Loading AI tools
שמואל (מוליק) עינב (1922 – 29 באפריל 2018) היה איש עסקים וסוחר קרקעות ביהודה ושומרון. הורשע בתיווך לשוחד למפלגת הליכוד בבחירות לכנסת האחת עשרה[1][2].
 | |
| לידה |
1922  |
|---|---|
| פטירה |
2018 (בגיל 96 בערך) |
| מדינה |
ישראל |
  | |
ביוגרפיה
סכם
שמואל עינב נולד ב-1922 ברוסיה. כשהיה בן שנה עלו הוריו לארץ ישראל והתיישבו בשכונת מנשייה, על גבול יפו ותל אביב. אביו נכנס לעסקי הבשר. בתיכון למד עינב בגימנסיה גאולה[3].
בשנות ה-40 הצטרף עינב לאצ"ל. השתתף בפריצה לכלא עכו ונעצר בידי הבריטים. חודשיים נכלא בכלא עכו, ומאוחר יותר הועבר למחנות המעצר בלטרון ובעתלית. לאחר מלחמת העצמאות נכנס לעסקי הבשר עם אחיו עזריאל ויוסי הראל (מי שהיה מפקד אוניית המעפילים "אקסודוס", עם עזריאל עינב)[3][4]. במשך שנים ארוכות התגורר באתיופיה ובדרום-אמריקה, וניהל בתי חרושת לבשר וחוות חקלאיות. בין השאר היה בעלי חברת אינקודה, חברה שהביאה בשר מאריתראה (שאז הייתה חלק מאתיופיה) לישראל[5][6].
כשנולד בנו, בתחילת בשנות ה-70 החליט עינב לשוב לישראל והחל לעסוק בסחר קרקעות ביהודה ושומרון, בין השאר רכש ב-1973 את הקרקע שעליה הוקמה שכונת הר שמואל סמוך לנבי סמואל[7], חלק מהקרקע שעליה הוקמה ההתנחלות אורנית[8], והיה מעורב בפרויקט רמת קדרון, יוזמה להקמת התנחלות כ-6 ק"מ מזרח לבית לחם, שנתגלתה כהונאה[9]. עינב פעל באמצעות חברה שנרשמה ברשם החברות ברמאללה, בשם "חברת דווקא בע"מ"[10], הסתייע ברחבעם זאבי שהיה מפקד פיקוד המרכז[11], ואחר כך בסוחר קרקעות מקומי בשם אחמד עודה[12]. פרשה נוספת בה היה מעורב, הייתה מכירת קרקעות באזור הכפר א-דיכ במרץ 1983, יחד עם שותפו יעקב עקנין, לקבלן אברהם גינדי. גינדי החל לשווק את הקרקע עוד בטרם קיבל אישור עסקה והוסדר רישום המקרקעין, ואחר כך הואשם בהונאה[13].
ביולי 1987, היה מעורב בתקרית ירי בעת סיור בשטח העיירה עובידייה, במקום שבו הייתה מתוכננת לקום ההתנחלות רמת קדרון. הסיור נועד לבדוק את טענות התושבים לבעלות על הקרקע שכביכול נמכרה לעינב. עינב הגיע למקום חמוש עם חמישה מאבטחים. במהלך ויכוח החלו לירות לעבר תושבי העיירה שנכחו במקום והרגו אחד מהם[14].
עינב היה מעורב גם בהקמת ההתנחלות כפר אורנים (במקור גבעת אוהד)[15]. בשנת 1979 הקים חברה בשם "בר-טורא" יחד עם ארבעה שותפים: הקבלן וחבר מרכז חירות משה דולגין; איש עסקים, מפעילי חירות, נחום סלונים; יהודה מור ומנדל מלצקי, אנשי עסקים יוצאי אצ"ל. החמישה פנו לבנק ישראל וביקשו להקים חברת קש בפנמה. האישור להקמת חברות כאלח לא ניתן אז בדרך כלל, משום החשד שינצלו אותן לצורך הברחת מטבע חוץ או לצורך הלבנת הון. יוסף סריג, שהיה אז המפקח על מטבע חוץ[16], אישר באוקטובר 1979 את הקמת החברה, במטרה "לרשום על שמה בנאמנות קרקע ביהודה ושומרון באותם מקרים שבהם אי אפשר לחשוף את המוכרים, בעלי הקרקע"[17]. כדי להתגבר על הקשיים המשפטיים ברישום הקרקע והקמת היישוב, הם מסרו את ניהולן הרשמי להממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באזור יהודה ושומרון והאדמות הוכרזו אדמות מדינה והוקצו לשותפים. אחר כך טען הממונה שהקרקעות היו אדמות מדינה מלכתחילה, פרץ סכסוך משפטי ארוך שנים והקמת ההתנחלות התעכבה עד סוף שנות ה-90[18].
