שמואל (שמוליק) עצמון-וירצר (נולד ב-29 ביוני 1929) הוא שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה, מחזאי, עורך, מנהל אמנותי ובמאי תיאטרון ישראלי, המייסד של תיאטרון "יידישפיל" ובעבר מנהלו האמנותי.
 | |
| לידה |
29 ביוני 1929 (בן 95) כ"א בסיוון ה'תרפ"ט  בילגוריי, פולין  |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| תקופת הפעילות | מ-1950 |
| עיסוק | שחקן, במאי, מנהל אמנותי |
| צאצאים |
ענת עצמון |
| פרסים והוקרה |
פרס התיאטרון הישראלי |
| https://shmuel-atzmon.co.il/ | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
קורות חיים
עצמון נולד בשנת 1929 בבילגוריי, עיר קטנה בפולין בשם שמואל וירצר. למד עברית בבית הספר היהודי יבנה. שרד את השואה תוך רעב וטלטולים בבריחה מהגרמנים בברית המועצות. לאחר נדודים באירופה ופעילות בפלי"ם, עלה לישראל בשנת 1948 ולחם במלחמת העצמאות כאיש גח"ל, בין היתר בקרבות לטרון.
עצמון הצטרף לסטודיו תיאטרון "האהל". למד בלהקה השייקספירית המלכותית באנגליה בעזרת מלגה מטעם אונסק"ו.
קריירת תיאטרון בעברית
בין השנים 1959–1968 ייסד וניהל יחד עם השחקנית פנינה גרי את תיאטרון זווית כתיאטרון אוונגרד ישראלי, בו כיכב בין היתר במחזות, "בדלתיים סגורות" מאת ז'אן-פול סארטר[1], "בית במצב טוב" - מחזה מקורי שכתב לתיאטרון משה שמיר[2], "ביבר הזכוכית"[3][4], ו"ארץ רחוקה" מאת הנרי דנקר[5].
ב-1968 שיחק בתיאטרון זה בהצגה "פרח הקקטוס". בשנים 1968–1993 שיחק בתיאטרון "הבימה".
ב-1969 ייסד את "הסדנה למחזה המקורי" שעודדה מחזאים צעירים, בהם יוסף מונדי ושולמית לפיד.
ב-1977 העלה מופע יחיד של יצירות ברטולט ברכט[6].
ב-1987 כיכב בהצגת היחיד "הקונטרבס" מאת פטריק זיסקינד[7].
בתיאטרון היידי
עצמון הוא אחד ממשמרי התרבות היידית בישראל. לדבריו, בהעלותו ארצה הוא שאף לזנוח את התרבות ה"גלותית" ממנה הגיע, אך בעקבות פגישה עם שמעון דז'יגן שהפציר בו לא להתנתק ממקורותיו כיוון שבישראל מנסים לדכא ולהשכיח את התרבות הזו, החליט לשמר את שפת היידיש ותרבותה. בשנות השישים והשבעים הופיע ביחד עם שמואל סגל ושמואל רודנסקי בהרכב בשם "שלושת השמוליקים", שהעלה מופעים הומוריסטיים ביידיש.
בסוף 1987 הקים את תיאטרון יידישפיל - 'דער יידישער טעאטער אין ישראל'- בתל אביב, כמוסד המשמר את השפה ואת התרבות היידית[8]. לתיאטרון יש להקה קבועה של שחקנים המעלים הצגות ביידיש בישראל וברחבי העולם היהודי. חלק מהצגות התיאטרון הוא גם מביים בעצמו. על מנת להעביר את המורשת התרבותית גם לדור הצעיר, יזם עצמון סטודיו ללימוד תרבות היידיש. בין שחקני התיאטרון נמנית גם בתו, ענת עצמון. מאז 2014 מכהן עצמון כיו"ר הכבוד של התיאטרון.
במסגרת תיאטרון יידישפיל שיחק, עיבד וביים עשרות הצגות, בין היתר:
- "הכתובה" (1992), קומדיה על מוסד הנישואים מאת אפרים קישון שעלתה בעברית. עצמון ביים גרסה ביידיש לראשונה ב-1972[9].
- "מירל'ה אפרת" (1994).
- "זיין נאמען אין בנימין" (2003), תרגום של ישראל בקר למחזהו הסאטירי הראשון של אפרים קישון "שמו הולך לפניו"[10]
- "עושה הנפלאות מלובלין" (2005), על פי ספרו של יצחק בשביס-זינגר, שיחק בתפקיד הקוסם מלובלין.
- "זיווג משמיים" (2005), קברט סאטירי בנושא זוגיות ואהבה. אסופת קטעי הומור, שירה ומערכונים, בכיכובם של ענת עצמון וגדי יגיל[11].
- "ליכטיק ווי די שטערן" (2011), הצגה מוזיקלית בשילוב מולטימדיה ותזמורת על תור הזהב של כוכבי התיאטרון היידי באמריקה[12].
