כבוד מטעם מכללת שנקר, עבור עיצוביו המשפיעים בתרבות הישראלית. תואר זה ניתן לו בין היתר עבור עיצוב סמל המכללה.[35]
קמפוס שנקר מורכב מכחמישה מתחמים מרכזיים הממוקמים בעיר רמת גן.
בקמפוס הראשי של המכללה ברמת גן שני בניינים עיקריים:
בניין פרניק – הבניין הראשון שבו פעל שנקר, עוד כאשר בית הספר הוקם בשנת 1970, כשקודם לכם שימש המבנה כבניין תיכון אורט. בשנת 1990 שונה שם הבניין וכיום הוא נקרא על שמם של פרנסס ודייוויד פרניק.
בבניין זה שוכנות המחלקות לעיצוב אופנה, עיצוב טקסטיל, הנדסת תוכנה, הנדסה כימית והנדסת תעשייה וניהול, כמו גם משרדי ההנהלה.
בניין מיטשל – נקרא על שם אדוארד ואנה מיטשל ונחנך בשנת 2002. נבנה בסיוע קרן מיטשל, משפחת לורבר ואיגוד התעשיינים בישראל. גובהו שבע קומות ומספר קומות תת-קרקעיות, מכיל כיתות וחדרי סמינר לעיצוב ולהנדסה.
בבניין זה שוכנות המחלקות לתקשורת חזותית, עיצוב תעשייתי, והנדסת פלסטיקה. לצדן נמצאים דקאנט הסטודנטים, הספרייה ומרכז הלמידה הרב-תחומי ומשרדי אגודת הסטודנטים. בסמוך לבניין מיטשל שוכן בניין הסדנאות, משכנה של המחלקה לעיצוב תכשיטים ע"ש אליס גוטסמן והסדנאות של מחלקת עיצוב תעשייתי.
בניין ביאליק – מכיל את המחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה, חממת הצעצועים וכיתות קורסי היחידה ללימודי חוץ.
בניין רוזן מכיל את מרכז כתר לחדשנות, מדור המידע והרישום של מכללת שנקר והיחידה הבינלאומית.
בניין עלית – הבניין המשמש את בית הספר לאמנות רב-תחומית. בניין עלית נמצא מחוץ לקמפוס הראשי של שנקר, בסמוך למתחם בורסת היהלומים ברמת גן, כ-800 מטרים מהקמפוס הראשי של המכללה. בעבר שימש הבניין כבית חרושת לחברת עלית. בשנת 2009 נחנך הבניין מחדש, לאחר תהליך שימור ארוך.[36]
ראשית הארכיון היא מתרומה שהגיעה לשנקר מהמכון הטכנולוגי לאופנה בניו יורק (Fashion Institute of Technology) בשנות השמונים של המאה העשרים, לאחר מכן הוא התרחב על ידי מספר אוספים שנוספו לו.[37][38]
בארכיון אוסף נדיר של פריטי אופנה של ארץ ישראל. הוא מכיל ביגוד ואביזרים שנוצרו ונלבשו בישראל עוד מהמאה ה-19, ובאוספיו גם פריטי טקסטיל ארכאולוגיים.
החומרים בארכיון מתחלקים לשלושה תחומים עיקריים: תחום הטקסטיל, המכיל מגוון סוגי בדים ללבוש ולעיצוב הבית, כמו כן ישנם גם סוגי טקסטיל אתנוגרפיים עתיקים וגם בני זמננו; תחום הלבוש המכיל מגוון סוגים של פריטי לבוש כמו שמלות, מעילים והלבשה תחתונה – בתחום זה אוסף הארכיון מתמקד באופנה של מדינות מהמאות ה-19 וה-20. ישנם גם אוספי תלבושות לאומיות ממדינות שונות ותלבושות אתניות של עמים שונים, כמו כן קיים מגוון פריטים מתחום אביזרי האופנה, כמו כובעים, נעליים, חגורות ומניפות.
אוסף הארכיון מכיל פריטים עשירים ונדירים בעיקר ממדינות אירופה ומארצות הברית, פריטיו מקוטלגים ונשמרים על פי תקן מוזיאונים.
הוא משמש כמרכז לחקר האופנה ההיסטוריה, החברה והתרבות.
הארכיון מכיל אוספים של מספר מעצבי אופנה ישראלים וביניהם רוז'י בן יוסף.
מנהלת הארכיון היא טל גרנובסקי-אמית.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.