בתחילת שנות ה-2000 היה עינב מעורב בפרויקט "מתתיהו מזרח", פרויקט הרחבה של העיר מודיעין עילית. לטענתו, רכש במקום, יחד עם שותפים זרים, 1,000 דונם תמורת 10 מיליון דולר[19], ואחר כך רכש, לטענתו, 300 דונם נוספים[20]. יחד עם קרקעות סמוכות תוכננה לקום במקום שכונה של 30,000 תושבים[21]. תושבי הכפר הסמוך בלעין, בעלי חלק מהקרקע, טענו שמעולם לא מכרו קרקעות במקום[22]. בעקבות טענה זו הכריזה מדינת ישראל על חלק מהשטח כאדמת מדינה, וחלקן הופקע לטובת הקמת גדר ההפרדה[23]. בהמשך מכר עינב את הקרקע לחברות הבנייה חפציבה ודניה סיבוס שהחלו בהקמת השכונה עוד בטרם קיבלה אישורי בנייה[24][25]. בפברואר 2007 הלבינה מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי את הפרויקט, לאחר שנבנו בו 42 בנייני מגורים ובהם כ-1,500 דירות[26].
באוקטובר 2004 תבעו האחים משה ויגאל גינדי את עינב על סכום של 128 מיליון שקל. לטענתם, הם התקשרו בשנת 1983 בהסכמים עם עינב ועם החברה שבבעלותו, "דקל בנייה ומסחר (קרני שומרון)", בהם רכשו קרקעות במקומות שונים ביהודה ושומרון: כ-600 דונם בגבעת זאב, כ-400 דונם בכפר ג'יוס, כ-400 דונם באפרת, כ-700 דונם בפרח'ה וכ-880 דונם ברמת קדרון. אך הוא העביר להם רק חלקים קטנים בלבד מהקרקעות, בעוד הם כבר הצליחו להתקשר בהסכמים למכירת מגרשים בהיקפים של מאות דונמים, עם רוכשים שונים. עקב כך צברו הפסדים כבדים, לאחר שנאלצו לפצות ולהחזיר לרוכשים כספים רבים[27][28]. בשנת 2008 תבעו את עינב רוכשי מגרשים בנבי סמואל. לטענתם רכשו ממנו באוגוסט 1974 מגרשים במקום, אך במשך 34 השנים שחלפו ממועד חתימת ההסכמים עימם, לא נרשמו הזכויות במקרקעין על שמם[29].
נפטר בשנת 2018 בגיל 96 , והובא למנוחות בבית העלמין ביישוב סביון בו התגורר .
הרשעה בשוחד
באוגוסט 1985, נחקר עינב ב"פרשת הקרקעות", חקירת משטרה שבדקה חשדות להונאה ומרמה במספר יוזמות להקמת התנחלויות על יד יזמים פרטיים ביהודה ושומרון[30][17]. באחת מהעדויות סיפר על פגישה משולשת בינו לבין ראש הממשלה יצחק שמיר וסגן שר החקלאות מיכאל דקל, שבה הוא העלה את הבעיות העומדות לפני סוחרי הקרקעות ביהודה ושומרון, ושמיר הבטיח לבדוק את העניין עם שר המשפטים, בעוד מיכאל דקל מסביר לו בנוכחות שמיר את המצב הקשה מבחינה כספית של הליכוד לפני הבחירות. כמן כן העיד כי נפגש עם מיכאל דקל ועם עוזרו אבי צור עשרות פעמים. באחת הפגישות שקדמו לבחירות לכנסת בשנת 1984 שאלו אותו צור ודקל אם יהיה מוכן לעזור לתנועת החרות ולליכוד, ואם יהיה מוכן לעזור להם בהתרמת יזמים שעסקו בקרקעות ביהודה ושומרון[31]. עינב סיפר בעדותו גם על הפגישה במשרד ראש הממשלה בירושלים עם סוחרי קרקעות ויזמים וביניהם שותפו, סוחר הקרקעות אחמד עודה (שאחר כך היה עד מדינה). בפגישה נכחו מיכאל דקל ואבי צור. כל אחד מהיזמים והסוחרים העלה את בעיותיו, שמיר שמע ולדברי עינב, הבטיח שיעזור ויטפל בצורה כללית בכל הנושאים ששמע. לאחר מכן, יצא שמיר עם דקל, ואילו צור קבע פגישות עם האנשים בנפרד בעניין התרומה למפלגה, וחלק מהסוחרים אכן תרמו[32]. עודה, על פי עדותו, תרם 50,000 דולר לליכוד[12][33].
במהלך משפטו של עינב העיד יצחק שמיר. זו הייתה הפעם הראשונה שראש הממשלה בישראל העיד במשפט פלילי[34][35]. עינב הורשע בתיווך לשוחד ושותפו אחמד עודה הורשע במתן שוחד ונידון לארבע וחצי שנות מאסר[36].
משפחתו
בנו יפתח עינב, הצטרף לעסקי אביו בשנות ה-90 של המאה ה-20, והיה מעורב בפרויקט "הר שמואל" ו"מתתיהו מזרח"[37][38].
ספרו
- בדרכי שלי, 2013[39]
קישורים חיצוניים
- שמואל עינב מסביון נעצר, דבר, 5 במאי 1983
- משה פרל, צו הבאה נגד סוחר הקרקעות שמואל עינב, חדשות, 15 בפברואר 1988
- גילוי: שמואל עינב חשף פרשת התרומות לליכוד, מעריב, 22 במרץ 1991
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