- "דזשיגאַן און שומאַכער קנאַקן שוין ווידער" (2013), קומדיה מוזיקלית מאת ב. מיכאל ואפרים סידון, שהיא מחווה לשני ענקי ההומור היהודי דז'יגאן ושומאכר[13].
בשנת 1996 יזם עצמון את "תיאטרון החסד" המגיע לבתי אבות ומוסדות סיעודיים בכל הארץ.
משחק בקולנוע ובטלוויזיה
במהלך השנים שיחק עצמון במספר סרטים, ביניהם: "הוא הלך בשדות" (1967), "הגלולה" (1973), סיפור יעקב ויוסף (סרט תנכ"י, 1974) "אישה ושמה גולדה" (1982), "הנסיך-צפרדע" (1986), "חוזה אהבה" (1986) - של דן וולמן[14] ו"העדות" (2018).
בטלוויזיה שיחק בתפקידי אורח בסדרה "קרובים קרובים" ובסדרה "ילדי ראש הממשלה".
חייו האישיים
עצמון היה נשוי להניה, עד לפטירתה בשנת 2022 ולהם בן ובת: השחקן יצחק עצמון (1967–2021) והשחקנית ענת עצמון. נכדו הוא המוזיקאי והקומיקאי אלעד תורג'מן.
ספרים
- חולם ביידיש: שבעים שנה על במת התיאטרון תשעים שנה על במת החיים, הוצאת כרמל, ירושלים, 2022.
הפקות בהשתתפותו
בתיאטרון
- הדיבוק (הבימה, 1953)
- אכזר מכל המלך (הבימה, 1953)
- זעקי, ארץ אהובה (הבימה, 1953)
- אווז הפרא (הבימה, 1954)
- חדוה ואני (הבימה, 1954)
- מקבת' (הבימה, 1954)
- ציד המכשפות (הבימה, 1954)
- הכובשים (הבימה, 1955)
- פנדרי הגיבור (הבימה, 1955)
- מראה מעל הגשר (הבימה, 1956)
- האחים קרמזוב (הבימה, 1956)
- סנונית בחוף מיומבה (הבימה, 1957)
- רצח החפים מפשע (הבימה, 1957)
- חזיונות סימון מאשר (הבימה, 1958)
- בדלתיים סגורות (תיאטרון זווית, 1959)
- אהבה שכזאת (זווית, 1960)
- אי העזים (זווית, 1960)
- בית במצב טוב (זווית, 1962)
- שטח הפקר (זווית, 1962)
- איש פשוט ורועש (זווית, 1963)
- ביבר הזכוכית (זווית, 1963)
- ארץ רחוקה (זווית, 1964)
- אפיריון הכלולות (זווית, 1964)
- יצור מוזר הוא האדם (זווית, 1965)
- ברכט על ברכט (זווית, 1965)
- שמו הולך לפניו (זווית, 1965)
- הכרטסת (זווית, 1965)
- נידוני אלטונה (זווית, 1966)
- מותו של סוכן (זווית, 1967)
- נושים (זווית, 1967)
- סטרפטיז (זווית, 1967)
- פרח הקקטוס (זווית, 1968)
- הבה נתגרש (זווית, 1968)
- ארתורו אוי (הבימה, 1970)
- החגיגה (הבימה, 1970)
- יהודי הדממה (הבימה, 1970)
- ז'אן דארק (הבימה, 1971)
- משחק החלומות (הבימה, 1971)
- מזל בתולה (הבימה, 1972)
- פיקניק לשניים (הבימה, 1972)
- כך אוהבים אחרים (הבימה, 1973)
- כל מה שבגן (הבימה, 1973)
- כמו דמעה בים (הבימה, 1974)
- אמא קוראז' (הבימה, 1975)
- בני ערובה (הבימה, 1975)
- המלך ג'והן (הבימה, 1976)
- ריצ'רד השלישי (הבימה, 1976)
- משורר על מזוודה (הבימה, 1977)
- מחזור אלכוהולי (הבימה, 1978)
- עלי כינור (הבימה, 1979)
- חתונת הדמים (הבימה, 1980)
- גולים (הבימה, 1981)
- ידיים מזוהמות (הבימה, 1983)
- המלך מתיא הראשון (הבימה, 1985)
- הקונטרבס (הבימה, 1987)
- האנשים הקטניים (יידישפיל, 1988)
- ילדה יפה (יידישפיל, 1989)
- שירי חומש (יידישפיל, 1990)
- הכתובה (יידישפיל, 1992)
- אוי פַּרנָסֶה, פַּרנָסֶה (יידישפיל, 1993)
- די שיינקייט פון יידיש (יידישפיל, 1994)
- מירל'ה אפרת (יידישפיל, 1995)
- מן הטוב והיפה (יידישפיל, 1996)
- סנדר בלאנק ויורשיו (יידישפיל, 1997)
- חג שמח יידיש! (יידישפיל, 1998)
- המנגינה שבלב (יידישפיל, 1998)
- קשה להיות יהודי (יידישפיל, 1999)
- לשיר ולצחוק (יידישפיל, 2001)
- יריד ההומור (יידישפיל, 2003)
- טוביה החולב (יידישפיל, 2004)
- דז'יגאן ושומאכר לנצח (יידישפיל, 2004)
- אהבה אחרונה (יידישפיל, 2005)
- זיווג משמיים (יידישפיל, 2005)
- הקוסם מלובלין (יידישפיל, 2008)
- 20 עד 120 (יידישפיל, 2009)
- כוכבים נוצצים (יידישפיל, 2009)
- אוצר נפוליאון (יידישפיל, 2011)
- דז'יגאן ושומאכר מכים שנית (יידישפיל, 2013)
- יוסל רקובר מדבר עם אלוהים (תיאטרונטו, 2019)
- מונודרמה לשניים (עם ענת עצמון, 2022)
כבמאי
- אפיריון כלולות (1964)
- ברכט על ברכט (1965)
- שמו הולך לפניו (1965)
- מזל בתולה (1972)
- הכתובה (1992)
- אוי פַּרנָסֶה, פַּרנָסֶה (1993)
- די שיינקייט פון יידיש (1994)
- מן הטוב והיפה (1996)
- המנגינה שבלב (1998)
- לשיר ולצחוק (2001)
- יריד ההומור (2003)
- דז'יגאן ושומאכר לנצח (2004)
- זיווג משמיים (2005)
- כוכבים נוצצים (2010)
- דז'יגאן ושומאכר מכים שנית (2013)
בקולנוע
- בעל החלומות (1962)
- הוא הלך בשדות (1967)
- הגלולה (1972)
- אדם (1973)
- אישה ושמה גולדה (1982)
- הנסיך צפרדע (1986)
- חוזה אהבה (1986)
- ברוריה (2009)
- העדות (2018)
- קלוד ברדיני ואני (2019)
בטלוויזיה
- קרובים קרובים (1986)
- במדינת היהודים (2004)
- ילדי ראש הממשלה (2011)
פרסים והוקרה
- 1983 – פרס שייבר לספרות ואמנות מטעם בית שלום עליכם על תרומה לתיאטרון הישראלי.
- 1984 – פרס מאיר מרגלית לאמנות התיאטרון לשנת תשמ"ד מטעם "קרן מרגלית".
- 2000 – פרס לרנר על מפעל חיים מטעם "קרן י.א לרנר".
- 2003 – פרס התיאטרון הישראלי על מפעל חיים.[15]
- 2005 – אות יקיר העיר תל אביב-יפו.
- 2007 – תואר דוקטור לשם כבוד מטעם המכללה האקדמית נתניה על היותו "אבי תיאטרון היידיש" ו"מחייה שפת היידיש ותרבותה בישראל".
- 2010 – אות הוקרה על מפעל חיים על תרומה לתרבות היהודית בישראל, במסגרת שבוע הקולנוע היהודי ה-12 בסינמטק ירושלים.[16]
- 2011 – אות המופת מטעם "ליונס ישראל" על תרומה לקהילה בתחום התיאטרון.[17]
- 2012 – עיטור האור מטעם קרן הרווחה לנפגעי השואה על תרומתו לניצולים ולשורדים בתחום התרבות והאמנות בישראל.
- 2012 – פרס אמ"י על מפעל חיים.[18]
- 2013 – תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת בר-אילן על תרומתו לשימור תרבות היידיש ושפתה.[19]
- 2015 – פרס תור הזהב בפסטיבל אשדוד.
- 2019 – פרס שר החינוך לתרבות יהודית ע"ש אורי אורבך בתחום התיאטרון.
- 2021 – אות "החלוצים החדשים" של האיגוד הספרדי העולמי על שותפות במפעל החלוצי של המייסדים בהתיישבות, במושבים, בערי הפיתוח ובשכונות.
- 2022 – פרס אריק איינשטיין לאמנויות, מפעל חיים בתחום התיאטרון.
- 2023 – אות ההוקרה "אביר התרבות הישראלית ושפת היידיש".
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של שמואל עצמון
- שמואל עצמון, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
שמואל עצמון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- שמואל עצמון, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- שמואל עצמון, בארכיון הבימה
- שמואל עצמון, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- "שמואל עצמון", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "שמואל עצמון", במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- שמואל עצמון באתר יד ושם
- ציפי שוחט, רוץ שמוליק, באתר הארץ, 4 ביוני 2007
- יצחק טסלר, ביז הונדערט און צוואנציק: היידיש חיה, באתר ynet, 1 בינואר 2015
- שרי שיין, שמוליק עצמון: הילד הנצחי חוגג 90, באתר מוטק'ה, 16 באפריל 2019
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
